פתיחת התפריט הראשי

חצר גן ילדים

(הופנה מהדף חצר גן הילדים)
ילדים מטפסים על מתקן הסולמות בחצר גן הילדים (מושב צופית, שנות ה-50 או ה-60)
הבניין בתמונה הוא בית פרטי
חצר גן ילדים ממשלתי במגזר הערבי בנצרת
חצר גן ילדים במצפה הילה
גן ילדים ביישוב היהודי בחברון

חצר גן הילדים היא סביבת למידה חוץ-גנית, המזמנת ומאפשרת למידה משמעותית מתוך סקרנות והתנסות אישית ישירה עם הסביבה, אשר תורמת להתפתחות הילדים בתחומים רבים.[1] רווחת התפיסה כי יש להתייחס לחצר הגן כסביבת למידה מכוונת או מזדמנת בהוראה ישירה או באמצעות תנועה, משחק ואינטראקציה חברתית אשר מתרחשת לא רק עם האנשים והילדים בחצר, אלא גם עם החפצים הנמצאים בתוך החצר.[2] חצר הגן צריכה לתת מענה להתנסות בהרפתקאות יומיומית וללמוד באמצעות חושים.[3]

ההתייחסות לחצר הגן כמרחב למידה המשלים את התכנים הלימודיים המועברים בכיתת הגן ומאפשר התנסות ויישום הלמידה דרך החושים והמשחק בחצר, הוא דבר התורם להפנמת הלמידה. בתכנון חצר הגן יהיה ביטוי ונוכחות לתפיסה החינוכית שלפיה עובד הגן, דבר המביא לשונות וייחודיות בחצר גנים הפועלים בהקשר חינוכי מסוים, כך שחצר הגן הממשלתי הרגיל תהיה שונה מחצר של גן הפועל על פי גישת ולדרוף (הגישה האנתרופוסופית), הגן הפועל על פי גישת מונטסורי, הגן הזורם וכדומה.

 קווים מנחים בתכנון חצר הגןעריכה

חצר הגן צריכה לזמן הזדמנות להתנסויות, חקר וגילוי, וצריכה להיות מותאמת להתפתחות וגיל הילדים בגן ותשמש כמרחב למידה המשלים את הלמידה בכתה.[4][5] צריך לתכנן חצר גן באופן שהיא תאפשר פעילות לימודית מכוונת או מזדמנת, שילדים יוכלו לפעול ולנוע בה בחופשיות ובביטחון מרבי. התכנון הפיזי יספק מענה לצורכי ההתפתחות הקוגניטיבית הפיזית, החברתית והרגשית של ילדי הגן, לפי הגיל והשלב ההתפתחותי שבו נמצאים.[5] החצר תכלול אזורים ייחודיים המיועדים לפעילויות למידה שקשורות לתפיסה החינוכית של הגן ולנושאים לימודיים המועברים בכיתת הגן.[4][6]

זהות המקום שהיא מרכיב חשוב הגורם להזדהות הילד וההורים עם הגן  שלו תבוא לידי ביטוי על ידי התכנון של חצר הגן בצורה אשר תאפשר יצירת סביבה חווייתית מאופיינת במרכיבים פיזיים ייחודיים. הגדרת הזהות היא אתגר לצוות הפדגוגי, אופני הביטוי לזהות המקום, הם אתגר למתכנן. בזמן התכנון הפיזי והעיצוב של מרחב חצר-גן הילדים צריך לשמור על קשר בין החצר למרחב  הגאוגרפי, התפיסה החינוכית, התפיסה החברתית או מכמה מרכיבים בו-זמנית.[3]

