פתיחת התפריט הראשי
מריה מונטסורי, מייסדת השיטה

שיטת מונטסוריאיטלקית: Metodo Montessori) היא גישה חינוכית לילדים המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקית מריה מונטסורי (1870–1952). השיטה גובשה על בסיס תצפיות שערכה על ילדים שלהם ניתנה סביבת למידה חופשית, דבר שהוביל בשנת 1907 למסקנתה כי גילתה את "טבעו האמיתי של הילד". מונטסורי יצרה על יסוד תצפיותיה סביבת למידה הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות. שיטת מונטסורי נועדה לאפשר לילדים להביא לידי ביטוי את אופן קיומם הטבעי (הנגזר מ"טבעו האמיתי של הילד" אותו גילתה מונטסורי), לשמור ולתמוך באופן קיום זה.

על מנת ליישם את תורתה של מונטסורי, על המורה לראות בילד כמי שטבעו הפנימי ינחה אותו להתפתחות מושלמת. תפקיד המורה כצופה כולל לעיתים אינטראקציות ניסיוניות עם הילדים, המכונות בדרך כלל "שיעורים", זאת כדי לפתור בעיות התנהגות וכדי להדגים כיצד יש להשתמש בכלי הלימוד העצמי הנמצאים בסביבת הלימוד לשימושו החופשי של הילד, כאשר בבסיס עומדים עקרונות הכבוד אל הילד והאמונה ביכולותיו, החופש והעצמאות.[1]

שיטת מונטסורי מיושמת בעיקר עם ילדים צעירים בגילי 2.5–6, כיוון שזה היה גיל הילדים עימם עבדה ד"ר מונטסורי. הפילוסופיה של מונטסורי מבוססת על מאפיינים מסוימים הנצפים בקבוצת גיל זו. השיטה מיושמת, במידה פחותה, אף על ילדים בקבוצות הגילים 3–6, 7–9, 10–12, ומתבגרים בקבוצות הגיל 13–15 ו-16–18. שיטת מונטסורי לא נרשמה כסימן מסחר וארגונים חינוכיים רבים טוענים לשימוש בה. משכך, קיים מגוון של שיטות ההכשרה למורים ובתי ספר על פי הפרשנויות השונות לשיטה.

כתה בבית ספר מונטסורי

היסטוריהעריכה

תחילת דרכה של מונטוסריעריכה

מריה מונטסורי נולדה בשנת 1870 באיטליה. בבגרותה הולידה ילד מחוץ לנישואין וגידלה אותו כאם חד-הורית. מונטסורי נלחמה על זכותה להתקבל לבית ספר לרפואה, והייתה לרופאה האישה הראשונה באיטליה. [2] שיטת מונטסורי התפתחה במקרה, כאשר מונטסורי, אשר התמחתה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה, ערכה ניסוי במסגרת לימודיה. במסגרת הניסוי שערכה באוניברסיטה, פגשה ילדים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים. מפגש זה עורר במונטסורי את התחושה שמערכת החינוך אינה מצליחה להוציא מן אותם ילדים את הפוטנציאל הגלום בהם. המפגש, אשר ערער אצל מונטסורי את האמון במערכת החינוך הציבורית, עודד אותה להתחיל ולגבש תפיסות חינוכיות משלה.[2]

בשנת 1989 הוזמנה מונטסורי לנהל את בית הספר שהיה קשור לאוניברסיטת רומא- Orthophrenic school. בית ספר זה היה בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, והתלמידים אשר למדו בו היו ילדים בעלי אוטיזם וילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. באותה עת לא היו גישות חינוכיות אשר פנו לאוכלוסיות אלו, ומונטסורי חשה כי זוהי הזדמנות טובה לממש את רעיונותיה בתחום החינוך, ובעזרתם לקדם את הילדים אשר היו מוזנחים עד אותה העת.[2] זו הייתה נקודת מפתח בחייה של מונטסורי שהפכה מרופאה למחנכת.[3] במשך שנתיים לקחה מונטסורי מחקרים שקראה, התנסתה בהם וחידשה אותם. הגישה בה ניגשה מונטסורי לעבודתה הייתה גישת מחקרית, מדעית-אנליטית. במהלך היום לימדה את הילדים והתבוננה בהם, ובלילות כתבה את רשמיה מיום הלימודים. [3] מונטסורי האמינה שכדי להכיר באמת את הילד עליה להתבונן בו היטב.[4] בבית ספר זה עבדה עד שנת 1901.

