טוביאס יעקובוביץ
ד"ר טוביאס (טוביה) יעקובוביץ (בגרמנית: Tobias Jakobovits; 23 בנובמבר 1887 – 29 באוקטובר 1944) היה רב, היסטוריון וספרן יהודי-צ'כי, היסטוריון של יהדות צ'כיה, מומחה לכתבים עבריים עתיקים, יעקובוביץ היה הספרן הראשי של הקהילה היהודית בפראג בתקופה שבין שתי מלחמות העולם והמנהל המקצועי של המוזיאון היהודי בפראג תחת הכיבוש הנאצי[1]. הוא נשלח למחנה הריכוז אושוויץ בסתיו 1944 ונרצח שם יחד עם רעיתו. אחיינו (בן אחיו הבכור – יואל יוליוס יעקובוביץ) היה הלורד הרב ד"ר ישראל עמנואל יעקובוביץ, הרב הראשי של איחוד הקהילות היהודיות של חבר העמים הבריטי. בין השנים 1966 לבין 1991.
 | |
| התמונה צולמה בתקופת הכיבוש הנאצי כשנאסר עליו לשאת כיפה | |
| לידה |
23 בנובמבר 1887 לקנבך, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1944 (בגיל 56) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| ענף מדעי |
היסטוריה, חינוך דתי, pastoral care, היסטוריה של עם ישראל, מידענות |
| מקום מגורים |
פראג |
| מקום לימודים |
|
  | |
קורות חיים
עריכהטוביאס יעקובוביץ נולד ב-23 בנובמבר 1887 בלאקומפק (לקנבך), אז במערב הונגריה, היום באוסטריה. הוא אחד מילדיו של הרב שלמה סלומון יעקובוביץ ורעייתו עמליה (בשם נעוריה שוורץ). טוביאס יעקובוביץ עצמו זכה בחינוך דתי וחילוני גם יחד ברוח התרבות של מרכז אירופה. הוא למד תחילה בישיבה בברטיסלאבה (כיום בירת סלובקיה) והשלים את לימודיו הרבניים בסמינר בברלין.
בשנת 1912 התיישב בפראג והועסק כעוזר הספרן הראשי של הקהילה היהודית. משנת 1917 כיהן גם כרב בעיר ברובע מיכלה (אנ') בתוך הרובע העירוני הרביעי בעיר (אנ'). עם זאת המשיך בלימודיו. הוא למד פילולוגיה שמית באוניברסיטה הגרמנית בפראג על שם קרל פרדיננד וסיים בשנת 1920 את עבודת הדוקטורט שלו (Ph.D) בנושא "הרעיון המשיחי בתלמוד".
שנת 1922 הייתה ציון דרך חשוב בחייו של טוביאס יעקובוביץ בכמה מובנים. הוא זכה באזרחות צ'כוסלובקית, הועלה לתפקיד הספרן הראשי של הקהילה היהודית בפראג, וגם התחתן. הוא נשא לאישה את ברטה פטוחובסקי (Bertha Petuchovsky), בתו של הרב פטוחובסקי שטוביאס למד אצלו בברלין. בשנת 1924 נולד בנם הבכור יוסף יעקובוביץ ולאחר שנתיים נוספות נולד בנם השני משה יעקובוביץ (מנפרד). במקביל פעל יעקובוביץ גם באיגוד הרבנים של בוהמיה (בצ'כית: Svaz rabínů v Čechách, בגרמנית: Rabbinerverband in Böhmen). יעקובוביץ עבד גם כמורה לדת בבתי ספר יהודיים גרמניים.
בשנת 1928 הוא הפסיק את תפקידו כרב בפראג, אבל במשך שנתיים הוא מילא את תפקיד הרב, החזן והמורה לדת בעיירה אוּלִיזְ'קֶה יַנוֹבִיצֶה (Uhlířské Janovice) הסמוכה לפראג. בתקופה זו פרסם מחקרים רבים על הגנאלוגיה וההיסטוריה של יהודי צ'כיה. תחת ניהולו עסקה הספרייה באיסוף ספרי קודש נדירים, כתבים בנושאי יהדות והיסטוריה של היהודים באירופה כולה וספרות יהודית. הוא היה הראשון לערוך קטלוג ידני של כל הספרים והכתבים שנמצאו בספריה. בעבודת עריכה רבת היקף זו ניכרים הן ידיעתו את השפה העברית, הן הידע המקיף שלו בהיסטוריה הכללית והיהודית והן שליטתו בשפות זרות נוספות ובספרות.
במחצית השנייה של שנות השלושים החל צלה של המלחמה הקרבה להאפיל על משפחתו של טוביאס יעקובוביץ. באמצע שנת 1939 שלח יעקובוביץ את בנו הבכור יוסף לארץ-ישראל, וכמה חודשים לאחר מכן שלח גם את בנו הצעיר משה. הוא מילא את תפקיד הספרן הראשי של הקהילה היהודית עד 1939. לאחר כיבוש העיר על ידי הנאצים[2] במרץ 1939 הספרייה נסגרה, אבל יעקובוביץ המשיך להיות מועסק על ידי הקהילה כארכיבאי וכחוקר. אף על פי שהוצעה לו משרה כהיסטוריון בארצות הברית, העדיף יעקובוביץ להישאר בפראג ולתרום את הידע שלו בעיר הכבושה.
בשנת 1942 טוביאס יעקובוביץ צורף לצוות המוזיאון היהודי בפראג, תחת הכיבוש הנאצי, כמומחה להיסטוריה ולכתבים עתיקים. הוא הפך למנהל המקצועי של המוזיאון, וכך, על אף שיוסף פולק יצר את הקונספט של המוזיאון, האחריות הרשמית להפעלת המוזיאון התבססה על יעקובוביץ. הנאצים תכננו להפוך את המקום ל"מוזיאון המרכזי של הגזע היהודי הנכחד"[3] ולהציגה כך בפני בני העם ה"ארי". להגשמת מטרה זו, הם ריכזו בו אוצרות יהודיים רבים ומגוונים, שנשדדו על ידם ברחבי אירופה הכבושה. יעקובוביץ ועמיתיו עסקו במיון מאות אלפי הפריטים היהודיים – חפצי קודש, ספרים וכתבי יד – שהגיעו מכל רחבי אירופה. יעקובוביץ היה אוצר התערוכה הראשונה שהתקיימה תחת הכיבוש הנאצי בבית הכנסת הגדול בפראג באוקטובר 1942. התערוכה התבססה על פרויקט אותו הוא ערך בשנת 1927, והיא כללה כתבי יד וספרים עבריים ויהודיים נדירים. קצין האס אס הנס גינתר מ"הלשכה המרכזית להגירת יהודים" (בגרמנית: Zentralstelle für jüdische Auswanderung), שהיה הממונה על פעילות המוזיאון, סירב לכלול בתערוכה כתבים, שהוצגו לפני המלחמה, וששיקפו את החיים השקטים ואת שיתוף הפעולה בין היהודים לבין האומה הגרמנית.
בשנים 1942–1944 השתתף יעקובוביץ בדיון הנוגע בשיפוץ בית הכנסת אלטנוישול והתאמתו למטרות מוזיאוניות. הוא דרש שכל דבר הקשור לבית הכנסת יוצא מהבניין. בשנת 1943 השתתף בכתיבת מדריך למוזיאון היהודי המרכזי, שבו תיאר את ההיסטוריה של בתי הכנסת בהם השתמש המוזיאון. יעקובוביץ היה בעל עמדה אופטימית בקשר לגורל היהודים שנשלחו על ידי הנאצים למחנות במזרח, והביע תקוה שמטרת המוזיאון תהיה לשמור חפצים יהודים בזמן המלחמה, עד שאלה יוכלו לשוב לבעליהם ולקהילות היהודיות ברחבי אירופה.
טוביאס וברטה יעקובוביץ נשלחו לאושוויץ ב-27 באוקטובר 1944 ונרצחו שם ביום 29 באוקטובר 1944.
בניהם עלו לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. צאצאיהם חיים היום בישראל.
מחקריו וכתביו
עריכהכהיסטוריון ערך מחקרים על יהדות אירופה בכללה ועל יהדות צ'כיה ובוהמיה בפרט[4]. מחקריו פורסמו במספר ספרים, שרובם יצאו לאור במסגרת הוצאה של "ספר השנה של חברת ההיסטוריה של היהודים בצ'כוסלובקיה" וב"ירחון ההיסטורי והמדעי של היהדות".
ספרים
עריכה- Dejiny vzniku knihovny isr. nabozenske obce v Praze – 1927
- Entstehungsgeschichte der Bibliothek der israelitischen Kultusgemeinde in Prag - 1927
- 1931 – Die Judenabzeichen in Böhmen
- Die Erlebnisse des Oberrabbiners Simon Spira-Wedeles in Prag, 1640-1679 - 1932
- Jüdisches gemeindeleben in kolin 1938
מאמרים
עריכה- Die Jüdischen Zünfte in Prag - 1936
- Das Prager und böhmische Landesrabbinat Ende des siebzehnten und Anfang des achtzehnten Jahrhunderts - 1933
- Die Brandkatastrophe in Nachod und die Austreibung der Juden aus Böhm.-Skalitz, 1663-1705 - 1938
- Der alte jüdische Friedhof in Prag : ein Führer durch den Friedhof und seine wichtigsten Denkwürdigkeiten aus dem XIV.-XIX. הוצא לאור על ידי המוזיאון היהודי 1960
לקריאה נוספת
עריכה- BUŠEK, Michal (ed.), "Naděje je na další stránce": 100 let knihovny Židovského muzea v Praze, Praha: Židovské muzeum v Praze, 2007, s. 24–29
- VESELSKÁ, Magda, Archa paměti: Cesta pražského židovského muzea pohnutým 20. stoletím, Praha: Academia a Židovské muzeum v Praze, 2012, s. 53–121.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת הפרסומים של טוביאס יעקובוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- קטרינה צַ'פקובה, טוביאס יעקובוביץ, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- טוביאס יעקובוביץ, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)