חסידות ביאלא

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין, בה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

הדור הראשון

ערך מורחב – יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השני

רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (1866 - 1930)

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

רבי נתן דוד, האדמו"ר מפארציווא (פרצ'ב שבפולין; תרכ"ו, 1866 - ז' בשבט תר"צ, 1930). דברי תורתו נדפסו בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". את מקומו מילא בנו רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, האדמו"ר מלברטוב, שחיבר ספרים רבים. רבי משה יחיאל אלימלך נהרג בשואה. אחד מבניו הנוספים של רבי נתן דוד היה רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ששימש כאדמו"ר ממונקאטש.
רבי מאיר שלמה יהודה, אדמו"ר ממזריטש, תרכ"ח - י"ז באדר תש"ב. רעייתו מרים דובה בת הרב אייזיק ברבש מברדיצ'ב. לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה. חלק מחסידיו עלו ארצה לפני השואה ואף פתחו בית מדרש בתל אביב. הם היוו את הגרעין לחסידות ביאלא בת ימינו. הלווייתו הייתה אחת הלוויות האחרונות בגטו ורשה. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון משל"י". בנו יהושע נתן דוד רבינוביץ, נישא לדובריש בת האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מחסידות סוכטשוב, נספה בגטו ורשה.
רבי אברהם יהושע העשיל האדמו"ר מלובלין. תרל"ה - ח' באייר תרצ"ג. היה חתנו של הרב שמעון אלתר (נכדו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור). דברי תורתו נדפסו בספר "ישועות אברהם". את מקומו מילא בנו רבי אהרן נתן דוד, שנחשב לתלמיד חכם ולמדן מופלג, נרצח בשואה.
הבן הצעיר רבי ירחמיאל צבי, תרל"ח - ז' בחשוון ה'תרס"ו. היה חתנו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. היה האדמו"ר מביאלא בשדליץ במשך שישה חודשים בדיוק, עד לפטירתו. בנו, רבי נתן דוד רבינוביץ (תרנ"ט - תש"ז) גדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ואצל דודו (חתן סבו רבי יעקב יצחק) רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין. בשנת תרפ"ח היגר ללונדון וכיהן שם כאדמו"ר. בנו של רבי נתן דוד הוא ד"ר צבי מאיר (הארי) רבינוביץ, שכתב ספרים על חסידות, מדרש ופיוט, בעברית ובאנגלית.

הדור השלישי

ערך מורחב – יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ^[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה.

נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

לאחר פטירת רבי יחיאל יהושע מביאלא

רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא

בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר הבן הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ (ח' באדר א' ה'תרצ"ה, - ב' באייר ה'תשפ"ד), וגם הבנים הגדולים חתמו על כתב המינוי לאדמו"רות. לאחר מספר חודשים פרש אחד הבנים, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ, ופתח בית מדרש משל עצמו בבני ברק, כשבהמשך פתחו גם שני האחים האחרים חצרות משל עצמם. מחלוקת עזה פרצה, בעיקר סביב השימוש בשם ביאלא. דין תורה נערך בין הצדדים בבית הדין של רבי נסים קרליץ, שבתחילה פסק שהשם "ביאלא" שייך רק לרבי בן ציון, ובהמשך פסק כי הבנים האחרים יכולים להשתמש בשם "ביאלא" אם יצרפו אליו שם נוסף^[2]. ביומונים המודיע והמבשר רק רבי בן ציון קיבל את התואר ביאלא, ושאר החצרות כמעט לא הוזכרו גם בשם נוסף.^[3]. בציבור הכללי הוא כונה הרבי מביאלא לוגאנו על שם היותו רב בקהילה שם.

ענף ביאלא המרכזי

רבי בן ציון כיהן במשך שנים כרב העיר לוגאנו שבשווייץ, ובהמשך חילק עיתותיו בין צפת לירושלים. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו דר מספר שנים בגייטסהד. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יצאו לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. שימש כחבר מועצת גדולי התורה.

במהלך שנות כהונתו של רבי בן ציון התפתחה החצר, ובסוף ימיו מנתה מאות משפחות. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, צפת, ביתר עילית, אשדוד, קריית גת, בית שמש, חיפה, אלעד ומעלה עמוס, כמו גם בבורו פארק, במונסי ובלונדון, בהם גם בתי כנסת בבית שמש ובצפת לקהילות של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. בית המדרש המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. בשנותיו האחרונות הוקמו ישיבות, בבני ברק, באלעד ובצפת.

