טקס חציית המשווה

טקס חציית המשווה באניית צים "יהודה" א/מ 70, בשנת 1955.[א]
קו המשווה החוצה את העולם מרביתו עובר באוקיינוסים וימים.

טקס חציית המשווה נקרא גם "טבילת קו המשווה" הוא מנהג מסורתי הנערך בכלי שיט החוצה לראשונה בהפלגה את קו המשווה. הטקס נושא אופי היתולי, נפוץ בין יורדי ים של רוב העמים. את טקס הטבילה עוברים אותם אנשי הצוות אשר להם זו חציית קו המשווה הראשונה. הטקס מתחיל במעין מסלול מכשולים ומסתיים בהנפקת "תעודת אבירות".

מקורות ומנהגיםעריכה

טקס "טבילה" בחציית קו המשווה נהוג ברוב ציי העולם, באוניות הצי הסוחר, אוניות הנוסעים ואניות מלחמה. המסורת הזאת החלה קרוב לוודאי במחצית המאה ה-16, כאשר בחיפוש אחרי דרכים חדשות להודו, הימאים האירופים החלו לחדור למחצית הדרומית של כדור הארץ. באותה העת, האירופים ידעו מעט מאוד בדבר המבנה של כדור הארץ. חשבו אז שגבולות הארץ הם האיים הקנריים ומעבר להם הוא "ים החושך" הנורא. כתוצאה מהאמונות הטפלות ואמונה בכוחות עליונים, לטקסים על סיפוני האוניות היה אופי מיסטי.
מאחר שהספנים הראשונים אשר חצו את קו המשווה היו פורטוגזים וספרדים קאתולים, הטקס אשר עיקרו היה נסיכה במי ים, קיבל את הכינוי "טבילה". עם הזמן, איבד הטקס את האופי הדתי שלו. לא ידוע במדויק כיצד ומתי הופיעו בטקס הדמויות המיתולוגיות. הימאים הולנדיים במאה ה-17 טבלו ללא נפטון. במאה ה-19 דמותו של נפטון מופיעה בכל טקס חציית קו המשווה.

היו גם וריאציות שונות של המנהג הזה. במאה ה-16 ההולנדים קיימו טקס באוקיינוס האטלנטי בקרבת החוף הפורטוגזי, האנגלים במעבר מצר גיברלטר והסקנדינבים במיצר קטגט. טקס דומה נחוג גם בעת חציית החוג הארקטי או אנטארקטי (66.5ºS /N), הפלגה בימים אלה היא די מסוכנת ורצוי שנפטון יהיה בין ידידי הימאי. הטקס עצמו שונה רק בכך, שבפמלייתו של נפטון מופיע גם דוב הקוטב.
בציי מדינות הנמצאות לחוף האוקיינוס הפסיפי כולל צי ארצות הברית נהוג טקס דומה בעת חציית המרידיאן 180 מעלות, קו התאריך הבינלאומי.

מרכיבי הטקסעריכה

בטקס מופיע אדם המחופש לדמותו של אל הים נפטון, אשתו אמפיטריטי (Amphitrite) ודמויות נוספות של שדים, דרקונים, שודדי ים ואחרים על פי דמיונם ויצירתיותם של מארגני הטקס.
הטקס מתחיל בסדרת השפלות, טבילה במים ומריחה בצבע ומסתיים בהענקת תעודה חתומה על ידי נפטון ורב החובל וחתומה בחותמת האונייה. הטקסט החגיגי תלוי בכישרונו האישי של מחברו, וכמעט תמיד מתחיל ב-"אנחנו נפטון ..." בתעודה מצוין שם האונייה, קו האורך בו האונייה חצתה את קו המשווה ושמו הימי החדש של הנטבל. התעודה, מלבד להיות מזכרת, משמשת גם כהוכחה שהאיש נטבל ואינו חייב בטבילה נוספת בחייו.

הטקס בציי העולםעריכה

טקס טבילת קו המשווה - טקס מסורתי הנערך בכלי שיט העובר לראשונה בקו המשווה. הטבילה המשוונית היא מנהג בינלאומי, הנחגג על ידי צוותי אוניות סוחר, בתי ספר לשייט, אוניות נוסעים וספינות חילות הים. הטקס מתקיים רק בחצייה הראשונה של קו המשווה באותה ההפלגה.

