פתיחת התפריט הראשי

טאמיקה דבון קאצ'ינגס סמית'אנגלית: Tamika Devonne Catchings Smith; נולדה ב-21 ביולי 1979) היא כדורסלנית עבר אמריקאית ששיחקה במשך 15 שנות הקריירה שלה עבור אינדיאנה פיבר מליגת ה-WNBA. קאצ'ינגס זכתה באליפות ה-WNBA (בשנת 2012), בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-WNBA (בשנת 2011), בפרס ה-MVP של סדרת הגמר ב-WNBA (בשנת 2012), בחמישה פרסי שחקנית ההגנה של העונה ב-WNBA (בשנים 2005, 2006, 2009, 2010, 2012), בארבע מדליות זהב אולימפיות (בשנים 2004, 2008, 2012, 2016), ובפרס רוקי השנה ב-WNBA (בשנת 2002). היא נבחרה גם עשר פעמים למשחק האולסטאר של ה-WNBA, לחמישיית העונה ב-WNBA נבחרה 12 פעמים, ולחמישיית ההגנה נבחרה 12 פעמים. היא הובילה את הליגה בחטיפות שמונה פעמים. היא אחת מתוך תשע נשים שזכו במדליית זהב אולימפית, באליפות ליגת המכללות, ובאליפות ה-WNBA. ב-2011 נבחרה קאצ'ינגס על ידי אוהדים לאחת מ-15 השחקניות הטובות בתולדות ה-WNBA.

טאמיקה קאצ'ינגס
קאצ'ינגס, 2011
קאצ'ינגס, 2011
לידה 21 ביולי 1979 (בת 40)
סטנפורד שבניו ג'רזי
עמדה סמול פורוורד
גובה 1.85 מטר
מספר 24
מכללה אוניברסיטת טנסי (1997–2001)
דראפט 3, דראפט ה-WNBA2001
אינדיאנה פיבר
קבוצות כשחקנית
2002–2016
2003
2005–2006
2006
2007
2008–2009
2009–2011
אינדיאנה פיבר
אסאן וורי בנק ויבי
ספרטה אנד קיי
אסאן וורי בנק ויבי
אסאן וורי בנק ויבי
לוטוס גדיניה
גלאטסראיי
הישגים כשחקנית
ראו בהמשך הערך
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבאתונה 2004קבוצה
זהבבייג'ינג 2008קבוצה
זהבלונדון 2012קבוצה
אליפות העולם
זהבסין 2002קבוצה
זהבצ'כיה 2010קבוצה
ארדברזיל 2006קבוצה

טאמיקה קאצ'ינגס היא קלעית (סקוררית) פורה קרוב ורחוק מהסל, כמו גם ריבאונדרית בעלת יכולת, בעלת יכולת תנועה עם כדור, ומגינה. אחרי משחק בתיכון עדלי סטיבנסון ובתיכון דאנקנוויל, טאמיקה קאצ'ינגס הפכה לאחת מכוכבות קבוצת כדורסל הנשים של אוניברסיטת טנסי. בשנת 2001 נבחרה בדראפט ה-WNBA על ידי אינדיאנה פיבר. אחרי שבעונתה הראשונה לא שיחקה כלל עקב פציעה, ב-2002 נבחרה למשחק האולסטאר. היא מפורסמת בזכות עשיית הקווינטופל-דאבל הראשון בהיסטוריה, ושימשה כנשיאת איגוד שחקניות ה-WNBA בין 2012 ל-2016.

