טיוטה:היסטוריה דמוגרפית של ארץ ישראל

ההיסטוריה הדמוגרפית של ארץ ישראל (אנ') מתייחס לחקר האוכלוסייה ההיסטורית באזור ארץ ישראל, אשר מהווה כיום בקירוב את שטח מדינת ישראל והשטחים הפלסטיניים.

סקירה של הדמוגרפיה של ארץ ישראל מהמאה ה-1 ועד תקופת המנדט
שנה יהודים נוצרים מוסלמים סה"כ
המאה ה-1 הרוב ~2,500
המאה ה-4 הרוב המיעוט >המאה ה-1[1][2]
המאה ה-5 המיעוט הרוב >המאה ה-1
המאה ה-6 המיעוט הרוב
המאה ה-7 המיעוט הרוב
המאה ה-8 המיעוט הרוב המיעוט
המאה ה-9 המיעוט הרוב המיעוט
המאה ה-10 המיעוט הרוב המיעוט
המאה ה-11 המיעוט הרוב המיעוט
סוף המאה ה-12 המיעוט המיעוט הרוב >225
המאה ה-14 המיעוט הרוב המיעוט 150
1533–1539 5 6 145 157
1690–1691 2 11 219 232
1800 7 22 246 275
1890 43 57 432 532
1914 94 70 525 689
1922 84 71 589 752
1931 175 89 760 1,033
1947 630 143 1,181 1,970
הערכות מאת סרג'יו דלה-פרגולה (2001), בהסתמך על עבודתו של באצ'י (1975). מספרים באלפים.[3]

תקופת הברזל

עריכה

מחקר של יגאל שילה מהאוניברסיטה העברית מצביע על כך שאוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברזל מעולם לא הייתה יכולה לחרוג ממיליון. הוא כותב: "אוכלוסית הארץ בתקופה הרומית-ביזנטית עלה בהרבה על זה בתקופת הברזל". שילה קיבל את ההערכות של הארכיאולוג מגן ברושי שאוכלוסיית ארץ ישראל היתה 1,000,000–1,250,000 וציין שבתקופת הברזל אוכלוסיית ארץ ישראל כנראה היתה קטנה יותר בהתחשב בגידול האוכלוסיה: "אם נקבל את הערכות האוכלוסייה של ברושי, שנראה כי מקבלות סימוכין על ידי תוצאות המחקרים האחרונים, יוצא שיש לקבוע את ההערכות לאוכלוסייה בתקופת הברזל בנתון נמוך יותר."

מחקר אחד בדבר גידול האוכלוסיה מ-1000 לפני הספירה ל-750 לפני הספירה העריך כי לאוכלוסיית ארץ ישראל (ממלכת יהודה וממלכת ישראל) היה גידול טבעי של 0.4 אחוזים לשנה.

התקופה הפרסית

עריכה
  ערך מורחב – יהוד מדינתא
התפלגות האוכלוסייה בתקופה הפרסית יהוד
טריטוריה קרטר ליפשיץ פינקלשטיין
בנימין 7625 12,500 -
ירושלים (והסביבה) 1500 2750 400[4]
צפון הרי יהודה 8850 9750 -
דרום הרי יהודה 2150 - -
שפלה - 4875 -
מדבר יהודה/רצועה המזרחית 525 250 -
סה"כ 20,650 30,125 12,000
נתוני ליפשיץ מ"נפילתה ועלייתה של ירושלים: יהודה תחת שלטון בבלי", נתוני קרטר מ"הופעת יהוד בתקופה הפרסית", נתוני פינקלשטיין מ"ההיקף הטריטוריאלי והדמוגרפיה של יהוד/יהודה"

