טלי בן בסט

ציירת ישראלית

טלי בן בסט (נולדה ב-1959) היא ציירת ישראלית. חיה ויוצרת בתל אביב.

טלי בן בסט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1959 (בת 65 בערך)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
www.talibenbassat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

טלי בן בסט נולדה בראשון לציון. ב-1983 היא סיימה לימודי אמנות במכון אבני. היא בוגרת המדרשה לאמנות במכללת בית ברל (1986) ולימודי המשך בשנקר. בציוריה בן בסט "חוקרת את המתחים וההשפעות ההדדיות בין הטכנולוגיות החדשות והציור הידני המסורתי, כמו גם את שפת הציור עצמה כשהיא מתווכת באמצעות תוכנות מחשב."[1]

עבודתה

עריכה

נושא המגדר ומעמד האישה בתרבות ובחברה הם הנושאים המרכזיים ביצירתה של בן בסט כאשר "ההתחקות אחריהם נעה בין המרחב הפרטי אל הציבורי, מן הביתי אל החברתי, מן הפיזי אל הנפשי."[1]

בשנת 1996 הציגה בן בסט את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה לימבוס בשם "בגדים", עליה כתבה תמר אלאור כי "ייצוגי אפנה הם נגיעה בבטן הרכה שפירושה ללכת על גבול מסוכן. עבודותיה של בן בסט בתערוכה חומקות מהמגבלות הסוציולוגיות של הצגת האפנה כסוכנת של דיכוי האישה וכסרסורית הענק של הבורגנות. עבודותיה ש בן בסט חורצות לעצמן דרך של אהבה מפוקחת בחזרה אל הבגדים עצמם. נדמה כי בן בסט הייתה רוצה לקפוץ אל תוך הבגדים שלה ולהתלבש בהם אך בו בעת היא אינה מרשה זאת לעצמה או אולי כבר אינה יכולה. היא מסלקת עצמם מתוכם למרות העקבות המלאים שהותירה בהם. היא תולה אותם, מעמידה אותם, מניחה אותם ומתבוננת בהם מהחוץ. היא מפרקת אותם לגורמים המדמים שורה של ברבורים המשייטת לרוחבו של הגוף שנעלם. פירוק הגוף למרכיבים בלתי מענגים סוגר חשבון עם העין הפורנוגרפית ונותן לה את מה שהיא לא מבקשת. אולם הפירוק של בן בסט את ייצוגי הגוף מצליח לענג ולהטריד בו זמנית. הבד לעולם אינו שלם והאישה נמצאת או לא נראית כך ניצלים שניהם מעמדת האובייקט והאהבה לשניהם - לאישה ולבגד, שורדת".[2]

ב-1998 אצרה והציגה בגלריה לימבוס תערוכה בשם "מלכודת פנינים". בתערוכה צילום אחד בשחר לבן וצילומים המוצגים בקופסאות תאורה. הדימויים לקוחים מחומרים אישיים: צעיפי נוצות, שערות ושרשראות פנינים שעוברות תהליכים של שכפול, מניפולציה וארגון מחדש. בכל הסיטואציות מושם דגש על הפיזיות של הדימויים. אותם דימויים הנראים עתה ארוטיים יותר, סבוכים יותר, ממלכדים את העין ומובילים את הלב לזיכרון של איבר מין נשי או זיכרון אינטימי אחר, רחוק ומעומעם שמקורו בהיר וממוקד בחומר – פקעת סבוכה ומפתה, בוהק כפנינה, מגע של נוצה. בתערוכה מתקיים דיאלוג בין החומרים לאסוציאציות העולות מהם והאינטרפרטציה שהם מקבלים בעבודות.[3]

