חסידות סקרנביץ
חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא. מקים החסידות היה רבי שמעון קאליש, בנו של רבי מנחם מנדל מוורקא.
תולדות החסידות
עריכהרבי שמעון קאליש נולד בשנת ה'תרי"ז[1] והיה בנו השני של רבי מנחם מנדל ונכדו של רבי יצחק מוורקא. כבר בילדותו ניכר עליו שהוא בעל סגולות ומידות תרומיות, אך הוא ראה את עצמו כפשוט. כשנפטר אביו, פנו רוב החסידים אל תלמידו רבי דוב בעריש מביאלה והוא קיבל על עצמו את תפקיד האדמו"ר וכאשר הוא נפטר בשנת תרל"ו עבר שרביט האדמו"רות לגיסו של רבי שמעון - רבי יעקב דוד קאליש שנקרא "האדמו"ר מנדארזין" (בפולנית: Nadarzyn) וכשהוא הסתלק לבית עולמו בשנת תרמ"ז, פנו החסידים את רבי שמעון קאליש והוא הפך לאדמו"ר מסקרנביץ (בפולנית: Skierniewice). הוא ישב על כיסא האדמו"ר כארבעים שנה והיה ידוע בהליכותיו הצנועות.[2] נפטר בכ' בתשרי תרפ"ז ונטמן בסקרנביץ, באוהל שנבנה לכבודו וקיים עד היום (הכתובת: Strobowska 32, 96-100 Skierniewice, פולין).
רבי שמעון שלח רבים מחסידיו לארץ ישראל, וקבוצה מחסידיו בנתה את העיר בני ברק, בהם ראש העיר הראשון, יצחק גרשטנקורן.[3]
רבי שמעון קאליש נפטר לבית עולמו בחול המועד סוכות, ה'תרפ"ז.[1]
חמישה מבניו כיהנו אחריו כאדמו"רים, ראה להלן.
כאשר רוב החסידים הלכו אחר רבי בעריש מביאלה, הלך מיעוטם אחר בנו הגדול של רבי מנחם מנדל - רבי שמחה בונים קאליש מאוטבוצק.
רבי יעקב דוד קאליש חיבר ספר בשם "ישרש יעקב". נפטר בה' בכסלו תרמ"ח. בנו רבי חיים, שהיה תלמידו של רבי בעריש ותלמידו של אביו, נסע אחר פטירתו לדודו רבי שמעון ולאחר פטירת דודו החל לכהן באדמו"רות. היה מפורסם כגדול בתורה. חיבר הגהות על ספרו של אביו ואת הספר רעיוני תורה. נפטר בה' באייר תרצ"א.[4] ילדיו היו הרב דב, רב בביסקיט וחתניו בן דודו רבי ישראל יצחק קאליש ורבי צמח דוד איגר (בנו של רבי אברהם מלובלין).
בניו של רבי שמעון קאליש
עריכה
- רבי מרדכי מנחם קאליש מאוטבוצק. חתן רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטין (משושלת ראדזימין). עסק במסחר, ולאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. התגורר גם בסקרנביץ ובוורשה. נפטר בי"ח באדר תרפ"ט.[5]
- רבי ישראל יצחק מסקרנביץ. חתן בן דודו רבי חיים מנדרזין. חסידיו נמנו באלפים. בשואה ברח ונתפס על ידי הגרמנים ונשלח למחנות בגרמניה ומשם נשלח לוורשה שם נפטר בכ' בחשוון תש"ב. חתנו היה הרב יצחק צבי שצדרוביצקי (בנו של רבי מאיר שלום מביאליסטוק).
- רבי יוסף צבי, נולד בערך בשנת תרמ"ו. היה חתנו של רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. היה רבה של קרטשוב משנת תרפ"ה, לאחר פטירת אביו אדמו"ר, כיהן כנשיא אגודת ישראל בוורשה. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כרבה של בני ברק עד לפטירתו בא' באדר תשי"ז. חסידיו פתחו בית כנסת גם ברחוב העבודה בתל אביב, הקיים עד היום. חתנו היה רבי מנחם נחום טברסקי (מגזע הורניסטייפול).[6] דברי תורתו לוקטו על ידי הרב זאב דוד רייכמן בספר שארית יוסף.
- רבי יעקב יהודה מבלוינה. היה חתנו של רבי ישראל אהרן מאופוטשנה (מגזע נישכיז). היה חסידו של אחיו הגדול רבי מרדכי מנחם, ולאחר פטירתו של אחיו כיהן זמן מועט באדמו"רות. נפטר בי"ט בתשרי תר"צ. נטמן באוהל אביו בסקרנביץ.
- רבי דב מלוביטש. היה חתנו של רבי אברהם מזארוויצה (צאצא של רבי משה לייב מסאסוב). גם הוא היה חסידו של אחיו הגדול והחל לכהן אחר פטירתו. הקים ישיבה בשם "שם משמעון". בזמן השואה חסידיו שיחדו את הנאצים ב-50,000 דולר על מנת להצילו. הנאצים לקחוהו במטוס ונחתו באמצע הדרך שם הרגוהו עם משפחתו.[7]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יצחק פערלאוו, ספר סקערניעוויץ, ארגון יוצאי סקרניביץ בישראל 1955.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב 1977, עמ' 183–184.
- בית החסידים סקרנביץ בשדליץ מתוך ספרו של יצחק גרשטנקורן "זכרונותי על בני ברק", באתר ארגון יוצאי שדליץ.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 איסר פרנקל, יחידי סגולה, תל אביב: סיני, תשמ"ט, 1989, עמ' 148
- ^ איסר פרנקל, יחידי סגולה, סיני, 1989, עמ' 148-147
- ^ מ. אלקן, נפטר ר' יצחק גרשטקורן, הצפה, 5 אוקטובר 1961, עמ' 1
- ^ בן נוסף של רבי יעקב היה הרב יהושע משה. נפטר י"ב באדר תרס"ו.
- ^ אודותיו ראו: מ.י מורגנשטרן, בית יעקב - גיליון 94, "האדמו"ר רבי מנדלי קאליש זצ"ל, מסקרנוביץ", עמ' 22–23, באתר היברובוקס
- ^ [1], [2], אנשי שם - חלק א-ב - ז’רסקי, שמואל זינויל (page 22 of 58), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ יצחק אלפסי, שם.