חתונת ירח ונכל
חתונת ירח ונכל הוא שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את חיזורי האל ירח אחר האלה נכל ואב וחתונתם.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c9/Galilean_moon_at_dusk_0786_%28508201434%29.jpg/220px-Galilean_moon_at_dusk_0786_%28508201434%29.jpg)
היצירה נמצאה על לוח אחד, שלם למדי, בן כחמשים שורות וכתוב משני צדיו, באקרופוליס של אוגרית (כיום שמור במוזיאון הלובר מחוץ לתצוגה).[1] הניב בו נכתב מעט שונה מרוב השירה האוגריתית, המאופיין במעתקי הגאים חריגים מעט: נטייה לדֿ (ḏ) במקום ד (d), ולטֿ (ẓ) במקום ט (ṭ) וצ (ṣ).[2]
תוכן
עריכההלוח פותח בהכרזה: "אָשִׁירָה לְנכל־ואִב, בת חֿרחֿב מלך קיץ, חֿרחֿב מלך יבול"[א], ולאחר מכן, באוירת שמחה וחג, בשעת שקיעת שמש, האל ירח חובק את נכל, העתידה ללדת לו בן או בת.[3] הכושרות נקראות לשמוח כי העלמה (נכל) תלד לו (לירח) בן.[3] ירח, המכונה "נור שמים", שולח לחֿרחֿב (אבי נכל): "תן נכל!" הוא מבטיח לתת מוהרה – אלף כסף ורבבת חרוץ, יקנים[ב] טהורים, יעשה שׂדותיה כרמים וגנים, ותבוא לביתו.[4] חֿרחֿב עונה: "הוי נעמן (נעים) אֵלים, לוּ התחתן בבעל! מְהַר פדרי בת אור, אקרבך לאביה בעל", כלומר בוחן את כנות כוונותיו בהצעה להתחתן עם בתו של בעל; לאחר מכן מציע לו להתחתן עם דמות בשם "יברדמי" (אולי בתו או אחותו של עשתר המוזכר לצדה, ואולי שם נוסף לפדרי).[5] אולם ירח מתעקש ועונה: "עם נכל חתונתי!".[6] הוא משלם את מוהרה, ואביה משית (מניח) את ניצב המאזנים, אמה את כפות המאזנים, אחיה יערכו את טבור המאזנים (כנראה המוט והציר שבמרכז), ואחיותיה את אבני המאזנים (המשקולות).[6] השיר נחתם במילים: "נכל ואב זוּ אָשיר,[ג] אור ירח וירח יאירֵךְ!".[6]
לאחר מכן, נמתח קו אופקי לרוחב הלוח ותחתיו נכתב מזמור קצר לכושרות, המתוארות "בנות הלל סננת"[ד]; מלים רבות בו סתומות, אך מוזכרים בו "בעל גמל"[ה] ו"לטפן אֵל בר־לב"[ו], וכנראה גם שמותיהן של הכושרות.[7]
הקבלה למקרא
עריכהראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Charles Virolleaud, Hymne phénicien au dieu Nikal et aux déesses Kosarot provenant de Ras Shamra, Syria 17, 1936, עמ' 209–228 doi: 10.3406/syria.1936.3907
קישורים חיצוניים
עריכהביאורים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ tablette (AO 19995 ; RS 5.194), באתר מוזאון הלובר
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383
- ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424–425, 427
- ^ 1 2 3 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425–428, 432–433
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 427