  • היבטים תכנוניים: התפיסה הרווחת לגבי חצר הגן בישראל כפי שבאה לידי ביטוי בדוח משרד החינוך.
  • מרחב נגיש משתף: הגן צריך להיות מתוכנן באופן שכל הילדים או ההורים, גם בעלי הצרכים המיוחדים, יוכלו להשתמש במתקניו. מרחב המאפשר לגננת שליטה ופיקוח: הפעילות של הילדים בחצר היא עצמאית וחופשית, ולכן עולה הסיכוי למעידות, להיפגעות ילדים ולהתפתחות סכסוכים. הגננת חייבת לקיים תצפית יעילה על ההתרחשויות בחצר, ולכן התכנון צריך לאפשר לה קשר עין עם מרחב החצר מכל מקום שהיא נמצאת בו.[3]
  • התייחסות לסביבה: תכנון חצר-הגן יש להתייחס גם למרכיבים הסביבתיים: לאזור הגאוגרפי, לסביבת הגן (עירונית, כפרית או אחרת), לטבע ולעונות השנה. 
  • יחסי פנים-חוץ: קשר העין והתנועה בין פנים הכיתה והמבנה ובין החצר חשוב לגננת לצורך הפיקוח והשליטה במרחב הגן, והוא ומסייע לילד בתפיסת החלל העומד לרשותו.
  • מרחב תלת-ממדי: על החצר להתאים למידות הילדים ולהבטיח שימוש נאות בכל המוקדים למטרות הלמידה וההתפתחות. תכנון חללים בגדלים שונים יאפשר לילדים התנסויות שונות מבחינת  תחושת החלל.
  • ארגון הגבולות: גן הילדים ממוקם בתוך סביבת החיים של הילדים הלומדים בו. הכרת סביבת החיים ומאפייניה תופסת חלק נכבד בחינוכם של הילדים הצעירים.
  • גבול החצר גדר הגן: הקו המפריד בין הגן לשטח סביבו כפי שהוא מוצג ומעוצב - יכול לשמש גירוי ללמידה. חשוב לזהות את ”הזדמנויות הלמידה” שהקו הזה מזמן ולהביאן לכלל מימוש ומיצוי 
  • הכניסה הראשית לגן: אזור הכניסה מהרחוב לגן מרמז במראהו ובעיצובו על מהות המקום, על האווירה בו ועל הסיכוי לחוות בו חוויות חינוכיות ולימודיות. אף שהמציאות דורשת שער נעול וגדר, חשוב למצוא דרך לעיצוב מזמין ומבטיח עניין. אזור הכניסה הוא גם האתר שבו הילדים הקטנים נפרדים מהוריהם - חוויה לא קלה לרובם - ולכן חשוב לדאוג שיהיה בו מקום לשהייה קצרה, מקום נעים לפרדה מן ההורים ולמעבר לחיק צוות הגן.
  • אזורי פעילות בחצר: החצר היא מרחב למידה, ולכן ארגונה ועיצובה חייבים להתאים לתוכנית הלימודים מחד גיסא, אך עליה לאפשר פעילות חופשית מאידך גיסא. 
  • צל בחצר: ישראל היא ארץ חמה, והשמש זורחת בה כמעט בכל ימות השנה. מצב זה מחייב הצללה בחלק מהחצר.[3] ההצללה תבטיח את האפשרות ללמוד לשחק במשחק חופשי בחצר בלי להיחשף לשמש ובלי להיפגע מקרינתה. האופציות להצללת החצר מגוונות היום בחומרים, בצורות ובצבעים. תכנון ההצללה יהיה כחלק מהראייה השלמה של המרחב.
  • חומרים, מרקם וצבע: מרחב הגן מושתת על תכנים רעיוניים ועל מימוש פיזי. החומרים, המרקם והצבע הם אבני יסוד בביצוע המרחב הפיזי. תכנון מודע של חומרים טבעיים, ממוחזרים ותעשייתיים בהתייחסות מחושבת לטקסטורות ולצבעים יעשיר את העולם החושי של הילד, והסברים מלווים יגרו את סקרנותו וירחיבו את הידע שלו.
  • צמחייה בחצר: תפקיד הצמחייה בחצר הוא אקולוגי, אדריכלי ופדגוגי. מבחינה אקולוגית הצמחייה עוזרת ביצירת מיקרו-אקלים. מבחינה אדריכלית היא כלי חשוב בתכנון המרחב הפיזי התלת-ממדי בצבעוניות, בטקסטורה, בגובה ובנפח. מבחינה פדגוגית הצמחייה היא כלי להגעה אל החושים השונים של הילדים - המישוש, הראייה, הריח, השמיעה והטעם - כמו גם לראייתם את הטבע כחלק ממחזוריות ואת עצמם כפרט בתוך דבר גדול מהם.[7]

חצר הגן בתפיסות שונותעריכה

 חצר הגן הממשלתי הרגילעריכה

הגן המסורתי הרגיל משמש כ-90% ממערך הגנים בישראל. הגן הרגיל נשען על תאוריית ההתפתחות הנורמטיבית. בגנים אלו משלבים משחק ולמידה בהתאם לגיל והשלב ההתפתחותי של הילד. הילד נחשף לפעילות לימודית ומשחקי למידה התואמים את גילו והדגש הוא על הכנה לכיתה א'.[8]

חצר הגן הרגיל תכלול את כל המתקנים המחויבים על פי הפרוגרמה לתכנון גני ילדים. מתקנים לטיפוס, מתקנים לאיזון ושיווי משקל (כמו גשר וקורה מתנדנדת צרה), מתקנים מחומרים ממוחזרים מאביזרים מחיי היום-יום (צמיגים). המתקנים ישובצו במרחב החצר במקומות שהגישה אליהם תהיה נוחה והמעבר אל מתקנים נוספים יהיה חופשי ממכשולים.[3]

בכל חצרות הגנים התהווה מרחב חולי הממוקם בשטח מוצל בחצר. עדיף להיות מוקף בצמחייה ארץ-ישראלית ומסמל עולם טבע של חול ומים, ארץ ים תיכונית, ארץ מדבר והרים. כך, במרחביה המצומצמים של חצר גן הילדים, אפשר לייצר חוויה חושית אותנטית של סביבה מקומית, שמתאימה לאופן הלמידה של ילדים צעירים בישראל.[4][3]

חצר הגן לפי שיטת מנטסוריעריכה

  ערך מורחב – שיטת מונטסורי

שיטת מונטסורי – שיטה חינוכית שפיתחה ד"ר מריה מנטסורי, שבמרכזה הדגש על הלמידה בגנים האווירה אקדמית, בכיתה יש קבוצות רב גילאית מתוך תפיסה הגורסת כי קבוצות הגיל השונות מעשירות ומפרות אחת את השנייה. האווירה לימודית, יש הרבה עיסוק בבחינה של כמויות, גדלים, משקלים ,על ידי פעילויות ואביזרים, הרבה בנייה ועיסוק בגאוגרפיה, עיסוק רב בהכנה לקריאה, דגש רב על סדר ועקביות של הפעילויות, יש הרבה פעילויות של עבודות בית, מצד שני, אין סדר יום מובנה הילדים אחראים להתנהלות הזמן שלהם.[9]

חצר הגן הסביבה החיצונית מהווה שלוחה נוספת של חדרי הלימוד, דלת החצר פתוחה באופן קבוע ומאפשרת זרימת פעילות. בגן מנטסורי מייחסים חשיבות רבה לפעילות מחוץ לגן ומתייחסים לחצר כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה בגן. הילדים לומדים על צמחים וחרקים והלמידה הופכת להתנסות, תוך דגש על גילוי, חיפוש, וחקר, דבר היוצר למידה ברמות חשיבה גבוהות.[9]

חצר הגן גדולה מרווחת מאוד  ועשירה במתקנים מלאכותיים צבעוניים ומשחקים, החצר כוללת הרבה גירויים ויזואליים וחושיים עבור הילד, מרחב חולי גדול.[9]

חצר הגן לפי גישת ולדרוףעריכה

  ערך מורחב – חינוך ולדורף

גישה זו מדגישה את התאמת הסביבה החינוכית של הילד לשלבי התפתחותו. גני ולדרוף הם יותר "רוחניים". הדגש בהם הוא על דמיון, טבע ורוחניות, כאשר בצורה מכוונת אין חשיפה לעולם האקדמי לפני גיל שבע. גנים העובדים ברוח חינוך ולדרוף שמים דגש על יצירה, פיתוח דמיון, משחק חופשי, עבודה ופעילות יצירתית, מלאכות ועבודות יד, ניקיון וסדר, בישול והכנת ארוחות כחלק מסדר היום ותוכנית העבודה.[10][11][12]

חצר הגן מעוצבת באופן רך, מרגיע, מנוטרלת מגירויים עזים ככל האפשר, החצר נראית טבעית, והאווירה פשוטה וחמה. הציוד הקיים בחצר מורכב מחומרים הקיימים בטבע, בולי עץ, צדפים ואצטרובלים. חצר הגן הנה טבעית ביותר, יש בה חול, אדמה, עצים, וצמחייה ברוב הגנים לרוב יש גינת תבלינים, גן ירק, גינת פרחים, בנוסף לכך כלי בישול, בתי עץ, נדנדות מהעצים, וחפצים ממשיים מהעולם האמיתי  בהם משחקים הילדים. המשחק בחצר הגן היא  חווייתית, הילדים לומדים על הטבע, ובאמצעות הטבע, חווים את המעגליות בטבע, עוקבים אחרי השינויים מקרוב.[13]

חצר הגן הזורםעריכה

  ערך מורחב – גן זורם

בבסיס התפיסה החינוכית שלפיה פועל הגן הזורם בבסיסה עומדת ההנחה שיש לתת לילד האפשרות לבחור ולפעול בצורה חופשית.[14] את השיטה פיתח גדעון לוין ולפיה כל הפעילות של הילדים בגן תכלול את ארבעה מרכיבים: משחק, עבודה, למידה ויצירה, ושכל חלק חשוב במידה שווה. כל פעילות בגן תכלול את ארבעת המרכיבים האלה אך אצל כל ילד המינון של כל מרכיב הוא שונה. ערך העבודה הוא בהנאה שהיא גורמת לילד בתוצר ובמאמץ מאחר שהיא כרוכה במאמץ; ערך היצירה הוא בכך שהילד משתמש בדמיון ובמקוריות שלו; ערך המשחק הוא בעצם התרחשותו מבלי שיהיה לו תוצאות או תוצר; ערך הלמידה הוא בכך שיש בה גם מאמץ וגם הנאה והילד מרחיב את הידע שלו.[15][14]

חצר הגן היא חצר המזמינה ריצה, קפיצה טיפוס במתקנים, נדנוד ומשחקי כדור. בחצר הגן יש גן ירק וגינת פרחים שמטופחים על ידי ילדי הגן והגננים. בחצר זו יהיה גם דגש על שימוש ב"גרוטאות".

חצר גן היערעריכה

גן יער הוא גן ללא קירות וגגות, המתקיים בשטח פתוח של נוף טבעי, כמו יער, או חוף ים. לסדר היום בגני יער שונים פנים רבות ומגוונות. למשל, יש גני יער שבהם הילדים נמצאים במרחב הפתוח בשעות הבוקר וחוזרים לגן בשעות הצהריים. מודל זה מומלץ לגנים שבהם יום לימודים ארוך. בגני יער אחרים, בכל שבוע הילדים נמצאים כמה ימים בשטח וכמה ימים בתוך מבנה הגן. המשותף לכל גני היער הוא התפיסה שבכל מזג אוויר יוצאים לשטח הפתוח ומתמודדים עם אתגרי מזג האוויר. יש חשיבות ליציאה החוצה בכל מזג אוויר, אפילו לזמן קצר, כדי שהילדים יחוו את עונות השנה בכל מזג אוויר, ייפתחו חוסן, יהיו בתנועה וינשמו אוויר צח.[16][17]

