פתיחת התפריט הראשי

חלל - בהלכה, הוא צאצא של כהן שנתחלל ממעמדו כיוון שנולד מנישואים האסורים על כהן, וקדושת הכהונה פוקעת ממנו. חללה היא אישה שחלל שכב עימה ובכך נפסלה מלהינשא לכהן כשר.

פרטי הדיניםעריכה

החלל (צורת נקבה: חללה) הוא אדם שנולד לכהן מאשה האסורה עליו בגלל היותו כהן, למשל: גרושה, חלוצה וחללה לכהן רגיל[1]. כמו כן, חללה היא גם אישה האסורה להנשא לכהן, שנבעלה לכהן.

בניו ובנותיו של חלל זכר גם הם חללים, אלא אם כן נולדו מאשה בייחוס יותר נמוך מהחלל, כגון צאצא של חלל וממזרת, צאצא לחלל ושפחה וצאצא לחלל וגויה, שכן אז הצאצא הוא בייחוס של האם (שהיא בעלת הייחוס ה"נחות" יותר). מכיוון שהחללות עוברת בירושה מאב לבן, היא נחשבת בין עשרת היוחסין שבעם ישראל. הבנים והבנות של חללה וישראל כשר הם ישראלים כשרים, שכן חללות אינה עוברת מהאם לצאצאיה[2].

מבחינת ההלכה, החלל הוא כישראל לרוב עניינים; כלומר, הוא אינו עולה לברך את העם בברכת כהנים, אין הוא רשאי ליהנות ממתנות הכהונה ואין לכבדו כשם שמכבדים כהנים. כמו כן, איסורי הכהן אינם חלים עליו: הוא רשאי לשאת נשים האסורות לכהן ומותר לו להיטמא למת. מותר לחלל להנשא לבת של כהן[3], לעומת זאת לחללה מותר להתחתן עם לוי, ישראל, חלל וגר, אך לא עם כהן.

אבל החלל אינו נחשב כישראל לעניין עבודת המקדש: לכתחילה אסור לו לעבוד במקדש, אבל בדיעבד עבודתו כשרה[4].

כהן עברייןעריכה

כהן שעבר על האיסורים שחלים עליו אינו נהפך לחלל -איסורים כגון איסורי נישואים לכהן. גם כהן בעל מום איננו חלל ובניו הם כהנים כשרים. עם זאת, כהן שנשוי לאשה האסורה עליו בגלל היותו כהן, אינו יכול לעבוד במקדש עד שיגרש אותה. בדיעבד, חלל שעבד בבית המקדש - עבודתו כשרה.

שמות משפחהעריכה

יש טענה כי קיימים שמות משפחה יהודיים המאופיינים בהיותם שמות של חללים[5], כמו שיש שמות משפחה מובהקים לכהנים ולויים. יש המייחסים את שם המשפחה הנפוץ אזולאי למשפחות הכהונה, כמבטא את ראשי התיבות של איסורי הנישואין הנוגעים לכהנים אישה זונה וחללה לא יקחו.[6]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"ט הלכה א'
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכות יד-טז
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה י"א
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביאת המקדש, פרק ו', הלכה י
  5. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: יא בא באבא
  6. ^ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'