טישמייניצה
טישמייניצה (באוקראינית: Тисмениця, טיסמניציה; בפולנית: Tyśmienica; ביידיש: טיסמעניץ) היא עיר קטנה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בין איוואנו-פרנקיבסק וטלומאץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
| |||
 | |||
| כנסיות בטישמייניצה | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 איוואנו-פרנקיבסק | ||
| גובה | 248 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 8,958 (2022) | ||
| קואורדינטות | 48°54′N 24°50′E / 48.900°N 24.833°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://tismenitska-vukonavca-vlada.webnode.com.ua/ | |||
תולדות היישוב
עריכהטישמייניצה נזכרת לראשונה בשנת 1143, ובשנת 1449 הוענקו לה זכויות עיר. במאות ה-16 וה-17 הוחרבה העיר בידי הולאכים והטטרים. בשנת 1686 ישב בעיר המצביא הפולני יאן סובייסקי.
בחלוקת פולין בשנת 1772 נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, ועד שנת 1918 נכללה בשטחי גליציה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי טישמייניצה
עריכהבעיר זו כיהן רבי משולם איגרא כרב. בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב ושמו יעקב קופיל חסיד, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך שנים לאחר פטירת הבעל שם טוב, בשנת 1787, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשירות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס[1]. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.
יעקב פרויד, אביו של זיגמונד פרויד נולד בעיירה ב-1.4.1815
בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 נמנו בעיר כ-1,200 יהודים, ופעלו בה מפלגות ותנועות נוער ציוניות. פעילות זו נאסרה עם כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939.
ב-2 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי ההונגרים, ואלו העבירו את השלטון בה לידי הגרמנים באוגוסט 1941. במועד זה הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, וחלקם גורשו לסטניסלבוב, ונרצחו בה.
באביב 1942 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם באזור עני בה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ואשר בו התפתחו עד מהרה רעב ומגפות. באוגוסט 1942 נערכה בגטו אקציית חיסול, בה חלק מיושביו נרצחו בשטח בית העלמין היהודי המקומי, והיתר שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-30 יהודים מהעיר שהושארו בחיים למטרת עבודה נרצחו באביב 1943.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טישמייניצה
- ספר יזכור לקהילת טישמייניצה, בספריית העיר ניו יורק
- טישמייניצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- טישמייניצה (Tyśmienica), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "טישמייניצה", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, טישמייניצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 845–846), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
טיסמניץ (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מתוך הספר "שרי המאה" לרב י. ל. הכהן מימון (פישמן). אותו סיפור מופיע במאמר "תולדות הגאון רבי משולם אגרא" (לוקט מספרי תולדות הגדולים ומספר גרם המעלות) שמופיע בסוף הספר כ"אגרא רמה - חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס".