הפלגת בציר ענבים
מבצע בציר ענבים הוא הפלגה שביצעו ספינות סער של חיל הים הישראלי, מזירת הים התיכון לזירת ים סוף במסלול של כ-13,000 מייל ימי במשך 30 ימים – מתוכם 23 ימי הפלגה. מפקד ההפלגה היה סא"ל אברהם אשור. הספינות אח"י רומח (סער 4) בפיקוד סא"ל יצחק קוראל אלמוג, ואח"י כידון (סער 4) בפיקוד רס"ן אריה רונה, הפליגו מחיפה סביב יבשת אפריקה לשארם א-שייח'. היציאה הייתה ב-16 בספטמבר 1974 והגעה ב-16 באוקטובר 1974.
מטרה | חיזוק הכוח הימי בזירת ים סוף. |
---|---|
תוצאה | הכפלת יכולת הסיור והאבטחה בים סוף |
תאריכים | 16 בספטמבר 1974 - 16 באוקטובר 1974 |
משך ההפלגה | 30 ימים |
צי | שייטת ספינות הטילים |
כלי שיט משתתפים | אח"י רומח ואח"י כידון |
נתיב ההפלגה | |
נמל מוצא | חיפה |
נמל יעד | שארם א-שייח' |
אורך הנתיב | כ-13,000 מייל |
צוות | |
מדינה | מנוחה והצטיידות בדרום אפריקה |
פיקוד | סא"ל אברהם אשור מפקד המבצע. |
קברניטים | סא"ל יצחק קוראל אלמוג, מפקד אח"י רומח, רס"ן אריה רונה, מפקד אח"י כידון |
מארחים | חיל הים של דרום אפריקה בנמל ואלוויס ביי, סיימונס טאון ודרבן. הקהילה היהודית של קייפטאון. |
מטרת המבצע
עריכהבחיל הים הוחלט לבסס כוח ימי כדי לשלוט במרחבי ים סוף לאחר שמצרי באב אל-מנדב נחסמו במלחמת ששת הימים על ידי חיל הים המצרי ללא יכולת של כוחות חיל הים, שכללו נחתות וספינות סיור קלות מדגם דבור להתמודד עם משימות רחוקות מחופי ישראל. על סמך הניסיון שנצבר מהפעלת ספינות הטילים שנרכשו בצרפת נערך חיל הים הישראלי לייצר בישראל ספינות טילים. ספינות סער 4 תוכננו ונבנו מלכתחילה לשרת בזירת ים סוף. הספינות מתאימות למשטר הגלים בים סוף ובעלות יכולת שהייה ארוכה בים. לאחר שתעלת סואץ נסגרה למעבר אניות בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, האפשרות היחידה שנותרה הייתה הפלגה סביב יבשת אפריקה.
ניסיון עבר
עריכההפלגת בציר ענבים הייתה הפלגה השלישית שערך חיל הים להקפת אפריקה. בסוף 1956 ותחילת 1957, לאחר מלחמת סיני, הפליגו הפריגטות אח"י מזנק (ק-32) ואח"י מבטח (ק-28) מחיפה לשארם א-שייח' סביב יבשת אפריקה במטרה לחזק את הכוח הימי בזירת ים סוף. הפלגה קודמת שנייה נערכה בחודש פברואר 1974. הספינות אח"י קשת ואח"י רשף בפיקוד סא"ל גדעון רז הפליגו באותו מסלול, הפלגה שכונתה מבצע מוניטין.
הכנות להפלגה
עריכהלהפלגה שכונתה "בציר ענבים" יועדו שתי ספינות סער 4 חדישות שבנייתן הסתיימה. הן צוותו בלוחמים ובמפקדים בעלי ניסיון בספינות אחרות.
אספקת דלק – במגמה לשמור דיסקרטיות על ההפלגה נעשו הכנות לתדלוק במערב הים התיכון ולאורך חופי אפריקה באמצעות האוניה "בננה קור" של החברה הימית להובלת פרי עליה הוצב קצין קישור מחיל הים, רס"ן יעקב אלון. במזרח אפריקה התדלוק נעשה מ"אח"י בת ים" בפיקודו של רס"ן דוד עצמון.
איוש הספינות וקציני קישור
עריכה- מפקד המבצע – סא"ל אברהם אשור
- מפקד אח"י רומח (סער 4) – סא"ל יצחק קוראל אלמוג שהוגדר גם כמוביל זוג.
- מפקד אח"י כידון (סער 4) – רס"ן אריה רונה.
- מפקד אח"י בת ים – רס"ן דוד עצמון תדלק את ספינות הסער במזרח אפריקה.
