טל שוחט

טל שוחט (נולדה ב-2 ביוני 1974) היא אמנית ישראלית, העוסקת בציור, צילום ווידאו. עבודותיה הוצגו בתערוכות במוזיאון ישראל, במוזיאון תל אביב ובמוזיאונים וגלריות נוספים בישראל ובעולם. חיה ועובדת בתל אביב.

טל שוחט

אין תמונה חופשית
לידה	2 ביוני 1974 (בת 49) נְתַנְיָה, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	המדרשה לאמנות
תחום יצירה	ציור, צילום ווידאו
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (2005)

עבודתה

שוחט היא בוגרת המדרשה לאמנות 1995 – 1999. בתחילת דרכה האמנותית עסקה שוחט בציור ובהמשך דרכה פנתה לצילום. שוחט יוצרת תצלומים מבוימים בהם הדמויות, המיקום, הצבעים, הרקע והקומפוזיציה מדומיינים, תיאטרליים ומומצאים. צילומיה מאופיינים בקפדנות רבה, בצבעוניות עשירה, בדיוק, דרמטיות באלגנטיות מאופקת, ועם זאת מביעים עולם פנימי, אישי, חושפני ונועז.

שוחט מציגה בעבודותיה את עמדותיה בנושאי זהות, נשיות, מזרחיות, בית, משפחה, קהילה וסביבה. צילומיה הדרמטיים מורכבים מדימויים ואובייקטים רוויי סימבוליות וניגודים, המאתגרים ומערערים את ההבחנה שבין הטבעי והמלאכותי ובין המציאותי והמומצא. בעבודותיה מערבבת שוחט בין מרחבים שונים ומנתקת מהם את תחושת הזמן והמקום, תוך תנועה בין האישי לקולקטיבי.

שוחט מעמידה, מעצבת ומביימת את מרחב הצילום, הדמויות והאובייקטים, בסצנות נועזות ואמיצות המאופיינות בערכים אסתטיים מוקפדים ושכלתניים. היא בוחרת בכלים טכניים וצורניים כדי להערים על היסודות הטבעיים של הדימוי ומציגה מערך של קודים מוסווים, של אסתטיקה ויופי הנוגעים בשקריות ומלאכותיות יתר. כל אלה חוזרים ומופיעים בעקביות, כדי להנכיח תפיסת מציאות מאולצת. האסתטיקה של שוחט היא אסתטיקה של הפרזה, של הגזמה, אקסטרווגנטיות ועודפות, השואבים מן המלנכוליה.

לצילומי העצים המזוהים אתה, פנתה שוחט לאחר שביימה וצילמה סידורי פרחים באגרטלים. דימוי העץ אשר חוזר בעבודותיה על רקע טפטים צבעוניים, מנותק מסביבתו האורגנית, חסר הקשר. תאורת הסטודיו בה היא משתמשת, יוצרת ערבוב בין פנים לחוץ, ומטשטשת את ההפרדה בין הסביבה הטבעית להוויה אחרת, בדויה וזרה. טל מוחקת את העומק, דוחפת את הדימויים קדימה ומבטלת את אשליית תלת הממד, העצים של שוחט מנותקים ומופקעים מהנוף המוכר והטבעי

בדים שונים נפרשים כרקע לעצים, ואינם מאפשרים הטלת צל, והתאורה מאפשרת יצירת חדות מרבית של העץ בחלקיו הרחוקים והקרובים. טל הופכת את הדימוי הקנוני של העץ הטעון והפוליטי, המעורר אסוציאציות הקשורות לשלום ולמלחמות, לשייכות ולמקום, לדימוי פנטסטי. הוא אמנם צומח מן האדמה ברוב העבודות, ובכל זאת מנותק מן המציאות. טל מודעת ל"ניסיון מגלומני", כדבריה, לפעול בטבע הנשגב, שהכל כבר מצוי בו, לנכס אותו לעצמה ולהפוך אותו לתפאורה הפרטית שלה, אך זהו האתגר אליו היא נמשכת ואותו היא מציבה בפני עצמה.