"קאסה די במביני" הראשוןעריכה

בשנים 1904-1908 עבדה כמרצה בבית הספר הפדגוגי של אוניברסיטת רומא. בתקופה זו רומא התאפיינה בגידול אוכלוסין רב, וחברות בנייה רבות פשטו את הרגל והותירו אחריהם מבנים לא גמורים, אשר משכו אליהם פולשים. את אחד מהמבנים הללו, בשכונת סן-לורנצו, אימצה קבוצת בנקאים אשר התחייבה להעביר שיקום בסיסי את המבנה. הם לקחו דירות גדולות וחילקו אותן ליחידות קטנות אשר יתאימו למשפחות עניות עובדות. במהלך היום, כאשר יצאו הורי המשפחה לעבודה, היו הילדים נשארים בבית והורסים את המבנים שזה עתה הושלמו. מצב זה הניע את הבנקאים היזמים לגשת למונטסורי ולבקש ממנה למצוא דרכים להעסיק את הילדים במהלך היום, כך שלא יפגעו להם בנכסים.[3]

מונטסורי קפצה על ההזדמנות לממש את גישתה החינוכית גם בעבודה עם ילדים נורמטיבים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. בעזרת החומרים שאספה ופיתחה בעת עבודתה בבית הספר Orthophrenic school היא פתחה את בית הילדים הראשון- Casa dei Bambini אשר נפתח ב6 בינואר 1907. בטקס מעמד פתיחת בית הספר, הכריזה מונטסורי כי יש לה תחושה משונה שזוהי התחלה של מפעל עליו כל העולם ידבר ביום מן הימים. אל בית הספר הביאה מונטסורי של פעילויות וחומרים, אך השאירה רק את אלו מהם אשר העסיקו את הילדים. מה שהבינה מונטסורי הוא שילדים שהיו בסביבות פעילויות שנועדו לתמוך בשלב ההתפתחותי שלהם היו בעלי יכולת לחנך את עצמם. מאוחר יותר הגדירה זאת מונטסורי כ"חינוך עצמי". ב-1914 כתבה: "לא המצאתי שיטת חינוך, פשוט נתתי לכמה ילדים סיכוי לחיות".[5]

בסתיו 1908 כבר פעלו חמישה "קאסה די במביני"- ארבעה ברומא ואחד במילאנו. החדשות על הגישה החדשה התפשטו ברחבי העולם, ומבקרים הגיעו לאיטליה כדי להתרשם מהשיטה, ובשובם לארצותיהם כתבו מאמרים על שיטתה. [4] התפשטות השיטה החלה- תוך שנה כל גני הילדים בחלק דובר האיטלקית של שוויץ הוסבו לגני מונטסורי. בהמשך השפיעה השיטה גם בצפון אירופה- בעיקר בהולנד, בה הוקמה מערכת מונטסורי ממלכתית של גנים ובתי ספר, ובראשה סמינר מונטסוריאני למורים וגננות, ובאנגליה. השיטה הגיעה גם להודו.[6] בקיץ 1909 פתחה מונטסורי קורס הכשרה ראשון לכ-100 תלמידים. רשימותיה מאותה תקופה הפכו להיות ספרה הראשון, אשר פורסם באותה השנה באיטליה. בשנת 1902 תורגם הספר לאנגלית ופורסם בארצות הברית תחת השם "שיטת מונטסורי". הספר הגיע למקום שני ברשימת רבי המכר ותורגם ל20 שפות שונות. התקופה שלאחר פרסום הספר הייתה תקופה של שגשוג עבור שיטת מונטסורי. קהילות מונטסורי, בתי ספר ותוכניות הכשרה נפתחו בכל רחבי העולם.

בשנת 1914 הוזמנה לסדרת הרצאות בארצות הברית, התארחה בביתו של תומאס אדיסון, אגודת מונטסורי האמריקאית הוקמה ונשיאה היה אלכסנדר גרהאם בל. מזכירת האגודה היתה מרגרט וילסון (בתו של נשיא ארה"ב באותה עת).[2] מונטסורי הקדישה את עצמה לנסיעות והרצאות מסביב לעולם, במטרה להפיץ את השיטה. מלחמת העולם הראשונה היוותה מכשול עבור הפצת השיטה. בשנת 1917 התמקמה מונטסורי עם בנה ומשפחתו בברצלונה, שם הקימה את סמינר לבארטורי דה-פדגוגיה (Seminari-Laboratori de Pedagogiá).[3]

עליית הפאשיזם באירופהעריכה

מונטסורי קיוותה להשתקע בספרד ולטפח את הסמינר שהקימה, אך התעוררות הפאשיזם באירופה הפריעה לה להגשים את חזונה. ב-1933 נסגרו כל בתי הספר המונטסוריים בגרמניה, ותמונתה נשרפה מעל מדורה של ספריה בברלין. מאוחר יותר, פנה מוסוליני למונטסורי בבקשה לשלב את בתי הספר המונטסוריים בתנועת הנוער הפאשיסטית, ולאחר שהיא סרבה הוא סגר את כולם. בקיץ 1936 פרצה מלחמת אזרחים בספרד, ומונטסורי ומשפחתה נאלצו לנטוש את ביתם ולהפליג לאנגליה, ומשם ברחו להולנד.[7] ב-1939 יצאה מונטסורי עם בנה לסבב הרצאות בהודו, ומשם לא הורשו לחזור כ-7 שנים בשל היותם אזרחים איטלקיים. בנה הושם במעצר, והיא עצמה הושמה במעצר בית.

השיטה כיוםעריכה

נכון ל2013, ישנם כ-7,000 בתי ספר וגנים מונטסוריים ברחבי העולם כולו.[8] ברוב המדינות בהם ישנם בתי ספר מונטסוריים נעשתה התארגנות בארגונים מונטסוריים לאומיים. ארגונים אלו חשובים עבור קביעת סטנדרטים לבתי הספר ובייצוג בתי הספר מול גורמים ממשלתיים. בהרבה מן המדינות בהן יש מוסדות בשיטת מונטסורי, מוסדות להכשרת מורים מציעים התמחות מונטסורי למורים בבתי ספר יסודיים. ארגון (AMI (Association Montessori Internationale הוא ממשיכה של מורשת מונטסורי, לארגון יש סמינרי הכשרת מורים הנחשבים לטובים ביותר.[9]

בוגרי מונטסורי מפורסמים כוללים את פיטר דרוקר, ג'וליה צ'יילד, ג'ף בזוס, קתרין גרהאם, הלן האנט ומייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין.[10]

עיקרי השיטהעריכה

ניתן לשייך את שיטתה של מונטסורי לזרם האינדיבידואציה בחינוך, במרכז השיטה נמצא הילד. "על החינוך ליצור הגנה ועזרה מעשית לשם התפתחות הילד".[11] על פי מונטסורי, אין עלינו להכין את הילדים ולחנכם לחיים בחברה מסוימת, אלא לטפח אותם כך שהם בעצמם יעצבו את החברה בה הם חיים.[12] השיטטה מבוססת על האבחנות של מונטסורי וההבנות שלה של הילד כמו שהוא, ולא כמו שנדמה למבוגרים שהוא צריך להיות, במטרה לתת לילד בסיס לגדול להיות מבוגר מפותח היטב, אחראי, מאושר ומגשים את עצמו.

השיטה דוגלת בלמידה של הילד תוך עשיית הדברים בעצמו. מתוך הנחה שביסודו הילד הוא אוטודידקט. מונטסורי טענה כי מבנה המוח של הילד מאפשר לו לקלוט רשמים מהסביבה באופן בלתי מודע, וכך הוא מלמד את עצמו. את יכולת זו הגדירה מונטסורי כ"מוח הקולט" (The Observant Mind). מונטסורי טוענת שהילד תמיד יבחר פעילות שעונה על צורך פנימי שלו, ושבחירה זו תגרום לו לשמוח ולהתלהב מהלמידה. אהבת הלמידה הזו היא הבסיס של שיטת מונטסורי, בתקווה לנטוע בילד אהבת למידה לשארית חייו.[13]

מונטסורי האמינה כי החינוך מתחיל עם הלידה ולשש השנים הראשונות חשיבות מכרעת בעיצוב הילד- מבחינה גופנית, שכלית, נפשית ומבחינת האישיות שלו. שיטת החינוך שפיתחה מתוכננת כך שהיא תאפשר לילד להתפתח בקצב שלו תוך שימוש ביכולותיו.[14]