ב-2003 הציגה בן בסט תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה "מרחב מודולרי" באוצרות של דליה לוין. התערוכה תוארה כ"כוללת עבודות צילום גדולות ממדים המסתפקות במינימום הכרחי כדי לתאר מקומות ואתרים בהם שוכנת ריקנות. המרחבים עטופים בסגנון אחיד בו מתקיימים הבדלים מינוריים בלבד החושפים תהליכי התרוקנות פיזי המשליך על תחושות ומצבים נפשיים עמוקים. התרחשות בתוך מרחב נייטרלי המבטאים שפה מנטלית הממחישה ריק עיצובי, נתק רגשי ובדידות. הפער העמוק בין העיצוב המוקפד והנקי של החללים לריקנות, מצביע על הפרעה מנטלית המפעפעת מתחת לפני שטח מושלמים כביכול. ראשיתה של העבודה בצילום של חדרים ומשרדים ממשיים בבתי מגורים ומשרדים של חברים ומכרים בהם מצאה בן סט גודש של פרטים שהפריעו לה ולכן בחרה להוציא חלק מהם מה שהביא לדלדול הדחיסות הסביבתית. אולם בכך לא היה די והיא שאפה להשאיר חלל ריק אותו יצרה בעצמה עד כדי שקשה לאפיין בבירור את השימוש של החדרים. המרחבים ריקים מאדם ואינם מעוגנים לסביבה ספציפית: אין נקודת מבט אל החוץ או אל הנוף וכן לא נמצאים אובייקטים מגדירי תקופה. כך נוצר חלל הזוי חסר הווה, עבר ועתיד. אך מבט סקרני חושף ניואנסינים המיצגים רבדים נסתרים של חוסר שלמות ואף סכנה: בלימה של חיים תוססים ונטישה. החללים הבלתי מציאותיים וחסרי הממשות משרים מצב של הלם המותרים את הצופה במצב של דיסאוריינטציה גאוגרפית, רגשית ומנטלית. ככל שהצפייה מתארכת, מתעצמת תחושת ההלם הבקשה להיאחז בסממן מסוים, באירוע מסוים או באתר מסוים היא צורך אנושי שלא מוצא לו מזור".[4]

"אחרי שהשמש שוקעת" – תערוכת יחיד שהתקיימה בגלריה ג'ולי מ. ב-2012 – הציגה סדרת ציורים של בן בסט הכוללת דיוקנאות אייקונים של גברים ונשים המישירים מבט חצוף ומתגרה אל הצופה.[5]

ב-2009 בן בסט יצרה יצירת אמנות במסדרון בקומה השנייה של מלון ארטפלוס בתל אביב: שני צידי המסדרון חושפים עולם מיתולוגי המשולב בנופים, בעלי חיים ודמויות אנושיות בהשראת המסורת הרומנטית של סוף המאה ה-19. היצירה אפופה באווירת מסתורין. בצד אחד של המסדרון יש נופים פתוחים דרמטיים בשחור ואדום, חיות פצועות שוכבות ליד גזעי עצים צרובים. הציפורים השחורות ברקע, שנדמה כי הוצאו מסרטי אימה, חלפו על פני הנופים, רומזים על אסון קרוב. בצד השני של המסדרון, הצבע הוא עדין יותר מחדש. באמצעות שקפים מוארים, עבודות שבוצעו בצבעי מים מגלות את סיפורה של נערה צעירה, שמתמזגת עם הנוף או אולי מתעמתת עם חיות פרא. המסדרון כולו אפוף תחושה אפוקליפטית של שתיקה רועמת, תוך שמירה על האסתטיקה והניקיון הקפדניים האופייניים לעבודתה של בן בסט.[6]

השכלה

עריכה
  • 1982-1986 - מכון אבני לאמות ועיצוב תל אביב
  • 1983-1986 - המדרשה בית ספר לאמנות מכללת בית ברל
  • 1987-1989 - מכלת שנקר להנדסה ועיצוב רמת גן.

