חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

תוכן עניינים

הדור הראשוןעריכה

  ערך מורחב – יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השניעריכה

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

הדור השלישיעריכה

  ערך מורחב – יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. בשנת תשכ"ט הקים בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ את ישיבת ביאלא אור קדושים ואף עמד בראשותה[1], בתחילת שנות ה-80 כיהן לצידו למשך תקופה קצרה הרב ראובן פיין.

הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "קדושת קת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

הדור הרביעי והחמישיעריכה

 
רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
 
רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן
 
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
 
רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ. בהמשך פרשו האחים מן החצר ופתחו חצרות עצמאיות (שמות האחים סודרו להלן לפי סדר לידתם).

  • בנו הראשון, רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ (נפטר בו' בטבת ה'תשס"ד), שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו כרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא.
    • בנו רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא חיפה ואחר כך ברובע ג' בעיר אשדוד. חותנו של האדמו"ר רבי אמיתי (מלכיאל) טברסקי מטאלנא אשדוד.
    • בנו רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מפשיסחא בני ברק, חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
    • בנו רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא פשיסחא לונדון
    • בנו הרב שמחה בן ציון אייזיק, חתנו של חבר הכנסת לשעבר הרב שמואל הלפרט, הוא מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים.
    • בנו רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא בהר נוף
    • חתנו רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בני ברק
  • הבן השני, רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). נישא ליפה (מרים שיינדל) בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. בדעותיו נטה לציונות[3]. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". בתו היא הסופרת יוכי ברנדס.
    • בנו רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן, מחבר הספר עיוני הלכות (שלושה חלקים), חתנו של הרב ישראל פרידמן[מי זה?] מבית בוהוש ופאשקאן.
    • בנו רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי.
  • הבן השלישי, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ח, דצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, אוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק. לאחר שעלה ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן, גדל אצל דודו רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ שעל ידו אף הוסמך לרבנות. למד בישיבת פוניבז', לאחר השואה שבה נספו רוב חסידי ביאלא פעל לשיקום חסידות ביאלא בישראל. הקים את ישיבת אור קדושים לזכר  חסידי בית ביאלא שנספו. הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא פעל לשימור ציוני האדמו"רים לבית ביאלא בפולין. בשנת תשכ"ד כתב את הספר 'תפארת  אבות', תולדות חסידות ביאלא. לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים. הקים בתי מדרשות בירושלים ובבני ברק. היה ידוע בתפילותיו הנלהבות וקולו הערב, גם חיבר והלחין ניגונים. לאחר פטירתו יצאו לאור כתביו בספרי החסידות "להבת דוד" על התורה והמועדים (5 חלקים) ובספרים "אורחות דוד" בכמה מהדורות.
  • לאחר פטירתו בשנת ה'תשנ"ח התמנו לאדמו"רים ארבעת בניו:

מאפייני חסידות ביאלאעריכה

  • זהירות מגאווה: בביאלא הקפידו על ניקיון הדעת וזהירות קיצונית מהתפארות וגאווה. החסידים אומרים כי חסיד ביאלא לא היה מספר לזולת כמה דפי גמרא הספיק ללמוד, ואיזו מצווה או מעשה טוב עשה, משום שאלה דברים שצריכים להישאר בין האדם לבין קונו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
  2. ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
  3. ^ בתו, הסופרת יוכי ברנדס מספרת: "...למרות שאנחנו ממשפחה חרדית גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי ניצולי שואה וככאלה הם היו ציונים ענקיים, עכשיו פחות כי העולם החרדי פחות מאפשר להם להיות ציונים אז הם יותר מסתירים את זה. אבל אני גדלתי בעולם חרדי פתוח שהיה ציוני, הנפנו דגל ביום העצמאות, חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה" (רונית מזרחי ומושיק לין, בגובה העיניים עם יוכי ברנדס, מקומון "זמן ירושלים", 3 ביולי 2009, מובא באתר nrg מעריב. ראו גם: מירון ח. איזקסון, ‏למה מתגעגעת הסופרת יוכי ברנדס?, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 29 בדצמבר 2010