פתיחת התפריט הראשי
החותרים שהשתתפו באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) בתמונה קבוצתית
שמיניית החותרים האמריקנית באולימפיאדת פריז (1900)
הענקת מדליות לנבחרת ארצות הברית, שניצחה בתחרות לרביעיות עם הגאי באולימפיאדת לונדון (1948)
החותרים הארגנטינאים טרנקילו קפוצו (מימין) ואדוארדו גררו, זוכי מדליית הזהב בסירת משוטים לזוגות באולימפיאדת הלסינקי (1952)
החותרים האמריקנים ג'יימס פייפר (מימין) ודובל הכט, זוכי מדליית הזהב בזוגות ללא הגאי באולימפיאדת מלבורן (1956)
נבחרת ברית המועצות שזכתה במדליית כסף בתחרות הרביעיות ללא הגאי באולימפיאדת מוסקבה (1980)
חותרים אמריקאים באולימפיאדת סיאול (1988)
החותר האוסטרלי ג'יימס טומקינס, שזכה בארבע מדליות (מהן שלוש מדליות זהב) בין 1992 ל-2004
נבחרת פולין, זוכת מדליית הזהב בסירת משוטים לרביעיות באולימפיאדת בייג'ינג (2008), במהלך המשחקים
החותרת רולין רפלאר ואן דריאל, חברת השמינייה ההולנדית שזכתה במדליית כסף באולימפיאדת בייג'ינג (2008) ובמדליית ארד באולימפיאדת לונדון (2012), עם מדליית הכסף מבייג'ינג
החותרות הבריטיות הלן גלובר והת'ר סטנינג, עם מדליות הזהב בהן זכו באולימפיאדת לונדון (2012)

חתירה היא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת פריז (1900). נשים מתחרות בענף מאז אולימפיאדת מונטריאול (1976).

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

במשחקים האולימפיים הראשונים בהם נערכו תחרויות חתירה, אולימפיאדת פריז (1900), התחרו גברים בלבד, בארבעה סוגי סירות: סירת משוטים ליחיד, זוגות עם הגאי, רביעיות עם הגאי, ושמיניות. בתחרות הרביעיות התגלעה מחלוקת שיפוט בשלב חצי הגמר, ולכן הוחלט לערוך שני מקצי גמר. בשניהם חולקו מדליות.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) נערכו חמש תחרויות. רק שתיים מהתחרויות מפריז הושארו: סירת משוטים ליחיד ושמיניות. עליהן נוספו סירת משוטים לזוגות, זוגות ללא הגאי ורביעיות ללא הגאי. רוב המתחרים היו אמריקאים ומקצתם קנדים, ובתחרות השמיניות התחרו רק שתי נבחרות, ממדינות אלו. באולימפיאדת לונדון (1908) נערכו אותן תחרויות פרט לסירת משוטים זוגית.

באולימפיאדת סטוקהולם (1912) נערך שינוי נוסף בתחרויות. תחרויות סירת משוטים ליחיד ושמיניות נותרו על כנן, ונוספו תחרות רביעיות עם הגאי, בשני דגמי סירות שונים. באולימפיאדת אנטוורפן (1920) הושאר רק דגם רביעיות אחד, המשמש גם כיום, והוחזרו תחרויות סירות משוטים לזוגות וזוגות עם הגאי.

באולימפיאדת פריז (1924) עלה מספר התחרויות לשבע, ובמתכונת זו נערכו גם 10 האולימפיאדות הבאות: סירת משוטים ליחיד, סירת משוטים לזוגות, זוגות ללא הגאי, זוגות עם הגאי, רביעיות ללא הגאי ורביעיות עם הגאי.

באולימפיאדת מונטריאול (1976) נוספה תחרות שמינית - סירת משוטים לרביעיות. באותם משחקים החלו להתחרות גם נשים, בשש תחרויות: סירות משוטים ליחידות, זוגות ורביעיות, זוגות ללא הגאית, רביעיות עם הגאית ושמיניות. באולימפיאדת ברצלונה (1992) הוחלפה תחרות הרביעיות עם הגאית בתחרות רביעיות ללא הגאית.

