טוען מוסמך
טוען מוסמך הוא מי שהוסמך לסייע בהתנדבות בבית משפט לתביעות קטנות.
חוק בתי המשפט עריכה
סעיף 63(א)[1] לחוק בתי המשפט קובע כי בבית משפט לתביעות קטנות, אין לבעלי דין זכות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים. כוונת הסעיף היא כי קיום דיון ללא ייצוג יאפשר דיון פשוט ומהיר לעומת דיון עם ייצוג. עם זאת, בין הפונים לבית הדין יש רבים שמתקשים לייצג את עצמם, אם בגלל שפה, אם בגלל אי הבנת ההליך ואם בשל מורא המקום. הצורך לסייע למתדיינים בייצוג שלא על ידי עורכי דין, מקבל מענה בסעיף 63(ב)[2] לחוק. בית המשפט יכול לאשר לצדדים ייצוג על ידי מתנדב שייצוג אינו עיסוקו הרגיל.
סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 קובע רשימה[3] של פעולות אשר רק עורך דין רשאי לעסוק בהן. עם זאת, סעיף 21 לחוק מאפשר למי שאינו עורך דין לייצג לפני בית-משפט, בית-דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק.
מכאן הצורך במייצגים בעלי הכשרה שאינם עורכי דין ואשר פועלים בהתנדבות ללא תמורה.
תעודת הסמכה עריכה
תעודת ההסמכה מונפקת על ידי המועצה הלאומית להתנדבות בישראל על פי אישור שר המשפטים, המכיר במועצה כארגון צרכנים לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 (בתי משפט לתביעות קטנות). המבקשים לקבל הסמכה נדרשים להשלים קורס טוענים בהיקף של 120 שעות הכולל את הפרקים הבאים: בתי המשפט בישראל, סדר דין, בתי משפט לתביעות קטנות, דיני חוזים, דיני תאגידים, דיני נזיקין, כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה לכתב ההגנה, דיני קניין, שטרות וכרטיסי חיוב, התנדבות וארגוני צרכנים, דיני צרכנות, לשון הרע, חופש מידע, כלים מעשיים בעבודת הטוען, חקירת עדים, משפט מבוים. המנהל המקצועי של הקורסים הוא עו"ד עופר יחיאל.
תוקף התעודה עריכה
לתעודת טוען מוסמך יש תקופת תוקף של שלוש שנים מיום הנפקתה. בתום התקופה על הטוען לבקש את חידוש התעודה. החידוש מותנה בחתימה על התחייבות לפעול על פי הכללים. עיקרי הכללים: איסור להציג את עצמו כעורך דין; לפעול רק בהתנדבות; לשמור על סודיות הפונים; לא לפעול במצב של ניגוד עניינים. בנוסף נדרש חידוש ההצהרה כי "כל הפעילות נעשית בהתנדבות, ואך ורק בנושאים הנוגעים להכשרתו והסמכתו כטוען מוסמך בבית משפט לתביעות קטנות". כל הפרה של ההתחייבות, או פעולה שאינה הולמת את התפקיד, תהווה עילה לדרישת המועצה להתנדבות להפקיע את תעודת הטוען.
סוגיית השם עריכה
השם המתבקש לבעלי ההסמכה הנדונה עשוי היה להיות "טוען משפטי מוסמך" (על משקל טוען רבני מוסמך). במהלך גיבוש החוק, לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות למילה "משפטי" מחשש להטעיה כי מדובר במשפטן או בעורך דין. על כן הוסכם על המונח "טוען מוסמך", ללא זיקה ל'משפט'.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מירב קריסטל, טוענים בשבילכם, באתר ynet, 12 במאי 2009
- טוענים בבית משפט לתביעות קטנות משמשים פה לעולים חדשים, באתר המועצה להתנדבות
- תביעות קטנות? לא עוד עו"ד באתר News1
הערות שוליים עריכה
- ^ סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט: ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
- ^ סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט: על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה - (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; (3) אם הייצוג נעשה בתמורה.
- ^ סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין: ייחוד פעולות המקצוע. הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין; ואלה הפעולות: (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית; (2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני - משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים, תשי"ג - 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס-הכנסה; המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט - 1949; מנהל מס עזבון לעניין חוק מס עזבון, תש"ט - 1949; (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; (4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים.