טילדה סווינטון
קתרין מתילדה "טילדה" סווינטון (באנגלית: Katherine Mathilda "Tilda" Swinton; נולדה ב-5 בנובמבר 1960) היא שחקנית קולנוע סקוטית-בריטית זוכת פרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2007 על הופעתה בסרט "מייקל קלייטון". סווינטון שיחקה גם בסרטים במסגרת הקולנוע העצמאי וגם בסרטי מיינסטרים. היא כיכבה במספר סרטים, ביניהם: "לקרוא ולשרוף", "החוף", "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ו"דוקטור סטריינג'".
.jpg) | |
| סווינטון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בווינה, 2018 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1960 (בת 63) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
Katherine Matilda Swinton |
| מדינה |
 סקוטלנד |
| תקופת הפעילות |
מ-1984 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Xavier Swinton Byrne, הונור סווינטון-ביירן |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
פרס אוסקר פרס באפט"א פרס טדי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בלונדון, אנגליה שבממלכה המאוחדת, לשושלת סווינטון, שבט סקוטי מרקע נוצרי ובעל מעמד אריסטוקרטי. אמה היא ג'ודית' באלפור (לבית קילן), ילידת-אוסטרליה, ואביה הוא סר ג'ון סווינטון מקימרגהיים, קצין בדרגת לוטננט-קולונל שפיקד על המשמר הסקוטי, ולאחר מכן קודם עד דרגת מייג'ור-ג'נרל בצבא הבריטי. לה שלושה אחים.
סווינטון התחנכה בשלושה בתי ספר פרטיים: "בית ספר קווינ'ס גייט בלונדון", "בית הספר לבנות ווסט היט'", וב"מכללת פטס" שבסקוטלנד למשך תקופה קצרה. בשנת 1983 היא סיימה את לימודיה במכללת ניו הול לנשים-בלבד שבאוניברסיטת קיימברידג', עם תואר במדע המדינה והחברה. בזמן שהייתה בקיימברידג' הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של בריטניה. לאחר מכן, הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית הסקוטית. עוד במהלך לימודיה האקדמיים החלה להופיע על במה.
קריירה עריכה
ב-1986 ההפקה הראשונה בה כיכבה הייתה סרט ממערב-גרמניה, "Egomania - Insel ohne Hoffnung".
ב-1987 כיכבה בסרט הבריטי "Friendship's Death" בו היא גילמה דיפלומטית שנשלחת על ידי חייזרים לכדור הארץ למשימת שלום, אך בטעות נוחתת בפלסטין העקובת מלחמות - במקום בארצות הברית, ושם היא פוגשת עיתונאי בריטי ידידותי, כשלאחר מכן הם מתחילים בשורה של שיחות פוקחות עיניים.
סווינטון צברה לעצמה מוניטין כשחקנית לא שגרתית וכ"מהמרת". היא נמנעה דרך קבע מלקיחת תפקידים קונבנציונליים. היא עבדה בתיאטרון טראברס שנמצא באדינבורו שבסקוטלנד, ובתיאטרון הרויאל שייקספיר קומפני, לפני שהחלה לשחק בקולנוע באמצע שנות השמונים. עבודתה בסרטים כוללת מספר תפקידים בסרטי הבמאי דרק ג'רמן, וכן התפקיד הראשי בסרט הבריטי "אורלנדו", עיבוד של סאלי פוטר לרומן של וירג'יניה וולף.
סווינטון התפרסמה לזמן מה כאשר הופיעה כמוצג חי בגלריית סרפנטיין שבלונדון. היא עמדה בתצוגה לפני הציבור במשך שבוע, כחלק מהמיצג האמנותי של קורנליה פרקר. בשנה שלאחר מכן, המופע, המכונה "האולי", חזר שנית בגלריה ברומא. היא הופיעה בווידאו קליפ לשיר "The Box" של להקת אורביטל הבריטית.
לאחר מכן התרכזה סווינטון בתפקידים ופרויקטים שגרתיים יותר, ובהם סרטים הוליוודיים. ביניהם, "מים עמוקים" משנת 2001, בעבורו היא הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב. היא הופיעה כמלאך התככן גבריאל בסרט גיבורי-העל "קונסטנטין" בכיכובו של קיאנו ריבס, ובתפקיד משני בסרטים כמו "ונילה סקיי" בכיכובו של טום קרוז, ו"החוף" בו כיכב גם לאונרדו דיקפריו. בנוסף סווינטון הופיעה בסרטים בריטיים כגון "ההצהרה" ו-"Young Adam" משנת 2003, וישבה בחבר השופטים בפסטיבל הקולנוע בקאן של שנת 2004.
בשנת 2005 הופעתה כמכשפה הלבנה והמרושעת ג'אדיס, בסרט "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים" קצרה שבחים רבים, כפי שעשה תפקידה כאודרי קוב בסרטו של מייק מיליס "מצוץ מהאצבע". שיחקה בתפקיד זה גם בשני סרטי ההמשך: "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן" ו"סיפורי נרניה: המסע בדורך השחר".
ב-24 בפברואר 2008 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, על משחקה בסרט "מייקל קלייטון".
בשנת 2012 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט הקומדיה הרומנטית "ממלכת אור הירח" בבימויו של וס אנדרסון.
בשנת 2016 שיחקה את העתיקה בסרט גיבורי-על מבית אולפני מארוול "דוקטור סטריינג'" לצידם של בנדיקט קמברבאץ', צ'ואיטל אג'יופור ורייצ'ל מקאדמס. היא גילמה בשנית את תפקיד זה בסרט ההמשך "הנוקמים: סוף המשחק" שיצא ב-2019.