נוסדו אלפי גני יער  בכל רחבי אירופה וארצות הברית, ביפן ובמדינות רבות נוספות;[18] נכון ל-2017, בישראל קיימים רק שני גני יער, שפועלים במסגרת החינוך הפורמלי ושבהם נמצאים ילדי הגן במהלך רוב שעות הלימודים במרחב הפתוח החוץ-כיתתי. גן אחד נמצא במצפה רמון, בניהול הגנן רון מלצר, והגן האחר בכפר חנניה שבגליל העליון, בניהולה של הגננת סיגל דרור. שני הגנים מקבלים תמיכה של הפיקוח במשרד החינוך.[16]

עקרונות גני היער: חינוך סביבתי משמעותי; פיתוח כישורים מוטוריים מגוונים; חוויית עונות השנה והכרת תופעות טבע; התנסות רב-חושית כאורח חיים; משחק עם חומרים מזדמנים; לימוד הוליסטי באמצעות החושים, תנועה ושיח; מפגש עם עולם הטבע, עם צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית; פעילות גופנית מאתגרת והכרת גבולות  היכולות האישיים (למשל, היכולת ללכת בשיווי משקל לאורך בול עץ או לבקש עזרה); התנסות בחוויית השקט, בחוויית ה'כאן ועכשיו'; פיתוח רגישות לאקולוגיה של הטבע; פיתוח ערכים הקשורים לטבע, אדם וסביבה.[17][16][19]

בחצר גן היער נמצאת  גבעת טיפוס שהיא שטח טבעי, המאפשר לילדים צעירים להתנסות על ידי משחק בשיווי משקל, מאמץ גופני, יציבה, מבלי לתרגל מיומנויות אלו באופן מאולץ. לרוב, בחצר מתקיים שטח משתנה, המספק מסלולי הליכה מגוונים, מציב אתגרים פיזיים ומצריך התמצאות מרחבית, כפי שקיים באופן טבעי במרחבים פתוחים. אפשר להקים בחצר, בשיתוף ילדי הגן, גבעות קטנות. מומלץ להקים את הגבעות מאדמת חמרה, המתפזרת הרבה פחות מחול רגיל. בגנים שבהם אין אדמת חמרה אפשר לבנות מדי שבוע גבעת חול קטנה מחדש.[1] על מנת ליצור משחקים ופעילויות מגוונות מסביב לגבעה ומעליה מומלץ להכין מבעוד מועד, ולהניח בצד הגבעה, מגוון חפצים כגון: גרוטאות, כלי בית או משטחים או חומרי יצירה טבעיים, כמו: ענפים, אצטרובלים, חלוקי נחל או עלים. שבהם יכולים הילדים להשתמש למגוון פעילויות מדי יום (לשחק, ליצור, למיין, לסדר וכדומה).[1] לבני בוץ ערמה של לבני בוץ בחצר הגן תעורר השראה לבנייה, משחק ויצירה. אפשר להכין את הלבנים יחד עם הילדים בדרך פשוטה וזמינה. מחנאות פעילות של מחנאות בחצר הגן או מחוצה לו מביאה לרוח הרפתקנית ולחוויות של בנייה ויצירה. הילדים לומדים מיומנויות של פתרונות פשוטים לבניית אוהלים ומבנים אחרים, שבהם הם יכולים להירגע או לשחק. ילדים צעירים אוהבים מאוד מקומות מסתור וזקוקים לפעמים למקומות שבהם אפשר להתאסף.[16][1]

