פתיחת התפריט הראשי

טיים אנד טייד

Time and Tideתרגום חופשי: "הזמן והגאות") היה שבועון בריטי שעסק בנושאיים פוליטיים ספרותיים ופמניסטים. הוא נוסד בשנת 1920 על ידי ליידי רונדה (אנ'), מייסדת קבוצת שש נקודות. בתחילת הדרך הייתה לשבועון אג'נדה שמאלנית ופמיניסטית והיה הבטאון של קבוצת שש נקודות.[1] מאוחר יותר, כשהתחלף הבעלים, אחרי שנת 1958, השבועון החל לנטות ימינה, אך תמיד תמך ונתן במה לכשרונות ספרותיים.

Internet-news-reader.svg טיים אנד טייד
Time and Tide
עורך הלן ארצ'דייל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0040-7828
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

העורכת הראשונה הייתה הלן ארצ'דייל (אנ'). בשנת 1926 השתלטה ליידי רונדה על התפקיד, ונשארה עורכת השבועון עד סוף חייה.

בין הכותבים היו ננסי אסטור, מרגרט בונדפילד, ורה בריטיין, ג'ון ברופי, מרגרי קורבט-אשבי, אנתוני קרונין, א.מ. דלפילד, שארלוט דספרד, קריסטל איסטמן, ליאונורה איילס, אמה גולדמן, רוברט גרייבס, גרהם גרין, שרלוט הלדיין, מרי המילטון, ג'יי.מ הארווי, וויניפרד הולטבי, סטורם ג'יימסון, מקס קניון, ד.ה. לורנס, ק.ס. לואיס, פ.ל. לוקאס, רוז מקולי, נעמי מיטצ'יסון, אריק ניוטון, ג. ק. צ'סטרטון, ג'ורג' אורוול, אמלין פנקהרסט, אלינור ראת'בון, אליזבת רובינס, אוליב שריינר, ג'ורג' ברנרד שו, אתל סמית', הלנה סוונוויק, ארנסט טולר, רבקה וסט, אלן ווילקינסון, צ'ארלס ויליאמס, מרגרט וינטרינגהאם, וירג'יניה וולף ווינדהאם לואיס.

בשנת 1940 פורסם בשבועון המאמר "הצורך בהתנהגות אבירית" מאת ק.ס. לואיס. המאמר בישר את תחילתו של קשר רציף של עשרים שנה בין לואיס לשבועון, והוא פרסם בו מאמרים וביקורות.

מחזור השיא של השבועות הגיע ל-14,000 עותקים. ככל הנראה, הוא זכה לסבסוד מידי ליידי רונדה, בסכום של 500,000 ליש"ט, במשך שלושים ושמונה השנים שהיה בבעלותה.

בשנת 1956 פרסם השבועון, ביחד עם אנדרה דויטש אנתולוגיה. באוסף שנקרא "האנתולוגיה של טיים אנד טייד" נכללו כתבים נבחרים שהתפרסמו בשבועון. את ההקדמה לספר כתבה ליידי רונדה, וערך אותו אנתוני לייג'ונה.

אחרי מותה של ליידי רונדה בשנת 1958, השבועון עבר לשליטתם של הכומר טימוטי בומונט והעורך ג'ון תומפסון במרץ 1960 בתקופתם, "טיים אנד טייד" שינה כיוון והפך לשבועון חדשות פוליטי עם גוון נוצרי. הוא המשיך להפסיד 600 ליש"ט לשבוע, וביוני 1962 נמכר לחברת ההוצאה לאור בריטן. בשנת 1970 הפך המגזין לירחון ובשנת 1979 הוא נסגר.

השם "Time and Tide" נרכש מאוחר יותר על ידי סידוויק וג'קסון, חברת בת של קבוצת המלונות Trust House Forte. משנת 1984–1986 החברה המשיכה להוציא לאור את המגזין כרבעון, מהמשרד הראשי הבינלאומי שלה בלונדון. אלכסנדר צ׳נסלור היה העורך. כמו בעבר, הירחון המשיך להתמך על ידי תורם עשיר, לורד פורטה מריפלי.[2][3]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Marina Camboni, Networking Women: Subjects, Places, Links Europe-America : Towards a Re-writing of Cultural History, 1890-1939. 2002. Storia e Letteratura, 2004
  2. ^ Chancellor, Alexander (27 בפברואר 2002). "Class Meltdown". Slate.com. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2009. 
  3. ^ Sleeman, Elizabeth (2003). "Alexander Chancellor entry". The International Who's Who 2004 (מהדורה 67). Routledge (Europa Publications Limited). עמ' 297. ISBN 1-85743-217-7.