החל מאולימפיאדת אטלנטה (1996) בוטלו תחרויות הזוגות והרביעיות עם הגאים ובמקומם נוספו תחרות זוגות בסירות משוטים קלות ותחרות רביעיות בסירה קלה. אצל הנשים בוטלה תחרות הרביעיות ללא הגאית, שנערכה רק פעם אחת, והוחלפה בתחרות לזוגות בסירת משוטים קלה. מאז נערכות תחרויות החתירה במתכונת זו, הכוללת 8 תחרויות לגברים (סירת משוטים ליחידים, זוגות ורביעיות, סירת משוטים קלה לזוגות, זוגות ללא הגאי, רביעיות ללא הגאי, רביעיות ללא הגאי בסירה קלה ושמיניות) ו-6 תחרויות לנשים (סירת משוטים ליחידות, זוגות ורביעיות, סירת משוטים קלה לזוגות, זוגות ללא הגאית ושמיניות).

שיטת התחרויותעריכה

בכל אחת מתחרויות החתירה רשאי להשתתף נציג אחד (יחיד/זוג/רביעייה/שמינייה) מכל מדינה.

פורמט התחרויות משתנה בין סוגי הסירות, בהתאם למספר המשתתפים, אבל ככלל הוא מתבסס על עיקרון דומה: שלב מוקדמות, שלב ניחומים שמאפשר הזדמנות נוספת למפסידים בשלב המוקדמות, שלבי רבע גמר וחצי גמר אופציונליים בהתאם למספר המשתתפים, ושלב גמר. בכל מקצה מתחרות שש סירות, למעט שלב המוקדמות שבו ייתכן מספר מתחרים נמוך יותר בכל מקצה. המעבר משלב לשלב הוא בהתאם לדירוג במקצה, ולא על בסיס התוצאה.

הראשונים בשלב הגמר זוכים במדליית זהב, השניים במדליית כסף והשלישיים במדליית ארד. בנוסף, נערכים משטי דירוג למקומות 7 ומטה, בקבוצות של שישה.

מדליותעריכה

לאורך השנים זכו חותרים מ-43 מדינות במדליות אולימפיות. גרמניה המזרחית השתתפה בסך הכל בחמש אולימפיאדות, בין 1968 ל-1988, אך הדומיננטיות של החותרים המזרח-גרמנים בשנים אלו הייתה כה גבוהה (33 מדליות זהב מתוך 57 אפשריות), עד כי גם כיום, רק באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), האולימפיאדה השביעית לאחר איחוד גרמניה, הצליחה ארצות הברית לעבור אותה ולתפוס את מקומה בראש טבלת המדליות. מבחינה מתמטית, לבריטניה יש סיכוי לעבור אותה באולימפיאדת טוקיו.

זהב כסף ארד סך הכל
1. ארצות הברית   ארצות הברית 33 32 24 89
2. גרמניה המזרחית   גרמניה המזרחית 33 7 8 48
3. בריטניה   בריטניה 31 24 13 68
4. גרמניה   גרמניה 23 13 15 51
5. רומניה   רומניה 19 10 9 38
6. ברית המועצות   ברית המועצות 12 20 10 42
7. אוסטרליה   אוסטרליה 11 15 14 40
8. ניו זילנד   ניו זילנד 11 4 10 25
9. איטליה   איטליה 10 14 14 38
10. קנדה   קנדה 9 17 15 41
11. צרפת   צרפת 8 15 14 37
12. הולנד   הולנד 7 12 12 31
13. שווייץ   שווייץ 7 8 9 24
14. דנמרק   דנמרק 7 5 12 24
15. גרמניה המערבית   גרמניה המערבית 4 4 6 14
16. המשלחת הכלל-גרמנית 4 4 1 9
17. פולין   פולין 4 3 11 18
18. נורווגיה   נורווגיה 3 6 8 17
19. בולגריה   בולגריה 3 4 7 14
20. פינלנד   פינלנד 3 1 3 7
21. צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה 2 2 7 11
22. בלארוס   בלארוס 2 1 4 7
23. הרפובליקה העממית של סין   סין 1 4 4 9
24. צ'כיה   צ'כיה 1 3 1 5
קרואטיה   קרואטיה 1 3 1 5
26. יוגוסלביה   יוגוסלביה 1 1 3 5
סלובניה   סלובניה 1 1 3 5
28. ארגנטינה   ארגנטינה 1 1 2 4
29. אוקראינה   אוקראינה 1 1 1 3
דרום אפריקה   דרום אפריקה 1 1 1 2
31. רוסיה   רוסיה 1 0 2 3
32. קבוצה מעורבת 1 0 0 1
33. בלגיה   בלגיה 0 6 2 8
34. אוסטריה   אוסטריה 0 3 2 5
35. אסטוניה   אסטוניה 0 2 1 3
36. שוודיה   שוודיה 0 2 0 2
37. אורוגוואי   אורוגוואי 0 1 3 4
38. הונגריה   הונגריה 0 1 2 3
יוון   יוון 0 1 2 3
ליטא   ליטא 0 1 2 3
41. אירלנד   אירלנד 0 1 0 1
ספרד   ספרד 0 1 0 1
43. המשלחת המאוחדת 0 0 1 1