ראשית חייה וקריירת המכללותעריכה

קאצ'ינגס נולדה בניו ג'רזי. שיחקה בתיכון עדלי סטיבנסון באילינוי. קאצ'ינגס עזרה לבית הספר התיכון סטיבנסון לזכות באליפות התיכונים של אילינוי כסופומור ב-1995 לפני שעברה לטקסס. באותה שנה בסטיבנסון זכתה בפרס "גברת כדורסל" של אילינוי (Illinois Ms. Basketball), והייתה לשחקנית הצעירה ביותר עד אותה עת לזכות בפרס. היא שיחקה בתיכון עבור תיכון דאנקנוויל מדאנקנוויל שבטקסס, ובנוסף לכך שהובילה את דאנקנוויל לזכייה באליפות הכדורסל של המדינה כג'וניור (היא שיחקה רק שתי עונות בדאנקנוויל לאחר שעברה מאילינוי), היא הובילה את קבוצת הכדורעף לאליפות המדינה היחידה שלה כג'וניור. כשחקנית דאנקנוויל נבחרה לאול-אמריקן של ה-WBCA (איגוד מאמנות הכדורסל)[1] ולשחקנית השנה בתיכונים של הארגון (1996-97).[2] היא השתתפה במשחק כל-אמריקה לתיכונים של ה-WBCA, וקלעה בו עשר נקודות. היא גם השחקן או השחקנית הראשונה בכל רמה בהיסטוריה שלזכותם נרשמו קווינטופל-דאבל (25 נקודות, 18 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 10 חטיפות ו-10 חסימות) בשנת 1997.

קאצ'ינגס הייתה חברה בנבחרת כל-אמריקה עם נבחרת כדורסל הנשים של אוניברסיטת טנסי בשנים 1997–2001. היא זכתה בפרס נייסמית' לשחקנית המכללות של השנה, בפרס שחקנית המכללות של השנה של Associated Press, בפרס שחקנית המכללות של השנה של USBWA (אגודת כתבי הכדורסל האמריקאית), ובפרס שחקנית השנה של WBCA (אגודת מאמנות הכדורסל) בשנת 2000. כפרשמנית בטנסי, אלופת ארצות הברית, הייתה חלק מה"מיק'יות" (Meeks) עם סמיקה רנדל ושאמיק הולדסקלו.

קריירה ב-WNBAעריכה

קאצ'ינגס נבחרה במקום השלישי הכללי בדראפט ה-WNBA על ידי אינדיאנה פיבר בשנת 2001. בעונת 2001 לא היה ביכולתה לשחק בשל פציעה מתמשכת ברצועה הצולבת הקדמית משנתה האחרונה בטנסי, אך ב-2002 הייתה עונה מצוינת עבורה. היא נבחרה לרוקי השנה ב-WNBA וכשרשמה בממוצע 18.6 נקודות למשחק, והשפיעה מיידית על סגל הפיבר בשנה הראשונה שלה בתור מקצוענית. במהלך אותה עונה, במשחק נגד מינסוטה לינקס, קאצ'ינגס השוותה את שיא החטיפות למשחק ב-WNBA, תשע חטיפות (אשר נשבר מאז על ידי טישה פנישיירו). באותה שנה, הפיבר הגיעו לפלייאוף ואף על פי שהפסידו 2-1 בסיבוב הראשון, קאצ'ינגס הייתה דומיננטית, וממוצעי הנקודות שלה, 20.3 למשחק, היו הגבוהים מכל סדרות הפלייאוף האחרות שבהן השתתפה.

העונה הטובה ביותר בקריירה שלה מבחינה סטטיסטית הייתה עונת 2003, בו ממוצע הנקודות שלה היה הגבוה בקריירה שלה – 19.7 נקודות למשחק – ולמרות זאת הפיבר לא הגיעו לפלייאוף באותה שנה.

בשנת 2005, קלעה קאצ'ינגס את הנקודה ב-2,000 בקריירה שלה, ובכך הפכה לשחקניות המהירה ביותר לקלוע 2,000 נקודות בקריירה ב-WNBA, לאחר ששיחקה רק ארבע שנים לפני שהגיעה לציון זה. היא גם המהירה ביותר להגיע ל-1,000 ריבאונדים, ל-400 אסיסטים ול-300 חטיפות. בשנת 2005 נבחרה קאצ'ינגס לשחקנית ההגנה של העונה ב-WNBA. לאחר שנה חזרה קאצ'ינגס על ההישג, ונבחרה לשחקנית ההגנה של העונה ב-2006. היא נבחרה לשחקנית ההגנה של העונה גם בשנים 2009 ו-2010.

