חתונת ירח ונכל

חתונת ירח ונכל הוא שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את חיזורי האל ירח אחר האלה נכל ואב וחתונתם.

היצירה נמצאה על לוח אחד, שלם למדי, בן כחמשים שורות וכתוב משני צדיו, באקרופוליס של אוגרית (כיום שמור במוזיאון הלובר מחוץ לתצוגה).^[1] הניב בו נכתב מעט שונה מרוב השירה האוגריתית, המאופיין במעתקי הגאים חריגים מעט: נטייה לדֿ (ḏ) במקום ד (d), ולטֿ (ẓ) במקום ט (ṭ) וצ (ṣ).^[2]

תוכן

דמויות אלוהיות משתמשות במאזנים, תבליט קיר ממקדש בסת מאעת

הלוח פותח בהכרזה: "אָשִׁירָה לְנכל־ואִב, בת חֿרחֿב מלך קיץ, חֿרחֿב מלך יבול"^[א], ולאחר מכן, באוירת שמחה וחג, בשעת שקיעת שמש, האל ירח חובק את נכל, העתידה ללדת לו בן או בת.^[3] הכושרות נקראות לשמוח כי העלמה (נכל) תלד לו (לירח) בן.^[3] ירח, המכונה "נור שמים", שולח לחֿרחֿב (אבי נכל): "תן נכל!" הוא מבטיח לתת מוהרה – אלף כסף ורבבת חרוץ, יקנים^[ב] טהורים, יעשה שׂדותיה כרמים וגנים, ותבוא לביתו.^[4] חֿרחֿב עונה: "הוי נעמן (נעים) אֵלים, לוּ התחתן בבעל! מְהַר פדרי בת אור, אקרבך לאביה בעל", כלומר בוחן את כנות כוונותיו בהצעה להתחתן עם בתו של בעל; לאחר מכן מציע לו להתחתן עם דמות בשם "יברדמי" (אולי בתו או אחותו של עשתר המוזכר לצדה, ואולי שם נוסף לפדרי).^[5] אולם ירח מתעקש ועונה: "עם נכל חתונתי!".^[6] הוא משלם את מוהרה, ואביה משית (מניח) את ניצב המאזנים, אמה את כפות המאזנים, אחיה יערכו את טבור המאזנים (כנראה המוט והציר שבמרכז), ואחיותיה את אבני המאזנים (המשקולות).^[6] השיר נחתם במילים: "נכל ואב זוּ אָשיר,^[ג] אור ירח וירח יאירֵךְ!".^[6]

לאחר מכן, נמתח קו אופקי לרוחב הלוח ותחתיו נכתב מזמור קצר לכושרות, המתוארות "בנות הלל סננת"^[ד]; מלים רבות בו סתומות, אך מוזכרים בו "בעל גמל"^[ה] ו"לטפן אֵל בר־לב"^[ו], וכנראה גם שמותיהן של הכושרות.^[7]

הקבלה למקרא

מספר נושאים בלוח ניתנים להשוואה לספרות המקראית:^[8]

את הפתיחה, "אָשִׁירָה לְ...", ניתן להשוות לפתיחת "שירת הכרם" שבישעיהו, ה', א'.
את הסירוב לשאת אשה אחרת, ניתן להשוות לסירובו של שמשון לשאת אשה במקום דלילה ותשובתו: "אוֹתָהּ קַח לִי" (שופטים, י"ד, ג').
את נתינת המתנות לאחי הכלה ולאמה, ניתן להשוות למעשה אליעזר ורבקה (בראשית, כ"ד, נ"ה).

ראו גם

לקריאה נוספת

Charles Virolleaud, Hymne phénicien au dieu Nikal et aux déesses Kosarot provenant de Ras Shamra, Syria 17, 1936, עמ' 209–228 doi: 10.3406/syria.1936.3907

קישורים חיצוניים

tablette (AO 19995 ; RS 5.194), באתר מוזאון הלובר

ביאורים

^ במקור: "אַתֿר נכל ואִב [בת] חֿרחֿב מלך קטֿ חֿרחֿב מלך אַעֿזת/תעֿזת"
^ אבני כחל באוגריתית
^ כלומר נכל ואב, אֲשר אָשיר לה
^ כנראה סנוניות האומרות הלל
^ ייתכן שמקביל לאל הירח באכדית bel gamli (בעל המגל, שצורתו כסהר), ואולי בעל גמל הוא אל הגמול
^ מכינויי אל

הערות שוליים

^ tablette (AO 19995 ; RS 5.194), באתר מוזאון הלובר
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383
^ ¹ ² צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423, 427
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424, 427
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424–425, 427
^ ¹ ² ³ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425, 427
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425–428, 432–433
^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 427

[3] במקור: "אַתֿר נכל ואִב [בת] חֿרחֿב מלך קטֿ חֿרחֿב מלך אַעֿזת/תעֿזת"

[5] אבני כחל באוגריתית

[9] כלומר נכל ואב, אֲשר אָשיר לה

[10] כנראה סנוניות האומרות הלל

[11] ייתכן שמקביל לאל הירח באכדית bel gamli (בעל המגל, שצורתו כסהר), ואולי בעל גמל הוא אל הגמול

[12] מכינויי אל

[1] tablette (AO 19995 ; RS 5.194), באתר מוזאון הלובר

[2] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383

[:0-4] ¹ ² צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423, 427

[6] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424, 427

[7] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424–425, 427

[:1-8] ¹ ² ³ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425, 427

[13] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425–428, 432–433

[14] צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 427

[1]

[2]

[א]

[3]

[ב]

[4]

[5]

[6]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[7]

[8]