בסדרת עבודות נוספת מביימת שוחט את עצמה ואת משפחתה בהעמדות ובתפאורות, כניצבים בסרטים בתוך המרחב הביתי ומחוצה לו. דרך המצלמה היא בוחנת את הסביבה, ואת עצמה. באופן טבעי היא החלה לצלם את הוריה, אשר התגלו לה כדוגמנים מודחקים, אשר התאהבו בצילום והתמסרו למצלמה באופן טוטלי, משמח ובלתי צפוי, כך אמרה במפגש עם תלמידי תיכון בבאר שבע. בקטלוג התערוכה "לפעמים קר בבוקר" (גלריה רוזנפלד, תל אביב) בתצלום משנת 1997, מציגה שוחט את משפחתה עצומת עיניים, מלבד עיניה שלה המישירות מבט למצלמה. כך מציגה את עצמה כמי שמביטה ומתבוננת, רואה הכל ומצלמת, באופן ממשי ומטאפורי כאחת. טל מביימת ומצלמת בני משפחה בהם את אמה, ובוחנת את יחסיהן בצילומים שונים. שוחט מביימת את אמה בשלל מצבים תוך העמדות נועזות, חידתיות ומרתקות, כשהאם לבושה בגד- ים, או בעירום בתחתונים שחורים בלבד, שדיה הגדולים במרכז הצילום, והיא מביטה בשוויון נפש בצופים ללא בושה או מבוכה.

בכתב העת מארב מתארת קציעה אלון את שוחט ועבודתה: תצלומיה של שוחט הקשורים בנשיות ובמזרחית, הם פועל יוצא של חקירה נוקבת, בלתי מתפשרת של נשיות מזרחית. טל צלמה את עצמה ואת ואימה שוכבות זו בהיפוך לזו על מזרן המכוסה שמיכה לבנה, הבת מחזיקה תפוח ירוק ומתבוננת בו, "חוה" צעירה ועכשווית המותירה את "חוה" הקודמת מאחור. זו סצנת פיתוי אפופת חידות כאשר האם ובתה שוכבות על מזרן המונח על רצפה קרה בחדר או במחסן, בתפאורה קשה, קרה, בתנאי דלות ומחסור.

עוד כותבת אלון "בצילומים אחרים מציגה שוחט נשים עירומות שוכבות על ספסל, פעם בחדר חשוף וקר ופעם תחת שטיח פרסי המעוטר עיטור מסתלסל הגולש אל גוף המצולמת. הנשים מוקפות בערבסקות, מוצבות על ספסל כבטקס זבח, ויופיין אוריינטלי. בעבודות אלה טל חוקרת את הסטריאוטיפים המלווים את המושג "אשה מזרחית". מצד אחד נבדק מוצג הסטריאוטיפ של הנשים המזרחית ה"פרחות", לא-משכילות, זמינות מינית, המבלות את זמנן בניקיונות ובבישולים אינסופיים במטבח. מן הצד האחר, מנהלת שוחט דיאלוג חזותי עם מסורת אוריינטליסטית, של תולדות האמנות: העירום המזרחי בבית המרחץ הטורקי, ודימויי הפילגש יקרת הגוף, האודליסק, הנושאת מטעני פיתוי ויופי. אל מולן צילמה שוחט את הגוף המכוסה של תלמידות הסמינר הדתי "בית יעקב", כהנגדה לעירום, לפתיינות האוריינטליסטית והדכאנית".

במיצב הווידאו "ימים אחרים", כמו גם בעבודות נוספות העוסקות בהגירה, פליטות וארעיות, מתייחסת שוחט לטראומת העלייה המזרחית בשנות ה-50, ונוגעת בשאלות של זהות, זמן ומקום. עבודת הווידאו צולמה בין שרידי מעברת אגרובנק ומחנה צבא בריטי בחולות חדרה. הדמויות, שיצרה שוחט מתעתעות בצופה בתלבושותיהן השונות בעודן נעות כבתהלוכה פגאנית לרקע נוף בתולי, המופרע לפרקים על–ידי רעשי היומיום. תהלוכה זו מלֻווה במוזיקה מקורית, מכלי נגינה מן המזרח, מתערבת במרחב ויוצרת שאלות של זמן ומקום. עיסוקה החוזר של שוחט בהוריה, מגיב למנהגו של אביה, לביים את בני המשפחה בסצנות אידיליות–בדיוניות, שאותן תיעד במצלמת ה-8 מ"מ שלו.

