חנן עמיאור

חנן עמיאור
	אין תמונה חופשית
לידה	8 במאי 1973 (בן 50); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	אלעזר

חנן עמיאור (נולד ב-8 במאי 1973) הוא עיתונאי, עורך אתר ביקורת התקשורת פרספקטיבה, מחבר הספר "הסדנה להנדסת תודעה" וכותב תוכן ונאומים.

ביוגרפיה עריכה

חנן עמיאור גדל עד גיל 13 בעיר העתיקה בירושלים אז עבר לאפרת. למד בתיכון הימלפרב ומשם המשיך למכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי. בשנת 1992 התגייס לחה"ן צנחנים שם שירת כלוחם שלוש שנים.

בשנת 2000 סיים תואר ראשון במדע המדינה ובתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ובשנת 2003 סיים תואר שני ביהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

במקביל ללימודיו שימש ככתב לענייני חרדים ומתנחלים ברשת המקומונים "זמן מעריב" ולאחר מכן כמנהל פרויקטים בחברת הדוברות, יחסי ציבור וייעוץ פוליטי ואסטרטגי "אקטיב 2000" שבבעלות אייל ארד וליאור חורב.

בשנת 2003 החל לשמש כעוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה שם ערך מחקרים בנושא כלי תקשורת בדמוקרטיות וסיקור הטרור, ובמחקר בנושא האמנה החברתית בין דתיים לחילונים. בשנת 2004 שימש ככתב ותחקירן בערוץ הכנסת ובמקביל כיהן מאז שנת 2002 כחבר מערכת כתב העת לביקורת התקשורת "העין השביעית".

בין השנים 2005 ל-2007 שימש כדובר הראשי וממונה יחסי הציבור וניהל את צוות הדוברות וההסברה במשרד החינוך, התרבות והספורט.

בין השנים 2007 ל-2008 שימש כיועץ התקשורת לשר להגנת הסביבה גדעון עזרא, ולאחר מכן שימש כמנהל ההדרכה ויועץ למנכ"ל עמותת "אור ירוק" עד שנת 2012 אז החל לשמש כחוקר באתר ביקורת התקשורת 'פרספקטיבה^[1] ולאחר כשלוש שנים כעורך הראשי של האתר.

ב-2009 היה כתב מגזין בעיתון "ישראל היום" ובמקביל עסק בכתיבת מאמרים, נאומים, ניירות עמדה, תוכניות עבודה וייעוץ קמפיינים, עבור שרים, ראשי ערים, מנהלים, ארגונים ואישי ציבור ביניהם השר גלעד ארדן ונוספים שעמיאור מסרב לחשוף^[2].

עמיאור הוא בוגר מחזור י"א של תוכנית העמיתים של "מעוז"^[3].

הסדנה להנדסת תודעה עריכה

בשנת 2020 הוציא עמיאור את ספרו הראשון "הסדנה להנדסת תודעה" ובו מתאר שישה כשלים הקיימים כיום בתקשורת הישראלית^[4], בהם שימוש נרחב ולא מקצועי ב"מקורות אנונימיים", טענות ל"סתימת פיות" כנגד אנשי תקשורת, שימוש בלוחמה פסיכולוגית על ידי התקשורת הישראלית, ושיתוף פעולה של אנשי תקשורת בישראל עם ארגוני תעמולה אזרחיים. הספר ספג ביקורת מנחום ברנע שטען שהוא מכיל פרטים בדויים.^[5]

ספרו זכה להמלצות מפי אישי ציבור כשהבולט שבהם הוא בנימין נתניהו,^[6] ומן הצד השני ספג ביקורת שלילית בעיתון "הארץ"^[7].