חצר הגרוטאותעריכה

  ערך מורחב – חצר גרוטאות

חצר הגרוטאות היא חצר הצמודה למבנה הגן ובה גרוטאות; שהן חפצים וחומרים השייכים לעולם האמיתי של המבוגר שיצאו מכלל שימוש. מטרת החצר היא לפתח ולאזן את אישיות הילד וזאת על ידי יצירת תנאים מתאימים לפעילות ולמידה[20]. מגוון החפצים והחומרים בחצר מזמנת לילד הפועל בה התנסות רחבה ומעמיקה בתחומי החיים השונים ומספקת חוויה חושית כוללת. הפעילות  בחצר תתקיים תוך נוכחות מבוגר על הגננת לעזור לילד להתמקד וליצור מוטיבציה עצמית, יש לתווך בצורה גמישה ואינטואיטיבית תוך הצבת מטרה לתיווך. הגננת מעורבת בפעילות מבלי להתערב בה.[21][20]

הרעיון לחצר הגרוטאות פותח על ידי מלכה האס בקיבוץ שדה אליהו ומאוחר יותר במכללת אורנים. עקרונות דומים לאלו של האס קוימו גם בגן הזורם של גדעון לוין.

 מערכות יחסים בחצר הגןעריכה

אינטראקציית ילד–ילד עריכה

ילדים בגיל הגן מבטאים העדפה לילדים מסוימים כחברים למשחק על פי דמיון בגיל, מין ובדפוסי התנהגות ועניין משותף.[4] חצר הגן מזמנת את האפשרות לאינטראקציה חברתית חופשית בין הילדים, הם מרגישים חופשיים לא מבוקרים, משתחררים ואז האינטראקציות הן אמתיות. ילדים מתנהגים עם חברים באופן שונה מאשר אלה שאינם חבריהם. בחצר ניתן לצפות באינטראקציות בין חברים הכוללות התנהגויות חיוביות שונות (שיתוף פעולה, משא ומתן) וכן כאלו המאתגרות יותר כמו: מריבות, התנגדויות, וסירובים. חברים נוהגים לפתרון קונפליקטים על ידי משא ומתן, והם ימשיכו להימצא בקרבה פיזית ויעסקו בפעילות משותפת אחרי יישוב המחלוקת בניהם. מצד שני ילדים נוטים לקיים פחות מגע חברתי עם ילדים שאינם חברים.[4][6]

בחצר הגן תורגש השונות בין הילדים ובמידת המיומנויות שלהם להשיג מטרותיהם הבין אישיות ובמגעים עם בני גילם.

תפקיד הגננת ואינטראקציית גננת–ילד בחצר הגןעריכה

חצר הגן הוא מרחב שבו מתקיימת אינטראקציה גננת ילד באופן שונה מזו שמתקיימת בכיתת הגן. תפקיד הגננת והאינטראקציות בחצר דינמיות. האינטראקציה מתאפיינת בכך שהיא מספקת הזנה והצבת גבולות להתנהגות חברתית, ולטפח  התנהגות חברתית מקובלת בקרב קבוצת הילדים.[22] הגננת תהייה מעורבת במצבי קונפליקט שבהם הצדדים אינם חברים היא תנהל דיאלוג על מנת ליישב הסכסוך.[23] בנופף לכך שהגננת תספק לילדים תיווך בפעילות המעודדת למידה, הכוונת הקבוצה לשיתוף פעולה, הצבת גבולות, חלוקת תפקידים במשחק לימודי ועזרה לילדים בהתארגנות.[22] בעוד שהחצר נחשבה לשדה ליציאת הילדים להרפתקאות לחקר, ולהתנסות בדברים חדשים, אז עצם נוכחות הגננת בסביבת החצר יכולה להוות בסיס רגשי בטוח וכתשתית המאפשרת לילד להתפנות עולמו החברתי והמנטאלי. מערכת יחסים זאת משמשת כצינור להעברת מידע בין הילד לגננת בנושאים העוזרים לי להתמודד עם העולם שהוא יוצא לחקור, בחצר אינטראקציה התנהגותית, תקשורת, ומשא ומתן המאפשרים לקשרים בחצר להתנהל בסדירות.[23][4][22]

חצר הגן כמרחב למידהעריכה

כדי שבמרחב פתוח תתקיים  למידה משמעותית יש לאפשר בו ארבעה אלמנטים בסיסיים: מרחב למשחק ותנועה; מרחב יצירה; מרחב טבע; ומרחב למנוחה ושיחות.[16]

מלבד ארבעה אלמנטים בסיסיים אלה רצוי לשלב בתכנון חצרות גני ילדים גם אלמנטים נוספים, לדוגמה: מגוון צמחים המתאימים לאקלים המקומי (שיחים וצמחייה נמוכה של פרחי בר, תבלינים, ירקות גינה, צמחים מושכי ציפורים וחרקים); עצים אשר נותנים צל, סופגים זיהום ומהווים מחסה לציפורי שיר; מבנים וחפצים שמעודדים משחק סוציו-דרמטי ומייצגים את התרבות של הילדים (ביתן עץ, גשר, שבילים מפותלים, באר מים, אוהל טיפי, סירה, במה, דוכן, קופסאות קרטון ומגוון חפצים שמותר להזיז ממקום למקום – בדים, גרוטאות, וכו'); מרחב וציוד שמאפשרים פעילות גופנית מגוונת (טופוגרפיה מגוונת, גבעת טיפוס, מתקן משולב לטיפוס וגלישה, ציוד המזמן תנועה, כגון חישוקים ובדים); מגוון חומרים פתוחים המזמינים את הילדים ליצור מתוך דמיונם מגוון דברים שונים (בית תה, דואר, תיאטרון ועוד מגוון חומרים טבעיים), המעודדים התנסויות סנסו-מוטוריות (למשל, הצעת חומרים טבעיים ליצירה או יצירת מרחב טבעי מגוון שמותר לשחק בו, כמו גינה אדמה ומים); מרחב להתנסות רב-חושית (שביל חושים, יצירה עם חומרים מגוונים, שילוב חומרים מגוונים במרחבי המשחק); מרחב רגיעה (פינת ספרייה, ערסל).[3][16]

חצר הגן במגזר הערבי בישראלעריכה

באופן כללי, רמת המסגרות לגיל הרך במגזר הערבי נמוכה בהשוואה למגזר היהודי: הצפיפות בכיתות ובחצרות גבוהה; רוב המבנים אינם מתאימים למטרה שלשמה נועדו; הציוד, המתקנים ועזרי הלימוד דלים; יש מחסור בתוכניות לימודים בסיסיות בערבית ובתוכניות העשרה, אין כלל ותוכניות המשקפות את הזהות הלאומית-תרבותית הערבית; יש מחסור בתוכניות למעורבות ההורים או הקהילה; תמיכה של שירותים מקצועיים לאבחון מוקדם, ייעוץ וכדומה, נדירה ביותר.[24]

חצר הגן - כיוון שחלק גדול מהגנים במגזר הערבי הם חדרים שכורים שלא נבנו למטרה זו, שטח המבנה קטן ברוב המקרים מהתקן, לעיתים עד כדי מחצית. חלק מהגנים במגזר הערבי ממוקם במבנים שלא זה היה ייעודם המקורי, ולכן אין בהם חצר למשחקים. יש גנים המאלתרים חצרות, אך אלו, במקרים רבים, לא עונות במלואן על צורכי הילדים ואינן עומדות בתקני הבטיחות.