ב-2006 נבחרה קאצ'ינגס למשחק האולסטאר של ה-WNBA, לאחר שזכתה בקולות הרבים ביותר, אבל נאלצה לשבת בחוץ בעקבות פציעה ברגלה. במחצית היא הוכרזה כחברת קבוצת העשור של ה-WNBA לצד תשע שחקניות אחרות ומאמן יוסטון קומטס לשעבר ון צ'נסלור. חמש שנים לאחר מכן היא נבחרה על ידי אוהדים לאחת מ-15 השחקניות המובילות בחמש עשרה שנות ה-WNBA.[3]

חודשים לפני עונת 2008, עשו הפיבר טרייד בו הגיעה לקבוצה הקלעית, שחקנית האולסטאר, קייטי דאגלאס (ששיחקה בקבוצה עד 2013) כדי שתחבור לקאצ'ינגס, וייצרו צמד שחקניות אולסטאר שיתחרו על אליפות. עם זאת, הפיבר נכשלו בכך בשנת 2008 כשהודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי דטרויט שוק.

ב-2009, הגיעו הפיבר להצלחה רבה יותר במשחקי סוף-העונה, ככל שהכימיה התפתחה בין קאצ'ינגס לדאגלאס, והם הצליחו להגיע למשחקי הגמר של ה-WNBA – הופעתה הראשונה של קאצ'ינגס בגמר הליגה. לפני כן, הובילה קאצ'ינגס את הליגה בחטיפות, עם 2.9 למשחק, ועזרה לפיבר להגיע למאזן 22-12, ולמקום הראשון בחטיבה המזרחית. בגמר הם התמודדו מול פיניקס מרקורי; לאחר שהובילו 2-1 בסדרה, הפסידו בשני המשחקים הבאים, והובסו בגמר 3-2.

ב-2011 נבחרה קאצ'ינגס ל-MVP של העונה הסדירה בליגת ה-WNBA כשממוצעיה 15.5 נקודות למשחק, 7.1 ריבאונדים למשחק, 3.5 אסיסטים למשחק ו-2.0 חטיפות למשחק, והובילה את הפיבר למאזן 21-13, בעלי המאזן הטוב ביותר בחטיבה המזרחית. עם זאת, בפלייאוף היא תפקדה רע בהתקפה, עם הממוצע הנמוך בקריירה בפלייאוף, 10.0 נקודות למשחק. הפיבר הגיעו בסופו של דבר לגמר המזרח, שם הובסו 2-1 על ידי אטלנטה דרים. במשחק השני של הסדרה סבלה קאצ'ינגס מפציעה ברגלה הימנית. אף על פי שהייתה מסוגלת לשחק במשחק השלישי, ביצועיה באותה משחק היו מתחת לממוצע בעקבות הפציעה, והיא שיחקה רק עוד 10 דקות. היא החטיאה את כל זריקותיה מהשדה (0 מ-4).[4]

ב-2012 שינו הפיבר את סגלם הפותח, עם דאגלאס בתור סמול פורוורדית, קאצ'ינגס כפאוור פורוורדית ושאוונטה זלוס כקלעית במהלך העונה הרגילה. הפיבר סיימו במקום השני במזרח עם מאזן 22-12. הם הצליחו להגיע עד לגמר הליגה, הפעם נגד האלופה המכהנת מינסוטה לינקס, וזכו באליפות לאחר שהביסו את מינסוטה 3-1 בסדרה. הם היו לקבוצה השנייה מן המזרח שזוכה באליפות ה-WNBA, אף על פי ששיחקו ללא קייטי דאגלאס שסבלה מפציעה בקרסולה בגמר המזרח. קאצ'ינגס קלעה 25 נקודות במשחק האחרון של הסדרה, וזכתה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר בליגת ה-WNBA.[5]

ב-2014 פספסה קאצ'ינגס את 17 המשחקים הראשונים של העונה בגלל פציעה בגב. היא חזרה שישה משחקים לפני משחק האולסטאר של אותה שנה, ונבחרה לשחק בו. במהלך משחק האולסטאר, קלעה קאצ'ינגס את סל הניצחון שהעלה את קבוצת המזרח ליתרון 125-124, שש שניות לסיום ההארכה.[6] בהמשך העונה, הפיבר סיימו במקום השני במזרח עם מאזן 16-18. ב-23 באוגוסט 2014 הפכה קאצ'ינגס לקלעית המובילה בפלייאוף ה-WNBA לאחר קליעת שלשה במשחק השלישי של חצי-גמר המזרח נגד וושינגטון מיסטיקס, ועברה את שיאה של ליסה לסלי, 908 נקודות קריירה בפלייאוף. היא סיימה את המשחק עם 22 נקודות, 10 ריבאונדים ושבע חטיפות, ועברה את לסלי גם כמובילת הפלייאוף לריבאונדים בקריירה (471).[7] הפיבר העפילו לאחר מכן לגמר המזרח, והיו ניצחון אחד מעלייה לגמר 2014, אבל הפסידה 2-1 לשיקגו סקיי.