שוחט, זוכת פרס שרת התרבות וספורט לשנת 2016, הציגה תערוכות יחיד בישראל ומחוצה לה, ועבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים במוזיאונים בארץ ובעולם, בין השאר במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, במוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס, במוזיאון ג' ל' מגנס, ברקלי, קליפורניה, במוזיאון ישראל, באוסף דורון סבג, באוסף חברת ORS תל אביב, באוסף IDB ועוד.

תערוכות יחיד

• 1999 - תערוכה במסגרת הסדרה מרשים, מוזיאון חיפה לאמנות
• 2003 - מלכת הלילה, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2005 - כשתבוא אלי, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2005 - Awakening, גלריה אנדריאה מייזלין, ניו יורק
• 2007 - תקרה עפה, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
• 2008 - לפעמים קר בבוקר, גלריה רוזנפלד, תל אביב

מבחר תערוכות קבוצתיות

• 1999 - בקשר לרפי, גלריה נופר, תל אביב
• 2000 - גבירותיי ורבותיי, מוזיאון תל אביב לאמנות
• 2000 - בוגרים ברוזנפלד, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2001 - תחושת קסם, מוזיאון הרצליה לאמנות
• 2001 - גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2002 - שפת אם, משכן לאמנות, עין חרוד
• 2003 - פרחים, גלריה קו 16, תל אביב
• 2005 - Little Red Hood, גלריה DotFiftyOne, מיאמי
• 2005 - ריאליזם משובש, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2006 - אפרופו העלמות, מוזיאון פתח תקווה לאמנות
• 2006 - אמנות הארץ, מתחם תחנת הכוח רדינג, תל אביב
• 2006 - עושים סצנות, מוזיאון חיפה לאמנות
• 2006 - Art of Living: Contemporary Photography and Video from the Israel Museum, המוזיאון היהודי העכשווי, סן פרנסיסקו
• 2006 - יפן זה כאן: באמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2006 - הזוכים 2005: פרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2007 - הים האחר, בית האמנים, ירושלים
• 2007 - מקום צילום 2, הגלריה החדשה, בית גבריאל, צמח
• 2008 - ילדים טובים, גלריה רוזנפלד, ת"א
• 2008 - Personal Landscapes: Contemporary Art from Israel, המוזיאון לאמנות באוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון
• 2008 - זמן אמת: אמנות בישראל 1998–2008, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2009 - זמן תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: נילי גורן.

פרסים

• 1999 - מלגת הצטיינות, המכללה האקדמית בית ברל, בית הספר לאמנות- המדרשה, כפר סבא.
• 2005 - פרס האמן הצעיר, משרד המדע התרבות והספורט.
• 2016 - פרס שרת התרבות והספורט.

אוספים

• אוסף דורון סבג, חברת ORS בע"מ, תל אביב
• מוזיאון ישראל, ירושלים
• אוסף IDB
• מוזיאון ג' ל' מגנס, ברקלי, קליפורניה

קישורים חיצוניים

• טל שוחט באתר מכללת מנשר
• עבודותיה באתר גלריית רוזנפלד
• באתר "סל תרבות" - משרד החינוך
• ההשראות של טל שוחט, באתר וואלה!‏, 15 ביוני 2005
• דרורית גור אריה, סיפור של פרידה, באתר ערב רב, 20 בנובמבר 2017
• קמיע סמית, עבודות של טל שוחט באוסף המזה"ת בויקטוריה ואלברט, באתר הארץ, 18 ביולי 2012
• טל שוחט באתר מוזיאון ישראל