חלל תקשורת

חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת לוויינית, מפעילת לוויני עמוס

חלל תקשורתאנגלית: Spacecom) היא חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת לוויינית, משווקת את שירותי הלוויינים מסדרת "עמוס", שחלקם היו מיוצרים בישראל, וחלקם מייצרים זרים. חלל-תקשורת נשלטת על ידי יורוקום אחזקות וחברת 4iG ההונגרית. התעשייה האווירית הייתה בעלת הלוויין הראשון, עמוס 1, וחלל תקשורת הייתה זרוע השיווק שלו. לוויין זה אינו עוד בשימוש והתעשייה האווירית אינה שותפה בחברה הנוכחית.

חלל תקשורת
לוגו החברה
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול חלל
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הטלקומוניקציה עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 11.3 מיליון ש"ח (12 בדצמבר 2024)
הכנסות 99.2 מיליון דולר (2023)[1]
רווח תפעולי 1.46 מיליון דולר (2023)[1]
רווח הפסד של 25.3 מיליון דולר (2023)[1]
הון עצמי 10.7 מיליון דולר (2023)[1]
סך המאזן 411 מיליון דולר (2023)[1]
יו"ר ליגד רוטלוי
מנכ"ל דן זיצ'ק
 
www.amos-spacecom.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לווייני עמוס משמשים, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והם הלוויינים באמצעותם מעבירה חברת Yes את השידורים ללקוחותיה. הלוויינים מספקים שרותי תקשורת ואינטרנט במזרח התיכון, באירופה, באפריקה[2] ובאסיה.

היסטוריה

עריכה

חלל תקשורת נוסדה בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים כדי לספק שירות ללקוחות ולשווק את אפשרויות התקשורת שהלוויין נותן. החברה הצליחה לממן ולתכנן את הלוויינים העתידיים בעצמה תוך פרק זמן קצר.

היזמים הראשונים של לוויין תקשורת ישראלי היו מאיר עמית (שר התקשורת לשעבר) וחזי כרמל (מומחה ישראלי בעל שם בתחום הלוויינים) שהגו את הרעיון בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. מטרתם הייתה לספק שירותי לוויין ישראלי לכל מדינות המזרח התיכון ואפריקה.

לעמוס 1, הלוויין הראשון של החברה, לא היו ביום השיגור לקוחות כלל וזאת משום ששום גורם לא היה מוכן להתחייב לפני שתופגן יכולת שיגור, ורק לאחר השיגור החלו מגעים. לאחר השיגור לקוחות כמו HBO הסכימו להיפגש עם החברה ולהפוך ללקוחותיה והם לקוחות של חלל תקשורת עד היום.

חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, אשר באמצע העשור השני של המאה ה-21 נמצא בבעלותה המלאה. בהמשך שיגרה את עמוס 3 שהחליף את עמוס 1.

החברה הפעילה את עמוס 2 במשך 13 שנים עד לאפריל 2017[3] ואת עמוס 3 (שהחליף את עמוס 1 לאחר שנמכר לחברת אינטלסאט). ב־2013 שוגר עמוס 4[4] במיקום אחר בחלל, מה שהביא את מספר הלוויינים המופעלים במקביל על ידי החברה לארבעה.

ב-21 בנובמבר 2015 אבד הקשר עם הלוויין עמוס 5 שתוכנן לפעול עד 2027. עמוס 5 סיפק כשליש מהכנסות חלל תקשורת. ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה החברה כי הכשל הוא מוחלט וסופי ואין אפשרות להחזיר את הלוויין לפעולה.[5]

שיגור "עמוס 6" לחלל תוכנן לשבוע הראשון של ספטמבר 2016, אך ב-1 בספטמבר 2016 נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע במשגר הלוויין.[6]

ב-24 באוגוסט 2016 פורסם שחברת "חלל תקשורת" תימכר לקבוצת התקשורת "Beijing Xinwei" הסינית, תמורת 285 מיליון דולר[7] הצלחת השיגור של "עמוס 6" היוותה אחד מהאלמנטים שהגדירו את מחיר העסקה. לאחר הכשל, הוצאתה לפועל של העסקה עלולה להתבטל.[8] באוגוסט 2017 פורסם באופן רשמי כי עסקת המכירה של "חלל תקשורת" לחברה הסינית בוטלה.[9]

באפריל 2018 הודיעה על דוח הצעת מדף לקראת גיוסי כספים בדרך של הנפקות הון וחוב.[10]

ב-7 באוגוסט 2019, שוגר הלוויין עמוס 17, אשר נבנה לחברה על ידי חברת בואינג, ויספק שירותי תקשורת ואינטרנט מעל אפריקה.[11]

שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית

עריכה

חלל התחילה כספקית שרותי תקשורת לוויינית של עמוס 1 שיוצר על ידי התעשייה האווירית ולכן לא הייתה תחרות על הייצור שלו. עמוס 2, 3 ו-4 הוזמנו מהתעשייה האווירית אבל דבר זה איננו מחייב את החברה (אף על פי שהיא מצהירה על עדיפות לחברות ישראליות). עמוס 5 היה הלוויין הראשון של החברה שלא פותח על ידי התעשייה האווירית, אלא על ידי חברת JSC Information Satellite Systems הרוסית. עמוס 6 נבנה על ידי התעשייה האווירית, תמורת 195 מיליון דולר.

הלוויין החלופי, עמוס 17 (השם לפי הנורמה של מתן שם לפי מיקום הלוויין) נרכש מאת בואינג האמריקאית. ב-2018, הודיעה החברה כי עמוס 8 ייוצר על ידי חברת SSL האמריקאית.[12]

באפריל 2018, הודיעה החברה כי קיבלה הודעה מגורם ממשלתי על כוונת גורמים ממשלתיים לפעול למימוש לוויין מתוצרת התעשייה האווירית בנקודת השמיים 4 מערב. [13]

בשנת 2021 הגיעה החברה להסכם עם חברת 4iG ההונגרית, לפי זו תשקיע בחברה 221 מיליון ש"ח, ובתמורה תקבל 51% ממניותיה. מערכת הביטחון הישראלית מתנגדת לעסקה זו.[14]

אזורי כיסוי

עריכה

המדינות המקבלות שירות במזרח התיכון הן בעיקר קפריסין וישראל ואילו המדינות האחרות מקבלות שירות בעיקר מהלוויינים הערביים. ניסיונות לשתף פעולה עם מדינות עוינות נכשלו, ניסיון כזה עם הרשות הפלסטינית סוכל על ידי יאסר ערפאת. מעבר לכך משרתים הלוויינים הישראלים לקוחות במזרח אירופה. עם שיגורם של עמוס 4 ועמוס 5 הורחב אזור הכיסוי לאסיה ולאפריקה בהתאמה. עמוס 7 הוא לוויין שנשכר באופן זמני מאסיהסאט, מפעילת לוויינים שבסיסה בהונג קונג, כדי לשמש תחליף זמני לעמוס 6, עד להתנעת פרויקט עמוס 8. עמוס 17 הוא הלוויין שנועד להחליף את עמוס 5 .

קישורים חיצוניים

עריכה

אודות החברה:

סיקור עיתונאי:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 חלל תקשורת: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ גאווה ישראלית: הלוויין עמוס 17 שוגר הלילה בהצלחה לחלל, באתר וואלה, 7 באוגוסט 2019
  3. ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
  4. ^ ניר דבורי, ‏צפו: הלוויין "עמוס 4" שוגר לחלל, באתר ‏מאקו‏, 31 באוגוסט 2013
  5. ^ הודעת עדכון - אובדן הקשר עם הלוויין עמוס 5 - סטטוס הטיפול באירוע
  6. ^ מיקי גרינפלד ואיתי בלומנטל, חלל תקשורת תקבל פיצוי של 50 מיליון ד' - או שיגור נוסף, באתר ynet, 4 בספטמבר 2016
  7. ^ אתר spacenews, פיטר דה סלדינג, Chinese group to buy Israel’s Spacecom satellite operator for $285 million
  8. ^   גיא ארז, צפו בפיצוץ של הלוויין עמוס 6 בארה"ב; המניה קרסה - האם המכירה לסינים תצא לפועל?, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2016
  9. ^ אמיר רוזנבאום, רשמית: בוטלה העסקה למכירת חלל תקשורת לתאגיד הסיני שניוויי, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2017
  10. ^ עומרי כהן, ‏חלל תקשורת לא מחכה למשקיע: הודיעה על הנפקות הון וחוב, באתר גלובס, 9 באפריל 2018
  11. ^ ירון דרוקמן, הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה לחלל, באתר ynet, 7 באוגוסט 2019
  12. ^ דרור רייך, לוראל האמריקאית תייצר את עמוס 8; "תע"א הציעה מחיר לא תחרותי", באתר כלכליסט, 25 במרץ 2018
  13. ^ גולן חזני, דרמה בחלל תקשורת: הממשלה כופה את בניית עמוס 8 בתעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2018
  14. ^ יובל אזולאי, משרד הביטחון לא רוצה את לוויני עמוס בידיים זרות, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021