מישורי התפתחותעריכה

מתוך מחקרה שהתבסס על התבוננות, הגיעה מונטסורי למסקנה כי ישנם שלבי התפתחות בחיי האדם, והשוני ביניהם הוא כה משמעותי שהיא כינתה את המעבר משלב לשלב כ"לידה מחדש". לאותם שלבים קראה מונטסורי "מישורי התפתחות". בכל מישור התפתחות יש לילדים מאפיינים שונים המשפיעים על צרכיהם. מונטסורי האמינה כי היכרות עם המאפיינים הללו חשובה להבנת הילד ולחינוכו בצורה המיטבית. בשיטת מונטסורי הילדים גדלים בסביבה המתאימה ביותר למישור ההתפתחותי בו הם נמצאים, ותפקיד המחנכים לתמוך בהם בנקודות בהם הם צריכים עזרה, לזהות את הרגישויות וההזדמנויות במישור ההתפתחותי ובכך לעזור לילד להגיע למימוש הפוטנציאל הגלום בו[15] בהתבוננותה זיהתה מונטסורי ארבעה מישורי התפתחות בדרך לאדם הבוגר:

  1. מלידה עד גיל 6: הינקות. (מאופיינת בשאיפה לעצמאות פיזית: "אני יכולה לעשות זאת בעצמי")
  2. מגיל 6 עד גיל 12: הילדות. (מאופיינת בשאיפה לעצמאות חשיבתית: "אני יכולה לחשוב זאת בעצמי")
  3. מגיל 12 עד גיל 18: ההתבגרות. (מאופיינת בשאיפה לעצמאות רגשית: "אני יכולה לעמוד על שלי")
  4. מגיל 18 עד גיל 24: הבגרות המוקדמת. (מאופיינת בשאיפה לעצמאות כלכלית: "אני יכולה להשיג זאת בעצמי")

מונטסורי זיהתה בכל אחד ממישורי ההתפתחות שני שלבים- בשלב הראשון הילד מאופיין בעוצמת רגישות גבוהה להתנסויות מסוימות. רגישות זו הולכת וגדלה עד השיא שמגיע באמצע התקופה. בשלב השני של מישור ההתפתחות הילד מפנים את המיומנויות שנרכשו בשלב הראשון, ועוצמת הרגישות הולכת ופוחתת לקראת מישור ההתפתחות הבא.[15] על כן כיתות הלימוד הן תלת גילאיות.

אביזרי למידהעריכה

 
אביזר ללימוד גאוגרפיה

אביזרי הלמידה בשיטת מונטסורי הינם עזרים ומשחקים התוכננו בקפידה בכדי להיות מותאמים ליכולות המפתחות בילד תוך שילוב של לימוד והבנה ובכוונה לאפשר לילדים חופש פעולה ובקרת משגה. מונטסורי ביססה את האביזרים המיוחדים על פסיכולוגית האלמנטים- בה החלק קודם לשלם. לפי זה, יש לאמן את הילד תחילה על חלק מן הפעולה בכדי להגיע בעתיד לפעולה השלמה והמורכבת. האביזרים מבודדים תכונה אחת נלמדת בכל פעם, כך שמתאפשרת למידה קלה ועם זאת מאתגרת- ישנן דרגות קושי שונות ללא מרווחים גדולים. אביזרי הלמידה מעוצבים בצורה אסטתית, רובם עשויים עץ ובעלי תחושה טבעית ונעימה [1].

אביזרי מונטסורי מתחלקים למספר תחומים:[13]

א. חיים שימושיים (Practical life)

אביזרים המיועדים לפיתוח תחום החיים השימושיים- יכולות הנדרשות לתפקוד היום-יומי. למשל- נטילת ידיים, קינוח אף, הכנת כריכים בבוקר, טאטוא רצפה וכד'. פעולות אלו נראות למבוגרים טריוויאליות אך לא כך לילדים. אביזרים אלו עוזרים לילד להבין את העקרון שבפעולה ותוך כדי כך מפתחים את יכולות הריכוז של הילד ואת העצמאות שלו.

