חסן מוסתוופי אל-ממאלכ
מִירְזָא חַסַן אשתיאני (נודע יותר בתוארו חַסַן מוּסְתוֵוִפי אל-מַמָאלֶכּ, בפרסית: مستوفیالممالک – "קנצלר הממלכה"; 5 באוקטובר 1871 – 28 באוגוסט 1932) היה מדינאי ופוליטיקאי איראני, אשר שירת כראש ממשלת איראן בשש קדנציות בתקופת המדינה הנשגבת של פרס והמדינה האימפריאלית של איראן. נודע בהיותו מראשי התמיכה במהפכה החוקתית נגד שלטונו של מוחמד עלי שאה קאג'אר.
 | |||||||
| מוסתוופי אל-ממלאכ בשנותיו האחרונות | |||||||
| לידה |
5 באוקטובר 1871 טהראן, המדינה הנשגבת של פרס  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1932 (בגיל 60) טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן  | ||||||
| מדינה |
איראן  | ||||||
| מקום קבורה | רובע הקבורה באוניברסיטת א-זהרא | ||||||
| מפלגה |
| ||||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||||
| בת זוג | איסמט א-ממאלק | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
תחילת הדרך עריכה
משפחת אשתיאני הייתה מקורבת זה זמן רב למלוכה הקאג'ארית, התואר המלכותי 'מוסתוופי אל-ממלאכ' ניתן להם בידי מוחמד שאה קאג'אר לקראת אמצע המאה ה-19. מירזא חסן היה יליד טהראן, בירת השושלת הקאג'ארית וכמו רוב המלומדים של התקופה, הוא קיבל את הכשרתו הדתית הגבוהה בנג'ף.
לאחר סיום לימודיו, שב לטהראן והחל בקריירה פוליטית ממנה התפרסם לראשונה עקב תמיכתו במרד הטבק באיראן. עם הבנתו של נאסר א-דין שאה קאג'אר כי פעולה צבאית לא תביא לסיום המרד, שליחיו נפגשו עם מירזא חסן למען משא ומתן. מירזא חסן התעקש לא רק על ביטול זכויות האימפריה הבריטית על סחר הטבק באיראן אלא גם על כל היתרונות הכלכליים האחרים שהוענקו למעצמות זרות; כל הדרישות הללו נענו, למעט ביטול זיכיונות פרט לוויתור הטבק, אך רק ב-25 בינואר 1892 הותר העישון בכל המדינה.
פוליטיקה עריכה
עם חלוקת איראן לאזורי השפעה של האימפריה הבריטית והאימפריה הרוסית בשנת 1907 והסדר הפרלמנט (מג'לס) לאחר הפיכה נגד מוחמד עלי שאה קאג'אר, הפוליטיקה המדינית גערה בסכסוכים פנימיים, חלוקת סמכויות לא סדירה ועוד. עם הזמן, תחת שלטונו הרעוע של אחמד שאה קאג'אר היה מוסתוופי אל-ממלאכ חמש פעמים ראש ממשלת איראן והסדיר מרכז כוח במשהד. עם ההפיכה הצבאית של רזא ח'אן ועליית שושלת פהלווי, מחשש לכוחו, מוסתוופי אל-ממלאכ נשלח זמן מה לבית סוהר אך כאשר שוחרר ניתן לו לשוב מתפקיד ראשות הממשלה פעם שישית ונוספת.
בשלטונו תמך בשמרנות ולאומיות איראנית אך מעבר לכך ידע את הצורך במודרניזציה נגד השפעות הקולוניאליזם ועל כן הצטרף אל המפלגה הדמוקרטית האיראנית.
מורשתו עריכה
לאחר סיום חייו הפוליטיים בשנת 1927, מוסתוופי אל-ממלאכ פעל להעשרת הערך הספרותי, התרבותי והלימודי באיראן, בכך הוא אף הקים את אוניברסיטת א-זהרא אשר הייתה בנויה על רעיונות החינוך המערביים ובה הוא למסוף נקבר עם פטירתו עקב התקף לב ב-28 באוגוסט 1932.
האגודה למורשת לאומית הוקמה בשנת 1921 במטרה לשמר, להגן ולקדם את "האבות של איראן". החברה בנתה מוזיאון ממלכתי, ספרייה ממלכתית וכמה אתרי שימור ומורשת לאומיים, ששילבו מוטיבים מהאדריכאלות האיראנית העתיקה. החברה הוקמה על ידי פקידי ממשל מודרניסטים ואינטלקטואלים מערביים, ומוסתוופי אל-ממלאכ היה ביניהם.
מורשתו הגדולה ביותר של מוסתוופי אל-ממלאכ נגעה לספרי ההיסטוריה והתרבות אשר כתב.