גם הכיבוש הבבלי וגם תקופת השלטון האחמני היו עדים לירידה ניכרת באוכלוסיית ירושלים, השפלה והנגב, בעוד שהמשכיות נשמרת באזורי צפון יהודה ובנימין. כבר בנפילת יהודה יש עדות על אוכלוסייה אדומית ניכרת בדרום יהודה. כאשר ממלכת אדום עצמה נכנעה, אותם אנשים המשיכו את מסורותיו בדרום, שבהן שלטו הקדרים דוברי הערבית.[5] לאורך אזור החוף התרחבה הנוכחות הפיניקית, בעוד שמואבים ועמונים מצאו מקלט בצד המערבי של הירדן לאחר חורבן ממלכותיהם בשנת 582 לפסה"נ, וחלקה הדרומי של יהודה עבר שינוי מהותי עם התיישבות האדומים. הגולים השבים התיישבו מחדש, אולי עם תחושה מוגברת של זהותם האתנית.[6]

התקופה ההלניסטית והחשמונאית

עריכה

האימפריה האחמנית נכבשה על ידי אלכסנדר מוקדון בשנות ה-330 לפני הספירה. בשלב זה, יחידה מנהלית (ὕπαρχεία, היפרכיה) בשם אדומיאה, שנראית כמקשרת את ממלכת אדום מתקופת הברזל עם האזור שממערב לים המלח, השתרעה על פני בקעות ערד ובאר שבע, דרום השפלה ודרום הרי יהודה.[7] ההלניזציה המתמשכת של ארץ ישראל הובילה למרד החשמונאים בשנת 167 לפנה"ס. בהרכב האוכלוסיה, מסוף שושלת החשמונאים, היתה שכיחות גדולה של אלמנטים יהודיים בהשוואה למרכזים יווניים (פגניים) מקומיים למהדרין, יחד עם מובלעת שומרונית דומיננטית בשומרון.[8]

התקופה הרומית והביזנטית

עריכה

הכיבוש הרומי של יהודה בראשות פומפיוס התרחש בשנת 63 לפני הספירה. הכיבוש הרומי כלל את סיום העצמאות היהודית ביהודה, שנותיה האחרונות של ממלכת החשמונאים, התקופה ההרודיאנית ועליית הנצרות, המרד הגדול ונפילת ירושלים וחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספה"נ.[9] סך אוכלוסיית הפרושים, מבשרי היהדות הרבנית המודרנית, היה כ-6,000.[10] עקירת אוכלוסין מקומית אירעה עם גירוש היהודים מירושלים.[11] התרחשה התפזרות לאזורים אחרים של האימפריה הרומית.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ An Introduction to Jewish-Christian Relations by Edward Kessler P72
  2. ^ The Cambridge History of Judaism: Volume 4, The Late Roman-Rabbinic Period By William David Davies, Louis Finkelstein, P:409
  3. ^ Pergola, Sergio della (2001). "Demography in Israel/Palestine: Trends, Prospects, Policy Implications" (PDF). Semantic Scholar. S2CID 45782452. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-08-20.
  4. ^ לא כולל סביבות ירושלים
  5. ^ Yigal Levin, The_Religion_of_Idumea_and_Its_Relationship_to_Early_Judaism 'The Religion of Idumea and Its Relationship to Early Judaism,' MDPI Religions 2020, 11, 487 pp.1-27 pp.2,4-5
  6. ^ Katherine ER. Southward, Ethnicity and the Mixed Marriage Crisis in Ezra,9-10:An Anthropological Approach, Oxford University Press 2012 pp.103-203, esp. p.193.
  7. ^ Levin, 'The Religion of Idumea and Its Relationship to Early Judaism,' p.4.
  8. ^ Emilio Gabba (2008). The social, economic and political history of Palestine – 63 BC to AD 70. In: The Cambridge History of Judaism Volume 3. Editors: Horbury, Davies and Sturdy. Map B and p. 113
  9. ^ Horbury and Davies (2008) Preface. In: The Cambridge History of Judaism, Volume 3, The Early Roman Period. p. xi
  10. ^ קדמוניות היהודים, 17.42
  11. ^ James A. Sanders (2008) The canonical process In: The Cambridge History of Judaism, Volume 4, p. 235

קטגוריה:ארץ ישראל: היסטוריה