באוקטובר 2014 גילתה קאצ'ינגס בראיון טלוויזיוני כי היא תפרוש לאחר אולימפיאדת הקיץ 2016. היא אמרה (תרגום חופשי):

"אני אפרוש ב-2016, בעזרת האל, אם הגוף שלי יחזיק מעמד. אף על פי שאני מתכננת לפרוש כשחקנית זה לא אומר שאני אעזוב את המשחק [כדורסל], אני מקווה. אני אסירת תודה ומבורכת שהייתה לי ההזדמנות לשחק את המשחק שאני אוהבת כל כך הרבה זמן. אלוהים באמת ברך אותי בקריירת משחק מדהימה, ועכשיו זה הזמן להתחיל במעבר למה שיש לו בשבילי מעבר לקווי מגרש הכדורסל."

[8]

בעונת 2015 נבחרה קאצ'ינגס למשחק האולסטאר העשירי בקריירה שלה עם ממוצע של 13.1 נקודות למשחק, ועברה את טינה תומפסון כבעלת מספר ההופעות הרב ביותר במשחקי אולסטאר. לצד מריסה קולמן, שהצטרפה אליה בקו הקדמי והופיעה גם היא במשחק האולסטאר, הפיבר סיימו במקום השלישי במזרח עם מאזן 20-14, והצליחו להעפיל למשחק הגמר. בפעם הראשונה מזה שלוש שנים היה זה משחק מול מינסוטה לינקס; בפעם זו ניצחה מינסוטה בסדרה 3-2.

בעונת 2016 תפסה קאצ'ינגס את הריבאונד ה-3,308 הפסד בעונה הסדירה למינסוטה לינקס, והפכה לריבאונדרית המובילה בכל הזמנים בעונה הסדירה, בעוברה את ליסה לסלי. לפני שהפכה לריבאונדרית המובילה, קאצ'ינגס הפכה בחודש מאי לשחקנית השנייה בלבד בהיסטוריה של ה-WNBA להגיע ל-7,000 נקודות ול-3,000 ריבאונדים בקריירה.[9] המשחק האחרון ב-WNBA שבו שיחקה קאצ'ינגס היה ב-21 בספטמבר 2016, בסיבוב הראשון של הפלייאוף, בהפסד לפיניקס מרקורי. הקבוצה הודחה לאחר משחק זה, בשל פורמט הפלייאוף החדש של ה-WNBA, שבו הסיבוב הראשון והשני כולל משחק הדחה יחיד במקום הפורמט המסורתי של "הטוב מ-3". שינויים נוספים נעשו בשיטה.[10][11] קאצ'ינגס קלעה 13 נקודות ולקחה עשרה ריבאונדים ב-30 דקות של משחק.

נכון לזמן פרישתה, קאצ'ינגס דורגה במקום הראשון בנקודות שנקלעו בפלייאוף; במקום הראשון בריבאונדים שנקלטו בפלייאוף; במקום הראשון בריבאונדים בעונה הסדירה; במקום השני בקלעיות העונה הסדירה; במקום הראשון בחטיפות בעונה הסדירה; ובמקום הראשון בממוצע חטיפות למשחק בקריירה. היא מחזיקה שני שיאי WNBA נוספים: אחד עבור מספר הופעות רצוף בפלייאוף (12 עונות רצופות) ואחר עבור מספר הופעות במשחק האולסטאר (10 הופעות). קאצ'ינגס הופיעה גם בשלושה גמרי WNBA. היא נבחרה גם לטופ 20@20, רשימה של עשרים השחקניות הטובות בתולדות הליגה, בחגיגות השנה העשרים להקמתה.