בצי ארצות הבריתעריכה

המנהג נעשה נפוץ בצי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. כ-1200 כלי שיט חדשים ואלפי ימאים חצו את קוו המשווה באוקיינוס הפסיפי. ספר המנהגים בצי ארצות הברית מתאר בפורט את הטקס הנערך במרבית אוניות הצי.[1] ערב לפני הטקס מופיעה דמות "דייבי ג'ונס" ומיידעת את קברניט האנייה בדרשותיו של נפטון. התהליך מאוד מסודר ותרגילי החניכות ברמה מינימלית של אלימות. יש גם נוסח קבוע של תעודת החצייה. והתאר המקובל הוא SHELLBACK היינו "בעל השריון הגב" במשמעות ימאי מנוסה.

בצי ארצות הברית נהוג גם לערוך טקס דומה בחציית ״קו התאריך הבין לאומי”, שמכונה ”כניסה לתחום דרקון הזהב”. ימאים שנכנסו ל”ממלכת נפטון” ול”לתחום דרקון הזהב” זוכים שם לכבוד מיוחד.
ימאים שזכו לחצות את האוקיינוס השקט בנקודה בה קו התאריך מצטלב עם קו המשווה זוכים לכבוד כפול ולתואר Golden Shellback שפירושו המילולי הוא ימאי ותיק ומנוסה.

בצי הצרפתיעריכה

בשנות החמשים והששים נשלחו קצינים מחיל הים הישראלי ללימודים כקדטים באקדמיה הצרפתית. בתוכנית הלימודים הפליגו הקדטים עם הסיירת ז'אן דארק סביב העולם. במעבר קו המשווה לראשונה השתתפו בטקס שמח המבוסס על המסורת בצי ומושפע מהנצרות בה טובלים את החדשים.
הטקס התחיל בכינוס כל המוטבלים בחרטום האניה וטיהורם במי זרנוק בלחץ מאוד גבוה. משם עברו לברכת ההטבלה כאשר בדרך עברו בין ותיקי הצוות שמלאו להם את האוזניים, את הביצים ואת הגוף בגריז מכונות שרוף. בבריכה טבלו עד מעבר לראש כאשר הכי שמנים מצוות הסיירת החזיקו בכוח את הראש מתחת למים עד שהתחילו לשתות. עם היציאה מהבריכה עמדו נחמדים אחרים מהצוות ושפכו עליהם קמח.
בתום הטקס שחררו הקדטים להתקלח אך רק הראשונים הספיקו לגרד את הטינופת, גריז ובצק מהשיער, כי המים המתוקים נגמרו.

בצי הסוחר הישראליעריכה

הטקס שראשון של חציית קו המשווה באונייה ישראלית, התקיים, קרוב לוודאי, באונייה "כנרת" א/ק 59[2] בפיקודו של רב חובל פרננד ווייל. זאת הייתה ההפלגה הראשונה של אונייה ישראלית למערב אפריקה. משנות החמשים התקיימה תנועה למערב אפריקה להבאת בולי עץ לתעשיית הלבידים. אנשי צוות וגם משפחות שהפליגו באנייה עברו את הטקסים.
רב חובל הלל ירקוני מתאר טקס שעברה משפחתו שהפליגה עמו על האונייה "אשל", שחצתה את קו המשווה מצפון לדרום בקו אורך 7:45 מזרח בתאריך 17 ביולי 1965, בדרך מחיפה לגבון במערב אפריקה.

בחיל הים הישראליעריכה

הפלגות הפריגטותעריכה

מבצע משווהעריכה

בתחילת שנת 1955 יצאה אח"י משגב (ק-30) להפלגה לדרום אפריקה. כל אנשי הצוות חיכו במתח רב לטקס החצייה. רק ארבעה מהמפליגים עברו את קו המשווה בעבר. מהם החובל טוביה סער נבחר לשחק את תפקידו של נפטון אליל הים.
כל יתר המפליגים, בלא הבדל דרגה, חויבו לעבור את כל שלבי הטקס מריחה בשמן, צביעה בצבע, טבילה במקווה המים המזוהמים ובסוף שטיפה במי ים בלחץ. ב-5 במרץ הוכנה הבריכה ולמחרת ב-6 במרץ בשעה 15:15 חצתה 'משגב' את קו המשווה. שרון מפקד ה'משגב' העביר את סמכות הפיקוד לטוביה סער בתחפושת נפטון והטקס החל.
הטקס נמשך עד הערב במהלכו ה'משגב' מתקדמת. קודם הוטבלו הקצינים ואחריהם כלל המפליגים. עוברים משיכה בשמן ובקמח מרבץ במי שיפולים ושטיפה בזרנוקי מי ים עד שכולם היו ראויים וקיבלו את תעודת "אביר הים" שהוכנה לו. לאחר הטקס האנייה מתקדמת ב-12 קשר. הצוות והחובלים במשמרות ועבודות תחזוקה.

