טיסה 814 של אינדיאן איירליינס
טיסה 814 של אינדיאן איירליינס הייתה טיסה של חברת אינדיאן איירליינס שתופעלה במטוס איירבוס A300, אשר נחטפה בשמי הודו בידי ארגון הטרור הפקיסטני חרכת אל-מוג'אהדין (אנ'), בדרכו מקטמנדו, נפאל לניו דלהי, הודו, ב-24 בדצמבר 1999.[1]
 | |
| מטוס האיירבוס A300 של אינדיאן איירליינס כמה ימים לפני חטיפתו | |
| תאריך | 24 בדצמבר - 31 בדצמבר 1999 |
|---|---|
| מיקום | נחטף במרחב האווירי ההודי, בין קטמנדו לניו דלהי. נחת באמריטסר; לאהור; דובאי וקנדהאר. |
| הרוגים |
1  |
| פצועים |
17 |
| המעורבים באסון | |
| איירבוס A300 | |
| סוג | חטיפת מטוס |
| שייכות | אינדיאן איירליינס |
| מוצא | קטמנדו, נפאל |
| יעד | ניו דלהי, הודו |
| נוסעים | 176 |
| אנשי צוות | 15 |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 17 |
| ניצולים | 190 |
  | |
החטיפה
עריכהבשעות הצהריים, המריא המטוס מנמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן, נפאל, בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי, הודו. לאחר שנכנס למרחב האווירי של הודו בשעה 17:30, נחטף המטוס בידי 5 מחבלים חמושים באקדחים, אחד מהם פרץ לתא הטייס והורה לקברניט לסטות ממסלול הטיסה ולטוס מערבה מעל לקנאו לעבר לאהור. אולם, מכיוון שידע צוות הטיסה כי כמות הדלק לא תספיק לטיסה כה ארוכה, הודיע הקברניט לחוטפים שעליהם לנחות תחילה באמריטסר על מנת לתדלק.
משנחתו בנמל התעופה באמריטסר, ביקש הקברניט מרשות שדות התעופה שיתדלקו את המטוס. המטוס עמד שם במשך למעלה מ-45 דקות, אולם, לא נעשה כל מאמץ מיוחד לחילוץ הנוסעים. משטרת פנג'אב המקומית, נערכה לשחרור הנוסעים, אך לא קיבלה אישור לפעולת חילוץ. בסופו של דבר, נשלחה מכלית דלק אל מסלול הטיסה כדי לחסום את המטוס ולמנוע ממנו להמריא, ובכך למרוח את תהליך המשא-ומתן בין הצדדים ולהביא לשחרורם של השבויים. מכלית הדלק החלה לזנק לעבר המסלול ופקח הטיסה הורה לטייסים להתקדם באטיות לעבר המסלול. המכלית הגיעה לעצירה פתאומית מוחלטת, עניין שעורר חשד בקרב החוטפים, ולכן כפו על הטייסים להמריא מיד ללא אישור ממגדל הפיקוח; עקב כך, בעת ההמראה, המטוס כמעט שפגע במכלית.
המטוס המריא מאמריטסר וטס לכיוון מערב. בשל כמות הדלק הנמוכה, ביקשו הטייסים לנחות נחיתת חירום בלאהור, פקיסטן. תחילה, סירבו הפקיסטנים לבקשה ואף כיבו את כל האורות בנמל התעופה כדי לא לאפשר להם לנחות. משהבינו שהמטוס עלול להתרסק אם לא ינחת מיד, הדליקו הפקיסטנים את אורות נמל התעופה ואישרו למטוס לנחות. מעט אחרי נחיתת המטוס בלאהור, דרשה הודו מפקיסטן לוודא כי המטוס לא יעזוב את הנמל וכי יספקו מסוק לנציב העליון של הודו באסלאמאבאד כדי שיוכל להגיע ללאהור כמה שיותר מהר. אולם, כשהגיע המסוק לזירה, נודע כי המטוס החטוף כבר המריא לאחר שתודלק וקיבל אישור המראה. המטוס עמד שם במשך שעתיים וחצי. הפקידים הפקיסטניים סירבו לבקשת הטייסים להרשות להוריד כמה נשים וילדים.
בשעה 22:32, המריא המטוס מלאהור בדרכו לדובאי. כשנחת שוחררו 27 נוסעים. החוטפים גם שחררו את גופתו של פצוע בן 25 במצב קשה, שנדקר על ידי החוטפים מספר פעמים ומת מפצעיו בטרם נחת המטוס בבסיס אלמנהאד בדובאי. בקשת אישור מבצע קומנדו לשחרור המטוס על ידי חיילים הודיים נדחתה על ידי ממשלת איחוד האמירויות הערביות.
לאחר שהמטוס נחת בקנדהאר, הציעו רשויות הטליבאן להיות המתווכים בין הודו לחוטפים. תחילה סמכה ממשלת הודו על רשויות הטליבאן, אך מאחר שהודו לא הכירה במשטר הטליבאן היא העדיפה לשלוח פקיד מהנציבות העליונה שלה באסלאמאבאד לקנדהאר. יש הטוענים כי היעדר קשר קודם בין משטר הטליבאן להודו רק סיבך את תהליך המשא ומתן.
עם כל זאת, כוונות הטליבאן הוטלו בספק לאחר שחיילים טליבאניים חמושים הקיפו את המטוס. בטליבאן, טענו כי הכוחות נפרסו בניסיון להניא את החוטפים מהריגתם או פציעתם של בני הערובה, אך כמה אנליסטים סבורים כי הדבר נעשה כדי למנוע פעולה צבאית הודית נגד החוטפים.
משא ומתן
עריכהממשלת הודו שלחה משלחת בראשות ויוק קטג'ו כדי לדון במשא ומתן עם החוטפים בנוגע לדרישותיהם, שכללו את שחרורם של האסירים הבאים, הכלואים בכלא ההודי:
- מאולנה מסעוד אזהר - מייסד ג'יש-י-מוחמד בשנת 2000, שנודע לשמצה בשל התקפת הפרלמנט ההודי ב-2001.
- אחמד עומר סעיד שייח - נעצר ב-2002 על ידי רשויות פקיסטן בשל חטיפת ורצח דניאל פרל.
- מושתק אחמד זרגר - מאז שחרורו מהכלא, מילא תפקיד בהכשרתם של חמושים אסלאמיים באזאד קשמיר.
- אחמד עומר סעיד שייח, אשר נכלא בשל חטיפתם של תיירים מערביים בהודו ב-1994, הואשם ברצח דניאל פרל וגם מילא תפקיד משמעותי בתכנון פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית.
אחרית דבר
עריכהלאחר נחיתת 3 מהאסירים בקנדהאר, שוחררו בני הערובה. ב-31 בדצמבר 1999 הוטסו בני הערובה המשוחררים בחזרה להודו במטוס מיוחד.
בינתיים, נתנו הטליבאן לחוטפים עשר שעות כדי לעזוב את אפגניסטן. 5 החוטפים עזבו עם בני ערובה בטליבאן כדי להבטיח את מעברם הבטוח ודווח כי עזבו את אפגניסטן.
בתרבות
בשנת 2024 נטפליקס הוציאו מיני סדרה בשם "טיסה 814 חטיפה בקנדהאר" אודות החטיפה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ המטוס ההודי החטוף נחת בפקיסטן - 4 נוסעים הוצאו להורג, באתר וואלה, 24 בדצמבר 1999