קריירה מחוץ ל-WNBAעריכה

קאצ'ינגס שיחקה לראשונה במדי קבוצה מחוץ ל-WNBA במהלך הפגרה ב-2003, אז שיחקה בקוריאה הדרומית במדי אסאן וורי בנק ויבי (Asan Woori Bank Wibee). בפגרה של עונת 2005/2006, שיחקה קאצ'ינגס עבור ספרטה אנד קיי מליגת העל הרוסית בכדורסל נשים. קאצ'ינגס שיחקה פעם נוספת בקוריאה בפגרות של השנים 2006 ו-2007. בפגרה של עונת 2008/2009, שיחקה קאצ'ינגס בפולין עבור לוטוס גדיניה; כן שיחקה במשך שתי פגרות רצופות בליגה הטורקית בשנים 2009–2011 עבור גלאטסראיי. בעונתה הראשונה בגלאטסראיי שיחקה עם חברתה לקבוצה באינדיאנה פיבר, קייטי דאגלאס.

נבחרת ארצות הבריתעריכה

קאצ'ינגס שיחקה בנבחרת הנשים הצירה של ארצות הברית (מתחת לגיל 18). הקבוצה השתתפה באליפות העולם השלישית לנוער, שנערכה בצ'טומל שבמקסיקו באוגוסט ובספטמבר 1996. הקבוצה ניצחה במשחקיה הראשונים בקלות, אך הפסידה בארבע נקודות לקבוצה שייצגה את ברזיל, ולכן זכתה רק במדליית הכסף באירוע זה.[12]

קאצ'ינגס המשיכה במשחק בקבוצה כשהוזמנה לאליפות העולם לנוער של פיב"א 1997 (הקבוצה נקראה כעת "מתחת לגיל 19") בנאטאל שבברזיל. אחרי שניצחו את יפן, משחקם היה מול אוסטרליה, האלופה המכהנת. נבחרת ארצות הברית הגיעה ליתרון שיא של 13 נקודות במחצית השנייה, אך בסופו של דבר הפסידה 80–74. קאצ'ינגס רשמה דאבל-דאבל באותו משחק, עם 17 נקודות ועשרה ריבאונדים. הקבוצה המשיכה לניצחון 92–88 על קובה, שאותה השיגה באמצעות 23 נקודות שקלעו מיילנה מרטין ולין פרייד. במשחקם הבא גברו על רוסיה, שעד אז לא הפסידה. לאחר שניצחו גם בשני משחקיהן הבאים, הגיעה נבחרת הנשים למשחק על מדליית הזהב מול אוסטרליה. כמה שניות לסיום המשחק הובילה נבחרת ארצות הברית בשלוש נקודות, אך חברות הנבחרת האוסטרלית קלעו שלשה כשלוש שניות לסיום המשחק כדי לכפות הארכה. בהארכה קלעה קאצ'ינגס נקודות שהשוו את תוצאת שתי הקבוצות, ועזרה לקבוצתה להגיע לניצחון 78–74 ולזכייה במדליית הזהב, זכייתה הראשונה של נבחרת ארצות הברית באליפות נוער עולמית כלשהי. קאצ'ינגס הייתה הקלעית השנייה בטיבה בקבוצה עם 13.2 נקודות למשחק וקולטת הריבאונדים המובילה, עם 7.2 למשחק.[13]

ב-1998 נבחרה קאצ'ינגס לנבחרת שתייצג את ארצות הברית בגביע ויליאם ג'ונס בטאיפיי שבטאיוואן. ארצות הברית ניצחה בכל חמשת משחקיה, וזכתה במדליית הזהב. ממוצעיה של קאצ'ינגס לאורך המשחקים היו 6.4 נקודות למשחק.[14]

קאצ'ינגס שיחקה עבור נבחרת ארצות הברית בכדורסל נשים באולימפיאדת אתונה, ועזרה לקבוצה לזכות במדליית הזהב.