הפלגת הרקולסעריכה

מיד בתום מלחמת סיני בסוף שנת 1956 יצאו שלוש הפריגטות בנפרד מנמל חיפה להיערך בים האדום.
ב־27 בנובמבר בשעות הערב חצתה אח"י מזנק (ק-32) את קו המשווה מצפון לדרום. ב-28/11 בשעות הבוקר טקס טבילה בבריכת הדלק הצוות כולל המפקד לוקח חלק בחגיגות מעבר קו המשווה. בערב מסיבת חנוכה בירכתי הפריגטה.
אח"י מבטח (ק-28) עברה את קו המשווה ב-5 בדצמבר חוצה הפריגטה את קו המשווה ונערך טקס חציית המשווה המסורתי.
בתאריך 10 בדצמבר 1956 עברה אח"י משגב (ק-30) את קו המשווה מצפון לדרום. בעת המעבר מצפון לדרום ערכו צוותי הפריגטות את טקס חציית המשווה לפי כל הכללים.
בחצייה מדרום לצפון נערך טקס חלקי השלמה לנוסעים שהצטרפו לפריגטה בדרום אפריקה.

הפלגת ספינות סערעריכה

הפלגת מוניטיןעריכה

ב 6 במרץ חצה כח בפיקוד סא"ל גדעון רז שכלל את אח"י קשת בפיקוד דוד הרפזי ואח"י רשף בפיקוד מיכה רם את קו המשווה וקיימו את טקס חציית המשווה על פי מיטב מסורת יורדי הים. הטקס התקיים בשעה 14:00 בדיוק כאשר חצו הספינות את קוו המשווה. אחרי הצהריים הגיע מברק ממפקד חיל הים בנימין תלם המברך את "אבירי הים".[3]

מבצע בציר ענביםעריכה

זוג שני של ספינות סער 4 בפיקוד סא"ל אברהם אשור, שכלל את אח"י רומח (סער 4) בפיקוד סא"ל יצחק אלמוג (קורל)[ב] ואח"י כידון (סער 4) בפיקוד רס"ן אריה רונה. הועברו לאילת בהפלגה סביב אפריקה מבצע בציר ענבים ערכו טקס חציית המשווה ב-26 בספטמבר 1974.

ספינות סער 2עריכה

זוג שלישי של ספינות סער בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן. אח"י חיפה (סער 2) בפיקוד דני מלמד ואח"י עכו בפיקוד אלכס טל, שייטו סביב אפריקה מבצע יופי והגיעו לשארם א-שייח' ב-1975. בדרכם ביצעו את טקס חציית המשווה.

נחתותעריכה

בשנת 1974 עברו שלוש הנחתות 60 מטר את קו המשווה כל אחת בנפרד. שם המבצע היה הפלגת ציפור עדן

לקריאה נוספתעריכה

  • ר. בר-גיורא, מנהגים ומסורת בצי, 'מערכות ים' 62, דצמבר 1962, עמ' 21.
  • רפיקי, יומנו של כתב בין גלים שהפליג עם בסטי"לים מים אל ים, 'בין גלים' יוני 1974, עמ' 4–8.
  • בתיה שם-אל מינהגים ומסורת בצי בין גלים' אפריל 1975, עמ' 12
  • ויקטור צאפ, "טקס טבילה ימית" אתר http://zzkptiof.nw.pl שנת 2007, תרגום מפולנית ר/ח הלל ירקוני.
  • LtCmdr Leland P. Lovette USN, NAVAL CUSTOMS TRADTION AND USAGE, United States Naval Institute, Annapolis Maryland, 1939 Pgs 42-47.
  • I.C.B. Dear and Peter Kemp The Oxford Companion to SHIPS and The SEA, Oxford University Press, pg 142.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ למעלה: אסקלנד מכונאי ראשי נורווגי. מימין לשמאל:לא ידוע, מלח כשיר נסים עטיה, חובל שני אברהם אריאל, גב' לא ידועה, חובל שלישי ראובן סדנאי, לא ידוע, יושבת אסתר סדנאי, מקריא את ה"מגילה" אשר דונקימן. התמונה באדיבות ר/ח אברהם אריאל.
  2. ^ יצחק אלמוג (קורל) הוגדר גם כמוביל זוג.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טקס חציית המשווה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לילנד פ. לובט, "מנהגים ומסורת בצי" 1939, עמ' 42.
  2. ^ הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, עמ'117.
  3. ^ 'בין גלים' יוני 1974, עמ' 7.