ב. חינוך החושים (Sensorial)

אביזרים אלו נועדו לאפשר לילד לזהות את סוג הגירויים, את ההבדלים ביניהם, והדרגות של התכונות של האביזרים. כל אביזר מתמקד בתכונה מסוימת אחת. הילד נעזר באביזרים אלו כדי לדעת מה הוא רואה בעולם בזכות הבהרת הסדר שבמציאות שמקנים האביזרים. אביזרים לדודגמא: בקבוקי הרחה בעלי ריחות שונים, מיון בקבוקי צלילים, מיון אביזרים בעלי טמפרטורה שונה וכד'. אביזרים אלו עוזרים לילד לפתח יכולת אבחנה וסיווג, ומושגים כמו צורות, צבעים, משקל וטמפרטורה. מונטסורי תכננה את אביזרי החושים, במידת האפשר, בסטים של 10 יחידות בכדי להטמיע את בסיסי מבנה העשרת, בלא ידיעת הילדים.

ג. אביזרי שפה (Language)

ילדים המגיעים לגן, על פי רוב, מצאים בשלב בו הדיבור שלהם כבר מפותח. על כן, מטרת אביזרי השפה להעשיר את את שפתם ובכך להגדיל את התשוקה לקריאה וכתיבה. האביזרים מבודדים אלמנטים מסויימים בשפה, כמו צלילים המרכיבים מילים. אביזרים לדוגמא: אותיות מחוספסות על כרטיסים שניתן למשש, צורות של אותיות שהילד לומד לומר בסדר הנכון, צורות גיאמוטריות מהן ניתן להרכיב סימני פיסוק ועוד. לצד האביזרים, על הגננת לפנות לילד בשפה עשירה.

ד. אביזרי מתמטיקה (Mathematics)

אביזרי המתמטיקה לוקחים את המושג האבסטרקטי של מתמטיקה ומביאים אותו בצורה חושית. המושגים האלו, המובאים בצורה חושית, יעלו בבוא הזמן כאשר על הילדים לחזור למושגים האבסטרקטיים של מתמטיקה. יש לציין כי כאשר הילדים ניגשים לראשונה לאביזרי המתמטיקה, הם כבר למדו מיומנויות ראשוניות אשר מהוות בסיס למתמטיקה- דרך אביזרי "חיים שימושיים" (הגיון וסדר פעולות) ואביזרי "חינוך החושים" (מיון וסיווג). אביזרים לדוגמא: מספרים מנייר זכוכית אותם הילד צריך לסדר באופן נכון, התאמה בין מספרים וחרוזים, משולשים גאומטריים וכד'. האביזרים מגיעים בצבעים שונים בכדי להקל על תהליך הלמידה.

ה. אביזרי לימוד טבע (Botany)

מונטסורי ראתה חשיבות במושגים שמספק הטבע, ולפיתוח אהבתו הטבעית של הילד לעולם הטבעי. האביזרים מהווים הזדמנות לגילוי הטבע ע"י מישוש ונגיעה. אביזרים לדוגמא: צורות עלים וחיות, פאזלים של חלקי עלים, כרטיסיות של סיווג צמחים וכד'.

ו. אביזרי לימוד גיאוגרפיה (Geography)

אביזרים אלו מפתחים את המושגים של הילד לגביי העולם הפיזי ומבנה כדוה"א. אביזרי לימוד הגאוגרפיה מאפשרים לילד סדר ב"תקופות רגישות", ע"י סידור התקופות שעברו על כדוה"א, ארצות ערים וכד'. אביזרים לדוגמא: גלובוסים מחוספסים, מפות מחוספסות בין מדינות וכד'.

הסביבה המוכנהעריכה

 
סביבה בבית ספר מונטסורי

בשיטת מונטסורי נתפסת הסביבה ככלי מחנך המשפיע על המטרות החינוכיות. [1] מונטסורי הבחינה כי כאשר הסביבה מאורגנת בצורה מדעית ומחושבת עם האביזרים הנכונים, היא תסייע לתהליך התפתחות הילדים, וכי ילדים מזהים מגיל צעיר את מרכיבי הסביבה והאפשרויות שהיא מזמנת. מתוך עקרונות אלו יצרה מונטסורי את המושג "הסביבה המוכנה"- עיצוב הסביבה החינוכית בהתאם לצורכי הילד ומימידיו. המושג החל להתפתח במאה ה-20 ובמהלך המאה ה-21 התפתח כמודל ללמידה מתקדמת.

"הסביבה המוכנה" נוגעת בעיצוב וסידור הכתה והחצר. הסביבה מאורגנת על פי תחומי הדעת, וכוללת את אביזרי הלמידה של כל תחום. הילד חופשי לבחור את האביזר שהוא רוצה, להשתמש בו, ולהחזיר למקומו בתום השימוש. כך, מזמנת הסביבה את העצמאות ואת חופש הפעולה. האביזרים מסודרים בסדר עולה של קושי, כך שהאתגר והעניין נשמרים. התאמת ה"סביבה המוכנה" למימדיו של הילד יוצרת מצב בו הכל בהישג ידו של הילד. כמו כן, אין ארונות סגורים או מדפים גבוהים אליהם לא יוכל הילד להגיע. החלל מזמין ומאפשר- אך לא כופה את עצמו.[16]

כללי הסביבה המוכנהעריכה

  • איזון צבעוני וצורני.
  • מיעוט גירויים מעל גובה הילדים.
  • חלונות נמוכים להעצמת האור הנכנס.
  • צבעוניות חד גונית התורמת להרמוניה נעימה.
  • ידיות הדלתות מתוכננות בהתאם לגובה הילדים.
  • חדרים וחלל מרווח המאפשרים תנועה חופשית.

“הכרחי ונחוץ לילד לחוש יציבות וסדר בסביבתו הקרובה מאחר שהוא בונה את עצמו באמצעות אלמנטים מן הסביבה, אלה היסודות” (מונטסורי)

שיטת מונטסורי בישראלעריכה

בישראל כיום פועלים כ-40 גני ילדים וכ-12 בתי ספר בשיטת מונטסורי.[17] הבולטים שבהם ממוקמים בכפר הירוק ובמקווה ישראל בחולון.

קיימים מספר קורסים להכשרת מחנכים בשיטת מונטסורי בישראל- במרכז מונטסורי הממוקם בכפר הירוק מתקיימת הכשרת מחנכים האורכת שנתיים וכוללת כ-400 שעות של התנסות מעשית. [18] קורס נוסף להכשרת מחנכים מתקיים ב"מכון הישראלי לחינוך מונטסורי" אשר ממוקם במקווה ישראל בחולון. אורך הקורס כארבעה חודשים והוא מנוהל ע"י ד"ר שלומית אביב אשר מעבירה הרצאות וקורסים נוספים במסגרת "המכון הישראלי לחינוך מונטסורי".[19]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דר. שלומית אביב, מונטסורי והילד במאה ה-21, 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 רינה מרקוס, קאסה דה במבינו, הד הגן
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Association Montessori International, Biography of Dr Maria Montessori
  4. ^ 4.0 4.1 מרדכי סגל, אורחות חינוך, 1992, עמ' 93
  5. ^ Maria Montessori on the Absorbent Mind, WOMEN, WORDS, AND WISDOM, ‏16.5.2019
  6. ^ מרדכי סגל, משמעות הלמידה, 1970
  7. ^ Standing, E. M. (E. Mortimer), Maria Montessori : her life and work, New American Library, [approximately 1962]
  8. ^ חן פונדק, מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי, כלכליסט, ‏02.02.13
  9. ^ Montessori education, Montessori Europe, ‏17.5.2019
  10. ^ The History of the Montessori Education, WHITBY, ‏17.5.2019
  11. ^ Montessori, Maria., From childhood to adolescence : including Erdkinder and the functions of the university, Schocken Books, 1973
  12. ^ דר. גלעד גולדשמיט, חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף, דברים
  13. ^ 13.0 13.1 רונית לסטר, שיטת מונטסורי, הגיל הרך, ‏פבואר 2011
  14. ^ טרי מלוי, מונטסורי והילד שלך, 1985
  15. ^ 15.0 15.1 מיכל גבאי, מישורי התפתחות של האדם, על פי שיטת מונטסורי, ירחון מונטסורי ישראל
  16. ^ דר. שלומית אביב, הסביבה המוכנה, ירחון מונטסורי ישראל
  17. ^ רשימת גנים, ירחון מונטסורי ישראל, ‏מאי 2019
  18. ^ קורס הכשרה למדריכי מונטסורי, מרכז מונטסורי, ‏מאי 2019
  19. ^ קורסים, ירחון מונטסורי ישראל, ‏מאי 2019