קאצ'ינגס נבחרה לאחת השחקניות שייצגו את נבחרת כדורסל הנשים של ארצות הברית במשחק בין נבחרת ארצות הברית ל-WNBA. המשחק החליף את משחק האולסטאר הרגיל במשחק שבו כוכבות ה-WNBA שיחקו נגד נבחרת ארצות הברית, כחלק מההכנה לאליפות העולם בכדורסל נשים בצ'כיה בספטמבר ובאוקטובר 2010.[15] היא נבחרה לשחק בנבחרת שייצגה את ארצות הברית באליפות העולם, שאותה אימן אז ג'ינו אוריימה. מפני שרבות מחברות הקבוצה עדיין שיחקו ב-WNBA עד התחרות, היה לקבוצה יום אימונים אחד עבור כל הקבוצה לפני שטסה לאוסטרבה ולקרלובי וארי שבצ'כיה. למרות זמן האימון המועט, ניצחה הקבוצה במשחקיה הראשונים מול יוון ב-26 נקודות. הקבוצה המשיכה להתבלט, עם ניצחונות בהפרשים של מעל 20 נקודות בחמשת המשחקים הראשונים של הקבוצה. סוויש קאש, אנג'ל מק'קאוטרי, מאיה מור, דיאנה טוראסי, לינדסיי וולן וסילביה פאוולס סיימו עם ממוצעי נקודות גבוהים. המשחק השישי היה מול אוסטרליה, שלא נוצחה עד אז בטורניר — אך ארצות הברית הגיעה ליתרון 24 נקודות וניצחה 83–75. ארצות הברית נצחה בשני משחקיה הבאים במעל 30 נקודות, והגיעה למשחק הגמר מול צ'כיה, מארחת הטורניר. ארצות הברית הובילה בחמש נקודות במחצית, הפרש שצומצם בהמשך לשלוש נקודות, אך זהו ההפרש הקטן ביותר שאליו הגיעו הצ'כיות. נבחרת ארצות הברית המשיכה לניצחון ולזכייה במדליית הזהב.[16] ממוצעיה של קאצ'ינגס היו 8.8 נקודות למשחק.

קאצ'ינגס הייתה אחת מ-21 המועמדות לסגל נבחרת ארצות הברית למשחקים האולימפיים. 20 שחקניות הכדורסל המקצועניות, ושחקנית מכללות אחת (בריטני גריינר), נבחרו על ידי ועדה מקצועית להתחרות כשחקניות ארצות הברית במשחקים האולימפיים בלונדון (2012).[17] היא הייתה חלק מהנבחרת, שזכתה במדליית הזהב.[18][19]

במשחקי הקיץ האולימפיים ב-2016 שיחק קאצ'ינגס עבור נבחרת ארצות הברית וזכתה במדליית הזהב האולימפית הרביעית לאחר שהקבוצה ניצחה את ספרד 101–72.

לאחר הפרישה מכדורסלעריכה

בינואר 2017 פורסם כי קאצ'ינגס תשמש אנליסטית למשחקי WNBA ב-SEC Network.[20]

בפברואר 2017, קנתה קאצ'ינגס חנות תה, Tea's Me Cafe מבעליה הקודמים בחלקה הצפוני של העיר אינדיאנפוליס שבה ביקרה רבות כשחקנית אינדיאנה פיבר.[21]

באפריל 2017, נבחרה למנהלת תוכניות שחקנים ולמנהלת פיתוח זיכיון עבור Pacers Sports & Entertainment.[22]

פילנתרופיהעריכה

ב-2004, הקימה את קרן "תפוס את הכוכבים" (Catch the Stars Foundation), ארגון צדקה שמספק מחנות כדורסל, מרפאות כושר, תוכניות חונכות ותוכניות אוריינות לילדים מוחלשים כדי לעזור להם להפוך למצליחים בספורט ובאקדמיה.[23][24][25]

חיים אישייםעריכה

קאצ'ינגס היא בתו של שחקן ה-NBA לשעבר הארווי קאצ'ינגס.[26] אחותה טאוחה (Tauja) שיחקה גם היא כדורסל באוניברסיטת אילינוי, נבחרה בדראפט ה-WNBA ומשחקת בשוודיה. בן דודה של קאצ'ינגס בובי הוא פורוורד בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מזרח אילינוי. במהלך משחקה באוניברסיטת טנסי למדה ניהול ספורטיבי.