לאחר פטירתו באייר תשפ"ד, מונה בנו הרביעי, רבי יצחק יוסף דוב רבינוביץ, אשר שימש בראשות ישיבות ביאלא בחיי אביו, לאדמו"ר. שאר הבנים מכהנים כרבנים בחסידות^[4]. נכדו רבי אשר ישעיה, האדמו"ר מביאלא-ניו סיטי, בן בנו הבכור רבי לייבוש, הקים בית מדרש בעיר ניו סיטי (מונסי), ניו יורק, תחת השם 'בהמ"ד מבשר טוב-ביאלא' על שמו של רבי בן ציון. נכדו רבי מאיר, בן בנו הבכור רבי לייבוש, הקים בית מדרש בעיר בית שמש, תחת השם 'פארציווא' על שמו של הרבי מפארציווא^[5].

ענף ביאלא בני ברק

הכנסת ספר תורה בחצר ביאלא בני ברק

בני רבי דוד מתתיהו מביאלא: האדמו"רים מאוסטרובה ביאלא (במרכז), ביאלא בני ברק, ביאלא בית שמש ובורו פארק, באירוע הכנסת ספר תורה, שבט תשע"ח

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), בנו השלישי של רבי יחיאל יהושע, כיהן כאדמו"ר מביאלא בני ברק. עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא אור קדושים ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד כתב את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב ומינוי אחיו לאדמו"ר, פרש והתמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. חתנו הוא הרב יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ.

לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".

בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעה מבניו וחתנו לאדמו"רים.

רבי יעקב מנחם, האדמו"ר מביאלא בני ברק ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. לחסידיו בתי מדרש בירושלים, באלעד ובביתר עילית. תחת הנהגתו הוקמו ישיבות ומוסדות נוספים בביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף, בעל בתו ראצ'ה ברכה^[6].
רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ובית מדרשו בשכונת גבעת שאול בירושלים. הקים בתי כנסת ומרכזיים קהילתיים "להבת דוד" במנהטן^[7], לוס אנג'לס ומיאמי. חתן רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
רבי פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא בית שמש, הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, הקים בית מדרש ומרכז חסידי בבית שמש. הקים מרכזי קירוב בכמה ערים בצרפת ובקנדה. חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל.
רבי אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא בורו פארק, חתן רבי נחום מאיר פנט מדעעש-שאץ. לחצרו בתי כנסת בביתר עילית ובמיאמי.
חתנו רבי יהודה זאב קורנרייך, האדמו"ר משידלובצא, קיבל את בית מדרשו של חמיו בגוש 80 בירושלים. לחסידיו בתי מדרש גם בביתר עילית.

רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
רבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק
האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת גבעת שאול ירושלים
רבי אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא בורו פארק, בהדלקת נרות חנוכה
רבי יהודה זאב קורנרייך משידלובצא

ענף ביאלא פשיסחא

רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא

רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' טבת תשס"ו), בנו הגדול של רבי יחיאל יהושע. שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. מונה לאחר פטירת אביו לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא. בתו חוה, נשואה לרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא (דונולו).

לאחר פטירתו החלו חלק מבניו לכהן כאדמו"רים:

רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר באשדוד.
רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.
רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. במות אביו ייסד את קהל "ברכת צבי" ביאלא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו (ראש קהילת סאטמר לונדון), ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, ספרייה תורנית גדולה ואולם שמחות.

בנו הרב שמחה רבינוביץ, מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים, לא מכהן באדמו"רות ומשתייך לקהילת ביאלא שבנשיאות בן דודו הרב יצחק יוסף דוב.

ענף ביאלא רמת אהרן

רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע^[8]), בנו השני של רבי יחיאל יהושע. נישא למרים שיינדל בת רבי אברהם אביש קנר אדמו"ר מטשכויב, וצאצא לאדמו"רי צאנז וקוסוב^[9]. למד בישיבת פוניבז' והיה מראשוני התלמידים שבהם נתייסדה הישיבה בשנת תש"ג. גר בפתח תקווה שם מסר שיעורים בגמרא בעיון בבית המדרש ויז'ניץ, ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. היה ידוע בתפילותיו שהיו ברגש גדול וארכו זמן רב^[10]. בתו היא הסופרת יוכי ברנדס.

דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

לאחר פטירתו מונו בניו לאדמו"רים:

רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. נישא לנכדת רבי יצחק פרידמן, האדמו"ר מבוהוש, וכיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים). בנו הרב יחיאל יהושע מכהן כאב"ד שפיקוב באנטוורפן^[11].
רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי. למד בישיבת מיר בפלטבוש וקיבל הוראה מראש הישיבה רבי שמואל בירנבוים. שימש כרב בביהמ"ד ביאלא שהוקמה בבורו פארק בשליחות זקינו רבי יחיאל יהושע, ואף קיבל ממנו מכתב עם תקנות מפורטות לביהמ"ד.