פתיחת התפריט הראשי

הרב יואב רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר. נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.

תולדות חייועריכה

בנם של רייזל (רייצל) והרב ירמיהו רוזנבוים, שהיה רבן מטרסדורף וסאנטוב, בנו של הרב יצחק אייזיק רוזנבוים, רבה של אושפיצין. למד בישיבתו של אביו במטרסדורף (שעל שמה נקרא), וכבר בגיל צעיר אביו מינה אותו ללמד בישיבתו ולמסור בה שיעורים. נשא לאשה את בילא.

בשנת ה'תקמ"ח התמנה לרב בזרנופצי שבפולין, ובשנת ה'תקנ"א נקרא למלא את מקום הרב לוי פולק ברבנות העיר צעהלים שבבורגנלנד, שם עמד בראשות ישיבה. בשנת ה'תקנ"ח עבר להתגורר בקרולי, בה כיהן ככל הנראה כראש בית מדרש. בשנת ה'תקס"א החל לכהן כרבה של אונסדורף, וגם שם עמד בראשות ישיבה. משבקשתו להעלאה במשכורתו לא נענתה, עבר בשנת ה'תקס"ח לכהן בסאנטוב, למלא את מקום אביו. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בד' בסיון ה'תק"ע. החת"ם סופר הספיד אותו[1].

משפחתו ותלמידיועריכה

יש אומרים שלאחר פטירתו נשא הרב מאיר אייזנשטטר את אלמנתו[2], ויש אומרים שנשא את בתו לאחר פטירת חתנו[3].

בנו הרב משה שמואל יצחק - אב"ד סיסקא[4].

חתניו
  • ר' יצחק פרנקל-חלפן היה רבה של קרולי.
  • חתנו הרב אברהם אביש טננבוים היה רבן של בוגרוגקרסטור וסיסקא.
  • ר' שמשון נפתלי שפטיץ - רבה של ברטי-אויפאלו.

מתלמידיו היה הרב דוד יהודה רוטנברג רבה של סנפטר (מחבר "תהלה לדוד").

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • קהילת צעהלים וחכמיה עמ' 92–101.
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים, ה'תשע"ז, עמ' 227 – 229.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דרשות חת"ם סופר דף שיג עמוד א - דף שטו עמוד ד
  2. ^ (כהן, עמ' 229)
  3. ^ קינסטליכער, עמ' 101
  4. ^ בחלק מהמקורות נטען שהיה חתנו של ר' יואב, אך קינסטליכער (עמ' 101) מציין שראה את חתימתו "בהגאון יואב".