אשר חירם
אשר חירָם (ז'יגמונד קֶרֶקֶש; בהונגרית: Kerekes Zsigmond; 17 בדצמבר 1897, בודפשט – 26 בנובמבר 1973, א' בכסלו תשל"ד, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס ישראלי ממוצא הונגרי. מתכנן בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל ואדריכל הבית של המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון[1].
לידה |
17 בדצמבר 1897 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
26 בנובמבר 1973 (בגיל 75) ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | אוניברסיטת וינה |
תחום יצירה | אדריכלות |
קורות חייו
עריכהזיגמונד קרקש נולד ב-1897 בעיר בודפשט שבהונגריה למשפחה יהודית-הונגרית. למד אדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה (Deutsche technische Hochschule) בעירו והשלים את הכשרתו כמהנדס ואדריכל בבית הספר הטכני הגבוה בברנו שבצ'כוסלובקיה בשנת 1922. לאחר שמונה שנים של עבודה במשרד אדריכלים בעיר פתח קרקש משרד עצמאי.
באותן שנים הייתה ברנו מוקד חשוב של הסגנון המודרניסטי באדריכלות, וקרקש בנה בעיר מבנים רבים. לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה לגרמניה ב-1939 חזר עם משפחתו להונגריה, וב-24 באפריל עלה לארץ ישראל עם משפחתו[2] והתיישב בתל אביב.[3] בתחילת 1940 עבר לירושלים ועבד במחלקת עבודות ציבוריות של ממשלת המנדט.[3]
בירושלים עִברת זיגמונד קרקש את שמו ל"אשר חירם"; חירם היה שמו של חרש המתכת של מקדש שלמה, ובכך ביטא קרקש את שיוכו המקצועי ואת חברותו בבונים החופשיים.
בארץ ישראל השתתף חירם באופן פעיל בתחרויות אדריכלים רבות. בהן היו תכנון חלקת חללי המאורעות בבית הקברות נחלת יצחק ובית ספר שבח בתל אביב. בשנת 1944 זכה בפרס הראשון בתחרות לבניית עיריית דמשק, תוכנית שלא יצאה לפועל.
ב-1949 השתתף חירם בתחרות של המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון לעיצוב המצבה הצבאית ובתי הקברות הצבאיים בנחלת יצחק ובעפולה וזכה בה.[4] בעקבות זאת התמנה לאדריכל הבית של המחלקה ושימש בתפקיד זה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. בתוקף תפקידו תכנן מהיסוד את כלל בתי הקברות הצבאיים ומילא תפקיד מפתח בעיצוב המצבה הצבאית האחידה. כמו כן תכנן עשרות אנדרטאות ברחבי ישראל.
מספטמבר 1950 ועד פרישתו לגמלאות בדצמבר 1962 שימש חירם כאחראי על שימור מבנים ואתרים היסטוריים במחלקת העתיקות. במהלך תפקידו פיתח עניין מיוחד בבתי כנסת עתיקים, וכתב דיסרטציה בנושא, שזיכתה אותו בתואר דוקטור מאוניברסיטת וינה. בשנת 1962 פרסם את התזה בכתב העת Wiener Jahrbuchs für Kunstgeschichte ('שנתון וינה לתולדות האמנות').
בשנת 1952 הכין תוכנית (שלא בוצעה) לבניית מוזיאון לעתיקות בגבעת רם שהיה אמור להחליף את מוזיאון רוקפלר, שהיה באותה תקופה בשטח בשליטה ירדנית.
אשר חירם נפטר בשנת 1973, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. מצבתו ומצבת אשתו (נפטרה ב-1982) פשוטות, ומונחות עליהן אבני ראש בעלות צורה זהה לזו של המצבות הצבאיות.
פרויקטים נבחרים של חירם
עריכה- החלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק
- בית הקברות הצבאי בעפולה
- בית הקברות הצבאי בהר הרצל
- האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה
- אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה
- אנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור
- אנדרטאות לכבוד מרגמת הדוידקה בירושלים, צפת וטבריה
- האנדרטה לבני רמת-גן שנפלו במלחמת העצמאות
- יד הזיכרון למגיני ירושלים
- אנדרטה לבני כפר ורבורג שנפלו במלחמת העצמאות
- אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות
- אנדרטת האוניה ארינפורה בהר הרצל
- אנדרטת יד לי"ד
- עמוד זיכרון המשולב כיום במוזיאון גולני[5]
-
אבני זיכרון לזכר חללי צה"ל הנעדרים בגן הנעדרים
-
האנדרטה לזכר מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור
-
אנדרטת האונייה ארינפורה
-
האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה
-
אנדרטת הדוידקה בירושלים
-
אנדרטת יד לי"ד
-
אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות
-
עמוד הזיכרון במוזיאון גולני
-
האנדרטה לבני כפר ורבורג
פרסומיו
עריכה- Asher Hiram, 'Die Entwicklung der antiken Synagogen und altchristlichen Kirchenbauten im Heiligen Lande,' Wiener Jahrbuchs für Kunstgeschichte 19 (1962), 7-63.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013.
- Obirutaris: 'Asher Hiram', Israel Exploration Journal 23 (1973), 262-263.
קישורים חיצוניים
עריכה- זיקמונד קרקש באתר "אנציקלופדיית ברנו" (בצ'כית)
- זיקמונד קרקש באתר Brněnský architektonický manuál
- זיקמונד קרקש באתר Urbipedia (בספרדית)
- נועם דביר, האדריכל שהתווה את אופי ההנצחה לחללי צה"ל, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
- האיש שתכנן את בית הקברות הצבאי בהר הרצל כתבה על אשר חירם באתר "The center for Israel & Jewish Affairs"
- דוד (דוכי) כהן, רקוויאם לדור האבן, באתר ערב רב, 2 בינואר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ זכרון עד לנופלים, דבר, 20 באפריל 1956
- ^ ארכיון המדינה, רשימות עולים 1939 - תל אביב - עמ' 223, באתר ארכיון המדינה
- ^ 1 2 ארכיון המדינה, Kerekes Zikmund, ארכיון המדינה
- ^ העיצוב הסופי שאומץ למצבה הצבאית היה שונה מזה שהציע חירם בתחרות.
- ^ מעטפת זכרון למשפחות השכולות, דבר, 22 באפריל 1959