חותרים בולטיםעריכה

22 חותרים זכו לאורך השנים ב-3 מדליות זהב או יותר.

חותר/ת משחקים בהם השתתף/ה זהב כסף ארד סך הכל הערות
1. רומניה  אליסבטה ליפה 1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004 5 2 1 8 הפרש של 20 שנה בין מדליית הזהב הראשונה לאחרונה
2. רומניה  ג'ורג'טה דמיאן 2000, 2004, 2008 5 0 1 6
בריטניה  סטיב רדרגרייב 1984, 1988, 1992, 1996, 2000 5 0 1 6
4. רומניה  דוינה איגנט 1992, 1996, 2000, 2004, 2008 4 1 1 6
5. גרמניה  קתרין בורון 1992, 1996, 2000, 2004, 2008 4 0 1 5
רומניה  ולוריצה סוסאנו 1996, 2000, 2004, 2008 4 0 1 5
7. בריטניה  מתיו פינסנט 1992, 1996, 2000, 2004 4 0 0 4
8. בריטניה  ג'ק בירספורד 1920, 1924, 1928, 1932, 1936 3 2 0 5 החותר הראשון שזכה במדליות בחמש אולימפיאדות רצופות
9. רומניה  קונסטנצה בורצ'יקה 1992, 1996, 2000, 2004, 2008 3 1 1 5
רומניה  אלנה ג'ורג'סקו 1992, 1996, 2000, 2004, 2008 3 1 1 5
11. אוסטרליה  דרו ג'ין 1996, 2004, 2008, 2012 3 1 0 4
12. דנמרק  אסקילד אבסן 1996, 2000, 2004, 2008, 2012 3 0 2 5
13. קנדה  קת'לין הדל 1992, 1996 3 0 1 4
אוסטרליה  ג'יימס טומקינס 1992, 1996, 2000, 2004 3 0 1 4
קנדה  מארני מקבין 1992, 1996 3 0 1 4
16. איטליה  אגוסטינו אבניאלה 1988, 1996, 2000 3 0 0 3
ברית המועצות  ויאצ'יסלב איוואנוב 1956, 1960, 1964 3 0 0 3
גרמניה המזרחית  זיגפריד בריצקה 1972, 1976, 1980 3 0 0 3
רומניה  ליליאנה גפנקו 1996, 2000, 2004 3 0 0 3
ארצות הברית  פול קוסטלו 1920, 1924, 1928 3 0 0 3
ארצות הברית  ג'ון ב. קלי האב 1920, 1924 3 0 0 3
פינלנד  פרטי קרפינן 1976, 1980, 1984 3 0 0 3
ארצות הברית  אל לוגן 2008, 2012, 2016 3 0 0 3
בריטניה  פיט ריד 2008, 2012, 2016 3 0 0 3
בריטניה  אנדרו טריגס הודג' 2008, 2012, 2016 3 0 0 3

קישורים חיצונייםעריכה