פרסים

עריכה

תערוכות יחיד

עריכה
  • 1996 - בגדים לימבוס תל אביב
  • 1998 - מלכודת פנינים לימבוס תל אביב
  • 36-24-36 - מוסררה ירושלים
  • 2000 - עבודות מרחב לאמנות המיצג תל אביב
  • 2001 - שרד מס' 6 בית קנר ראשון לציון
  • 2003 - מרחב מודולרי מוזאון הרצליה לאמנות
  • 2004 - FUSCHIA תיאטרון תמונה תל אביב
  • 2005 - פריכות גלריה הדר אמנות עכשווית תל אביב
  • 2007 - בועות מוסררה ירושלים
  • 2009 - מרחבים אפורים מוזאון תל אביב לאמנות
  • 2009 - נוף עם ציפורים אינסטלציה קבועה במלון ART תל אביב
  • 2011 - ממבה שחורה גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2012 - אחרי שהשמש שוקעת גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2012 - להסתכל באווה רוטשילד גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2015 - פורטרט קבוצתי גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2021 - תנועה עתידה לבוא, גלריה אלמסן, יפו[7]

מבחר תערוכות קבוצתיות

עריכה

2016

2015

2014

2013

2012

  • Aspects of Black, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • מסיבת הסיום של גלריה החדר, תל אביב
  • End of the World 2012, גלריה מיוחס, תל אביב
  • Not for Sale, גלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון
  • Random, BAAD Gallery, Tel Aviv

2011

2010

  • יריד צבע טרי, נמל יפו, תל אביב

2009

2008

2007

2006

  • Changing Situations, Bait Banamal, Comme il Faut, Tel Aviv
  • Paperwork, גלריה החדר, תל אביב
  • Disruptions, מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  • Tracing Shadows, The Israel Museum, Jerusalem
  • Partners, Beit Hagefen, Haifa

2005

  • In-Out, Ashdod Art Museum, Monart Center
  • On the Banks of the Yarkon: The Yarkon River in Israeli Art, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • Drawing Sketches, P.K. Hoenich Gallery for Experimental Art and Architecture at the Technion, Haifa

2004

  • Winners of the Ministry of Science, Culture and Sports Prizes, מוזיאון חיפה לאמנות
  • In Your Dreams, Greendag Gallery, Herzliya
  • To Pull a Rabbit Out of the Hat, Municipal Gallery, Rehovot; גלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון
  • A City Seen Through the Eye of the Camera, Haifa City Museum

2002

  • Home Sweet Home, Museum of Israeli Art, Ramat Gan

2001

  • Four x Four, Ashdod Art Museum Monart Center; Arad Museum
  • Office Artists in a T-Shirt, Office in Tel Aviv Gallery, Tel Aviv
  • Traces: Contemporary Drawing in Israel, Biennial of Drawing, Anna

2000

1999

  • 1+1=3: A More or Less Complete Part, Hamumche Gallery, Tel Aviv
  • Tight-Fitting, University of Haifa Art Gallery

1998

  • The Photographer's Child, הסדנא לאמנות רמת־אליהו
  • Speechless Body?, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב
  • Women in the Reality World, Limbus Gallery, Tel Aviv

1996

  • Station Transformation: Project #3, Tel Aviv Mall, New Central Bus Station, Tel Aviv

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 טלי בן בסט באתר IsraeliArtists
  2. ^ תמר אלאור, בגדים: טלי בן בסט, גלריה לימבוס 1996
  3. ^ טלי בן בסט, מלכודת פנינים: טלי בן בסט, גלריה לימבוס 1998
  4. ^ חגי שגב, המשכן המרוקן מרחב מודולרי: טלי בן בסט, מוזאון הרצליה לאמנות 2003
  5. ^ קטלוג התערוכה: אחרי שהשמש שוקעת: טלי בן בסט, גלריה ג'ולי מ. 2012, באתר האוצרת סאלי הפטל נוה.
  6. ^ The Art+ Hotel | Tali Benbassat, Artist's Website | Israel | Tali Benbassat (באנגלית)
  7. ^   עוזי צור, ביקור בתערוכה "תנועה עתידה לבוא" של טלי בן בסט, באתר הארץ, 23 בפברואר 2021