חסידות סטוטשין

חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.

תולדות החסידות

קבר רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה

רבי יצחק נולד בדז'יקוב בשנת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה ותפילה כשהוא כמעט ולא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי יהודה הורוביץ. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב בשנת תר"פ מילא את מקומו בעיירה סטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. התגורר תקופה בארץ ישראל, ואחר כך שב לגליציה וכיהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת מנחת יהודה סטוטשין. היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.

החסידות כיום

הרב אליעזר יהושע יודקובסקי בהכנסת ספר תורה

לאחר פטירת הרב הורוביץ ללא בנים, החל חתנו הרב עובדיה יודקובסקי, ליטאי, לכהן ברבנות בית הכנסת. לאחר כשנה שקהל החסידים שיכנע את נכד רבי יהודה, רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן באדמו"רות על מקום סבו, נאות לקחת על עצמו את עול ההנהגה. חלק מחסידי הרב הורוביץ לא קיבלו את אדמו"רותו של הרב יודקובסקי, פתחו בית כנסת בשם "תולדות יהודה דחסידי סטיטשין", והעמידו בראשו את תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבר. בין הפלגים שררה מתיחות קלה, שבאה לסיומה בשנת תשע"ה, לאחר הסכם שקהילת הרב זילבער תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין".

קהילת סטוטשין

קהילת הרב יודקובסקי מונה כיום בסביבות ה-100 משפחות^{[דרוש מקור]}. האדמו"ר, רבי אליעזר יהושע אינו מקפיד על גינוני כבוד הנהוגים בדרך כלל בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית.

בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.

קהילת תולדות יהודה דתלמידי סטיטשין

כאמור, לאחר פטירת הרב הורוביץ, לא מונה אדמו"ר כממלא מקומו. חלק מהחסידים עברו לבית כנסת אחר והעמידו בראשם את תלמידו, הרב מרדכי מנשה זילבר, שבתחילה כונה 'ראש החבורה' או 'רב', אולם בהמשך השנים החל לכהן באדמו"רות. הוא התפרסם כמשפיע מעבר לקהילתו, ומאות משתתפים בשיעוריו.

בשנים האחרונות הוקמו על ידי חסידיו בתי כנסיות בירושלים, בני ברק, בית שמש, וויליאמסבורג, בלייקווד, במונרו ובמונסי. בשנת תשפ"ג הוקמה ישיבה גבוהה בבורו פארק.

נוהג לשהות בישראל מדי שנה בחודשי הקיץ, והוא עורך את התפילות והטישים באהל מיוחד המוקם בירושלים בתקופה זו. רבים שאינם מחסידיו מגיעים להשתתף באירועים שעורך.

דרך החסידות

חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" ובכיות או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.

חסידות סטוטשין היא הממשיכה העיקרית כיום של חסידות רופשיץ.

לקריאה נוספת

• החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
• משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות סטוטשין בוויקישיתוף