בשנת 2017 שיחקה בסרט הפנטזיה "אוקג'ה" בתפקיד לוסי מירנדו, מנכ"לית מירנדו, תאגיד גלובלי של מוצרי בשר.
בשנת 2020 כיכבה לצד דב פאטל בסרט "ההיסטוריה האישית של דייוויד קופרפילד", המבוסס על הספר "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס.
חיים אישיים עריכה
מבן זוגה לשעבר, האמן והמחזאי הסקוטי ג'ון ביירן(אנ'), לה בן ובת תאומים, קסבייר והשחקנית הונור סווינטון-ביירן(אנ'). מתגוררת בסקוטלנד כבר מעל לשני עשורים, יחד עם ילדיה ועם בן זוגה הנוכחי, סנדרו קופ(אנ'), צייר יליד-מערב גרמניה.
ב-2018 סיפרה שהיא תומכת בתנועת הפוליטית עצמאות סקוטלנד - העוסקת בהפיכתה של סקוטלנד למדינה ריבונית ולהתנתקותה מהממלכה הבריטית.
ב-2021 בראיון למגזין "ווג" סיפרה שהיא מגדירה את זהותה המינית בתור קוויר.[1]
פילמוגרפיה נבחרת עריכה
- "קאראווג'ו" (1986) Caravaggio
- "אגומניה - אי ללא תקווה" (1986) Egomania - Insel ohne Hoffnung
- "מותה של החברות" (1987) Friendship's Death
- "תקועים בזמן" (1990) Your Cheatin' Heart
- "אדוארד השני" (1991)
- "אורלנדו" (1992) Orlando
- "ויטגנשטיין" (1993) Wittgenstein
- "סטייה נשית" (1996) Female Perversions
- "אזור מלחמה" (1999) The War Zone
- "החוף" (2000) The Beach
- "ונילה סקיי" (2001) Vanilla Sky
- "מים עמוקים" (2001) The Deep End
- "אדפטיישן" (2002) Adaptation
- "תשוקה טכנית" (2002) Teknolust
- "ההצהרה" (2003) The Statement
- "הזר" (2003) Young Adam
- "קונסטנטין" (2005) Constantine
- "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים" (2005) The Chronicles of Narnia: The Lion, the Witch and the Wardrobe
- "פרחים שבורים" (2005) Broken Flowers
- "מצוץ מהאצבע" (2005) Thumbsucker
- "סטפני דיילי" (2006) Stephanie Daley
- "מייקל קלייטון" (2007) Michael Clayton
- "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן" (2008) The Chronicles of Narnia: Prince Caspian
- "לקרוא ולשרוף" (2008) Burn After Reading
- "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" (2008) The Curious Case of Benjamin Button
- "גבולות השליטה" (2009) The Limits of Control
- "אני אהבה" (2009) I Am Love
- "סיפורי נרניה: המסע בדורך השחר" (2010) The Chronicles of Narnia: The Voyage of the Dawn Treader
- "חייבים לדבר על קווין" (2011) We Need to Talk about Kevin
- "ממלכת אור הירח" (2012) Moonrise Kingdom
- "רכבת הקרח" (2013)
- "רק האוהבים שורדים" (2014)
- "מלון גרנד בודפשט" (2014) The Grand Budapest Hotel
- "גלים גבוהים" (2015) A Bigger Splash
- "יחי הקיסר!" (2016)
- "דוקטור סטריינג'" (2016) Doctor Strange
- "אוקג׳ה״ (2017) Okja
- "מכונת מלחמה" (2017) War Machine
- "סוספיריה" (2018) Suspiria
- "אי הכלבים" (2018) Isle of Dogs (דיבוב)
- "המתים אינם מתים" (2019)
- "המזכרת" (2019)
- "הנוקמים: סוף המשחק" (2019)
- "הקול האנושי" (2020)
- "ההיסטוריה האישית של דייוויד קופרפילד" (2020)
- "הכרוניקה הצרפתית" (2021)
- "המזכרת 2" (2021)
- "ממוריה" (2021)
- "3,000 שנים של כמיהה" (2022)
- "גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו" (2022) - דיבוב
- "Problemista" (2023)
- "אסטרואיד סיטי" (2023)
- "הרוצח" (2023)
- "The End" (2024)
- "The Eternal Daughter" (TBA)
קישורים חיצוניים עריכה
טילדה סווינטון, ברשת החברתית Goodreads
טילדה סווינטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- טילדה סווינטון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
טילדה סווינטון, באתר AllMovie (באנגלית)
טילדה סווינטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- טילדה סווינטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- טילדה סווינטון, באתר Metacritic (באנגלית)
טילדה סווינטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טילדה סווינטון, באתר Last.fm (באנגלית)
טילדה סווינטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טילדה סווינטון, באתר Discogs (באנגלית)
טילדה סווינטון, באתר Songkick (באנגלית)- טילדה סווינטון, באתר Genius
- טילדה סווינטון, באתר SecondHandSongs
- אמיר קמינר, קאן, סקסי סווינטון, באתר ynet, 28 בינואר 2004
- סיימון הטנסטון, הגרדיאן, ואלס עם טילדה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
- אמיר קמינר, ואלס עם טילדה, באתר ynet, 14 בינואר 2009
- ישי קיצ'לס, טילדה סווינטון ואני, הארץ, 5/2/09
- אמיר קמינר, טילדה סווינטון: "אני לא רוצה לשעמם את עצמי", באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
- טילדה סווינטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אורי קליין, האם היתה אי פעם שחקנית יותר ביזארית מטילדה סווינטון?, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ ""I've Never Had Any Ambition As An Artist": Tilda Swinton Reflects On Her Enigmatic Career With Playwright Jeremy O Harris". Vogue (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-14 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)