קאצ'ינגס נולדה חסרת שמיעה; היא נשאה מכשיר שמיעה כילדה צעירה. ב-2000 היא זכתה בפרס של חברת ריינולדס (Reynolds Society Achievement Award) על ידי מרפאת עין ואוזן מפורסמת מבוסטון. ב-24 ביוני 2008 זכתה קאצ'ינגס בפרס המנהיגות הקהילתית של דוון סטיילי (Dawn Staley Community Leadership Award) על עבודתה בקהילת אינדיאנפוליס עם הקרן שהקימה.[27]

קאצ'ינגס שפטה משחק שלוש-על-שלוש שבו שיחק ברק אובמה לצד תלמידים מקומיים בקוקומו ב-25 באפריל 2008. חברתה לפיבר אליסון ביילס שיחקה בקבוצתה של אובמה.

בפברואר 2016 נישאה קאצ'ינגס לפארנל סמית' (Parnell Smith), ששיחק כדורסל באוניברסיטת בופאלו.[28][29]

זכתה לכוכב (#37) ב"דגל התקווה" (The Flag for Hope) ב-9 במאי 2016 בהוקרה לקריירה שלה כשחקנית כדורסל ולפעולותיה הפילנתרופיות.[30][31]

קאצ'ינגס היא נוצרית מאמינה. בראיון דיברה על אמונתה ואמרה "אלוהים הוא בהחלט המושיע שלי. הוא מי שהולך לצידי במהלך העליות והמורדות שלי והוא מי ששומר שאהיה ממוקדת במקום אליו אני הולכת בחיי. הוא שומר עליי. הוא מספק אותי. הוא מדריך אותי ומוביל אותי".[32]

פרסים והישגיםעריכה

 
קאצ'ינגס בטקס הטופ 20@20 של ה-WNBA. נשיאת ה-WNBA ליסה בורדרס משמאלה
  • אלופת ה-WNBA (בשנת 2012) וה-MVP של סדרת הגמר ב-WNBA באותה שנה.
  • ה-MVP של ה-WNBA ב-2011.
  • 2005, 2006, 2009, 2010, 2012 – שחקנית ההגנה של העונה ב-WNBA.
  • עשר פעמים נבחרה למשחק האולסטאר של ה-WNBA (בשנים 2002, 2003, 2005–2007, 2009, 2011, 2013–2015); הופיעה בתשעה משחקי אולסטאר. היא מחזיקה בשיא הן למספר הבחירות למשחק והן למספר ההופעות בו.
  • שבע פעמים נבחרה לחמישיית העונה הראשונה ב-WNBA (בשנים 2002, 2003, 2006, 2009–2012); חמש פעמים נבחרה לחמישיית העונה השנייה (בשנים 2004, 2005, 2007, 2013, 2015).
  • עשר פעמים נבחרה לחמישיית ההגנה של העונה ב-WNBA (בשנים 2005–2013, 2015); פעמיים נבחרה לחמישיית ההגנה השנייה (בשנים 2014, 2016).
  • שמונה פעמים מלכת החטיפות של ה-WNBA (בשנים 2002, 2005–2007, 2009–2010, 2013, 2016).
  • רוקי השנה ב-WNBA (בשנת 2002).
  • קולטת הריבאונדים המובילה בתולדות ה-WNBA.
  • החוטפת המובילה בתולדות ה-WNBA.
  • הקלעית המובילה בתולדות פלייאוף ה-WNBA.
  • קולטת הריבאונדים המובילה בתולדות פלייאוף ה-WNBA.
  • החוטפת המובילה בתולדות פלייאוף ה-WNBA.
  • חברת קבוצת העשור של ה-WNBA.
  • חברת קבוצת 15 השחקניות המובילות בתולדות ה-WNBA (אנ').
  • חברת WNBA Top 20@20.
  • אלופת ליגת העל הפולנית (2009).
  • זוכת הגביע הטורקי (2010, 2011).
  • הראשונה לרשום קווינטופל-דאבל במדי בית הספר התיכון דאנקנוויל עם 25 נקודות, 18 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 10 חטיפות ו-10 חסימות ב-1997.
  • פרס מפלסת הדרך בכדורסל של ה-WBCBL
  • MVP של משחק הגמר של ליגת החורף ב-2003, של ליגת הקיץ ב-2003, ושל ליגת החורף ב-2006 בליגת העל הקוריאנית בכדורסל נשים
  • 2010, 2013, 2016 — פרס הספורטיביות של ה-WNBA על שם קים פרוט[33]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חברות עבר באול-אמריקן לתיכונים של ה-WBCA
  2. ^ פרס שחקנית השנה באתר WBCA
  3. ^ "AllStar 2011". WNBA.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  4. ^ "Tamika Catchings comes in as a sub in East Game 3". Espn.com. 28 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  5. ^ "Relive the Fever's 2012 Championship Run - Indiana Fever". Fever.wnba.com. 2 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  6. ^ "Tamika Catchings' final shot gives East victory in WNBA All-Star Game". Indystar.com. 19 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  7. ^ "Tamika Catchings scores 26, Fever advance past Mystics". Indystar.com. 23 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  8. ^ "Catchings says she will retire after 2016 Olympics". Usatoday.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  9. ^ "Tamika Catchings Becomes Second Player To Score 7,000 Career Points". WNBA.com. 29 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  10. ^ Ellentuck, Matt (21 בספטמבר 2016). "WNBA stars have mixed feelings on the new playoff format. Here's how it works". SBNation.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  11. ^ "The WNBA’s new single-elimination playoff format cut short a legendary player’s final season | For The Win". Ftw.usatoday.com. 22 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  12. ^ "Third Women's Junior World Championship Qualifying Team – 1996". USA Basketball. 10 ביוני 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 6, 2015. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2015. 
  13. ^ "Fourth FIBA Women's U19/Junior World Championship – 1997". USA Basketball. 20 בינואר 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 7, 2015. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2015. 
  14. ^ "1998 Women's R. William Jones Cup". USA Basketball. 10 ביוני 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 7, 2015. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2015. 
  15. ^ "Six Olympic Gold Medalists Among 11-Member Team Set To Participate In WNBA vs. USA Basketball: The Stars at the Sun Game". USA Basketball. 30 ביוני 2010. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2010. 
  16. ^ "Sixteenth World Championship For Women – 2010". USA Basketball. 15 באוקטובר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 5, 2015. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2015. 
  17. ^ "Twenty-One Finalists In The Mix For Final 2012 U.S. Women’s Olympic Basketball Team Roster". USA Basketball. 13 בפברואר 2012. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2012. 
  18. ^ "Team USA Profile". FIBA. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2014. 
  19. ^ "London 2012 – Women's Basketball". www.olympic.org. IOC. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2014. 
  20. ^ "Tamika Catchings To Serve As Game Analyst For Women’s Basketball Games On SEC Network - WNBA.com - Official Site of the WNBA". WNBA.com. 6 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  21. ^ Bartner, Amy (27 במרץ 2017). "WNBA star Tamika Catchings' new job: Running a tea shop?". Indianapolis Star. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2017. 
  22. ^ Tamika Catchings Named PS&E Director of Player Programs and Franchise Development
  23. ^ "Tamika Catchings - Women's Sports Foundation". Womenssportsfoundation.org. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  24. ^ Smith, Michelle (30 ביוני 2014). "Small Wonders - Tamika Catchings' foundation helps kids achieve dreams". Espn.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  25. ^ "Catch The Stars". Catch The Stars. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  26. ^ Williams, Lena. "OLYMPICS; Taking a Legacy To New Heights", The New York Times, August 3, 2004. Accessed November 4, 2007. "Even now that Tamika, 25, is a star in her own right, her father's legacy continues to shadow her."
  27. ^ "Indiana’s Tamika Catchings Named Dawn Staley Community Leadership Award Recipient". WNBA.com. 24 ביוני 2008. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2008. 
  28. ^ "Tamika Catchings' Husband Parnell Smith". PlayerWives.com. 11 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  29. ^ "Indiana Fever star Mrs. Tamika Catchings-Smith introduces new husband - 13 WTHR Indianapolis". Wthr.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  30. ^ "Tamika Catchings - Star #37". Flag for Hope. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  31. ^ "Tamika Catchings to be Honored as Flag for Hope Star - Indiana Fever". Fever.wnba.com. 6 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  32. ^ "Tamika Catchings: Champ On and Off the Court". CBN.com. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2017. 
  33. ^ "Fever's Tamika Catchings Wins 2016 Kim Perrot Sportsmanship Award – WNBA.com – Official Site of the WNBA" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2016.