יחיאל ערד

צייר, אדריכל ופסל ישראלי
(הופנה מהדף חיליק ערד)

יחיאל (חיליק) ערד (פלוצר) (19272 בספטמבר 2017) היה צייר, אדריכל ופסל ישראלי, איש קיבוץ סער.

חיליק ערד
חיליק ערד, 2013
חיליק ערד, 2013
לידה 1927
קוטנו, פולין
פטירה 2 בספטמבר 2017 (בגיל 90 בערך)
סער
תקופת הפעילות משנות ה-50 של המאה ה-202011
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות אתר ההנצחה לשיירת יחיעם, חדרי אוכל בקיבוצים סער, גבולות ועין המפרץ

קורות חיים עריכה

ערד נולד בשנת 1927 להינדה ויהודה, משפחת-רבנים, בעיר קוטנו שבפולין, וב-1933 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. הוא התגורר בתל אביב, למד בבית הספר "תחכמוני", ובתיכון בבית הספר המקצועי "מקס פיין", בו למד שרטוט טכני, והיה חניך בתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1946 התפרסמה הכרזה הראשונה שלו, כרזת "נקרע את הספר הלבן". הכרזה הובלה בראש ההפגנות נגד הספר הלבן. בראשית מלחמת העצמאות נפל אחיו הבכור, משה פלוצר (1924–1948), בקרב שיירת יחיעם. לימים תכנן ערד את אתר ההנצחה במקום נפילת השיירה.

כחלק מחברותו בתנועה היה ערד מהגרעין המיישב של קיבוץ סער שעלה לקרקע בשנת 1948. הוא למד ציור בסטודיו אבני ואצל יוחנן סימון, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו. בהמשך למד אדריכלות בטכניון. לאחר לימודיו עבד שנים במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. בעבודתו בקיבוץ הארצי הושפע מעבודתו של שמואל מיסטצ'קין שעבד יחד איתו. מיסטצ'קין למד בבית ספר הבאוהאוס ונחשב לאחד האדריכלים שהשפיעו על הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל.

ב-1974 תכנן ערד את קיבוץ סמר ואת המבנים בו, ובמקביל תכנן גם את קיבוץ אליפז הסמוך, וכן את הקיבוצים כישור ופלך שבגליל העליון. לאחר עבודתו בקיבוץ הארצי פתח משרד עצמאי בקיבוצו, סער, אותו סגר בעקבות המיתון שגרמה האינתיפאדה השנייה. בשנים שלאחר מכן התמקד בתחום פעולתו הראשון - ציור.

ב-2013 יצא ביוזמתו הספר "הבית, המקום - מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" (הוצאת יד יערי) אותו ערכו במשותף יובל דניאלי ומוקי צור. הספר מסכם את פועלו החל משנות ה-50 ועד לעבודה האחרונה שיצר בגבעת חביבה ב-2011.

ערד היה נשוי לנעמי ולהם שלוש בנות. נפטר ב-2 בספטמבר 2017.

עבודתו עריכה

במהלך השנים תכנן ערד בתים, מבני ציבור, קיבוצים ויישובים ואתרי הנצחה רבים. כן עסק בהכנת תפאורות[1]. במבנים שתכנן הרבה להשתמש בבטון חשוף, חומר מקובל באותה תקופה ששימש אותו לאתרי הזיכרון.

ערד הקפיד להגיד "אתרי זיכרון והנצחה" ולא להשתמש במילה "אנדרטה". לטענתו, אנדרטה היא מונומנט שיוצר ריחוק בין האדם לבין המוצג לעומת אתר זיכרון שבא לקרב ולהכניס את המבקר לתוך החוויה. בחלק גדול מאתרי ההנצחה שתכנן המבקר יכול לצעוד ב"תעלות קשר" או להיכנס אל חדר זיכרון בפנים האנדרטה.

גלריית תמונות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יחיאל ערד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בימת הקיבוץ והפלמ"ח, דבר, 27 באוקטובר 1966
    יעקב בראור, מחולות העם של תרצה הודס, מעריב, 15 במאי 1979
  2. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטה לחללי קריית טבעון, באתר 'חלון אחורי, 26 ביוני 2013
  3. ^ עמוס לבב, בורג קורא לתושבי הגדה, מעריב, 29 באוקטובר 1980
    מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטת משמר הגבול בתכנון חיליק ערד, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2016
  4. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב באתר הנצחה לחללי חטיבת גבעתי במצודת יואב, באתר 'חלון אחורי', 31 במאי 2017
  5. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטת חטיבת יפתח, באתר 'חלון אחורי', 7 ביוני 2013
  6. ^ מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ עין המפרץ בתכנון חיליק ערד, באתר 'חלון אחורי', 18.8.2014
  7. ^ מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על אתר ההנצחה בקיבוץ שובל, באתר 'חלון אחורי', 19 באוקטובר 2013
  8. ^ מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ סער בתכנון חיליק ערד, באתר 'חלון אחורי', 10.8.2014