אף שבאופן כללי המצב הפיזי של הגנים במגזר הערבי טוב למדי, קביעה זו מתבססת על אלפי תמונות שנספו ותיעדו מאות גנים בעיקר בצפון הארץ), הרמה אינה אחידה והדבר משקף את ההטרוגניות של המגזר כולו. יש גנים מטופחים יותר ויש מטופחים פחות. הדבר מתבטא בעיקר בחצר, שבמקרים מסוימים נראית מוזנחת והציוד בה לוקה בחסר. לעיתים נראה שאין מייחסים חשיבות לאסתטיקה של החצר, אלא יותר לתפקוד שלה. עם זאת, בכל הגנים לא נמצאו מתקנים שבורים וגם לא בחסר במתקנים בסיסיים.[24]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חצר גן ילדים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אנדרס ב'(2015). טבע בגן, גן בטבע, עלון דע-גן, 8, 56 – 63
  2. ^ Dinchiiska, S. (2004). SPACE IN THE KINDERGARTEN AS AN INTERCULTURAL PHENOMENON. Trakia Journal of Sciences2(2), 40.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 משרד החינוך(2008). חצר גן הילדים כמרחב למידה – דוח ועדת המשנה לבדיקת תפקידה של חצר גן הילדים, ירושלים.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 אנגלהרד, ע.(2013). לקראת חינוך מיטבי בגן הילדים, היוזמה למחקר יישומי בחינוך ,2
  5. ^ 5.0 5.1 .Lu, J., Xue, Z. C., & Zhu, Q. L. (2010). Study on the design for outdoor scene of kindergarten based on the cognitive development of children . 2(1), 1-12
  6. ^ 6.0 6.1 פריש,י.(2012). הגננת כמנהלת גן וכמנהיגה חינוכית: חצר הגן כסביבת למידה ,9,
  7. ^ משרד החינוך(2008), חצר גן הילדים כמרחב למידה, דוח ועדת המשנה לבדיקת תפקידה של חצר גן הילדים ,ירושלים .
  8. ^ משרד החינוך(2008). חצר גן הילדים כמרחב למידה –דוח ועדת המשנה לבדיקת תפקידה של חצר גן הילדים, ירושלים .
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Montessori Israel, Montessorian World, www.montessori.co.il
  10. ^ מורי בית ספר ולדורף הרדוף.(2000) חינוך ולדורף – עקרונות ויישומים .
  11. ^ תלתן,(2002). הלכה ומעשה בחינוך ולדורף (שמונה הרצאות שניתנו בשנת 1922)שטיינר רודולף
  12. ^ תלתן(2000),האדם כישות חושים וקליטה (הרצאות שניתנו בשנת 1923)/רודולף שטיינר
  13. ^ צרפתי, ר.(2012). להניח לילדים להיות ילדים: גנים אנתרופוסופיים בחינוך ולדרוף. עלון דע-גן ,5, 
  14. ^ 14.0 14.1 לוין, ג. ( 1989) .גן אחר . קריית ביאליק: הוצאת אח. 
  15. ^ לוין, ג. (2001 (.מנגינת הפעילות. הד הגן, ב' 36-62. 
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 16.5 אנדרס ב'(2016). הרפתקה בחצר הגן, עלון דע-גן ,9,
  17. ^ 17.0 17.1 Sobel, D. (2016). Nature preschools and forest kindergartens: the handbook for outdoor learning. St. Paul, MN: Redleaf Press
  18. ^ . Sobel, D., . Nature preschools and forest kindergartens, : the handbook for outdoor learning. St. Paul, MN: Redleaf Press, 2016
  19. ^ אנדרס ב'(2015). טבע בגן, גן בטבע, עלון דע-גן, 8, 56 – 63.
  20. ^ 20.0 20.1 לוין ,ג.(1988). חצר הגרוטאות .
  21. ^ אהרוני, א. (1989), חצר הגרוטאות וחשיבותה לילד בגיל הרך, הד-הגן, 
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 פנינה ש' קליין, יעקוב ב' יבלון(2008). ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך ,הוועדה לבחינת דרכי החינוך לגיל הרך ירושלים.
  23. ^ 23.0 23.1 ארז, ת.(2005). כל הגן במה: הגננת והילדים ,3, משרד החינוך השירות הפסיכולוגי.
  24. ^ 24.0 24.1 אלמוג, ת.(2010). חינוך בישראל: חינוך לגיל הרך בחברה הערבית ,25,