- קצין קישור על אונית הסוחר "בננה קור" שתדלקה בספרד ובמערב אפריקה – רס"ן יעקב אלון.
- קצין קישור מטעם חיל הים בדרום אפריקה – רס"ן דני מלמד.
- קצין הקישור להפלגה מטעם צי דרום אפריקה היה רס"ן ג'ון אורוק John Orrock. מאוחר יותר הוא הגיע לישראל וקיבל פיקוד על ספינה שנבנתה במספנות ישראל לצי דרום אפריקה.
- מפקד פלגה 45 שקיבל את הספינות בשארם א-שייח' – סא"ל אברהם בן-שושן.
מסלול ההפלגה
עריכההמתיחות המדינית והצבאית הייתה גבוהה זמן לא רב אחרי מלחמת יום הכיפורים. השאיפה הייתה להגיע לשארם א-שייח' מבלי להתגלות ככל הניתן. לאורך הים התיכון; מול מצרים, לוב, אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו הספינות יעברו בטווח פעולה התקפי של חילות האוויר והים של האויב.
בים סוף יעברו הספינות בסמוך לחופי סומליה, תימן, אתיופיה (שכללה את אריתריאה של היום), ערב הסעודית, סודאן ומצרים בטווח הפעולה של חיילות האוויר של האויב.
כוחות הצי הסובייטי והאמריקאי שהו במספרים ניכרים בים התיכון, בקרן אפריקה ובמפרץ עדן.
לא תוכננה כניסה לנמל גיברלטר. תוכננה כניסה לשלושה נמלים בדרום אפריקה, ואלוויס ביי, סיימונס טאון ודרבן. בקטעי הדרך הארוכים יותר מ-2,000 מיל ימי תוכנן תדלוק, קבלת מזון ומים מאוניות סוחר. בנקודות מפגש שנקבעו מראש.
- קטע ראשון – הפלגה מערבה לאורך הים התיכון מדרום לכרתים ומצפון למלטה עד לתדלוק מדרום לגרנדה בספרד.
- קטע שני – מעבר מצר גיברלטר לאוקיינוס האטלנטי והפלגה ממערב לאפריקה עד לנמל ואלוויס ביי דרום אפריקה עם שני תדלוקים מהאניה בננה קור בדרך.
- קטע שלישי – חופי דרום אפריקה. תדלוק בוואלוויס ביי הפלגה לאורך החוף לנמל סיימונס טאון. ארבעה ימי ביקורים באזור קייפטאון ומחוז כף התקווה הטובה. ביקור מפקד חיל הים, בנימין תלם. הפלגה צפונה לאורך החוף עד לדרבן. הצטרפות מפקד חיל הים להפלגה על אח"י רומח.
- קטע רביעי – יציאה מנמל דרבן הפלגה צפונה בתעלת מוזמביק. הספינות נתקלו בים חזק עם גלים בכיוון ההפלגה. המשך צפונה לאורך מזרח לאפריקה. מפגש תדלוק מאח"י בת ים נעשה מעט דרומית מקו המשווה. זאת כדי לזכות את צוות אח"י בת ים בטקס החצייה המסורתי.
- קטע חמישי – המשך מול חופי סומליה, עד למפרץ עדן מעבר במצרי באב אל-מנדב והפלגה בים סוף לאורך חופים עוינים ממזרח וממערב עד לאי טיראן וכניסה טקסית לשארם א-שייח'.
לוח זמנים עיקרי
עריכההספינות יצאו לים מחיפה ב-16 בספטמבר ונכנסו לשארם א-שייח' ב-16 באוקטובר 1974.
מועד בשנת 1974 | תיאור | הערות | |||
16 בספטמבר שעה 15:00 | יציאה מנמל חיפה | ||||
20 בספטמבר שעה 12:30 | מפגש דרומית לגרנדה עם האוניה בננה קור ותחילת תדלוק | במשך 7 שעות תודלקו הספינות ב-120,000 ליטר, שווה ערך ל 120 מ"ק כל אחת. | |||
25 בספטמבר שעה 10:35 עד 15:15 | תדלוק שני - חלקי | מול חופי ליבריה ערב יום כיפור. הפסקת תדלוק עקב יום כיפור. הפלגה דרום מזרחה במהירות של 22–25 קשר לנקודת תדלוק נוספת. | |||
26 בספטמבר | חציית קו המשווה מצפון לדרום | טקס חציית המשווה נערך בכל ספינה. | |||
26 ספטמבר שעה 22:00 | תדלוק שלישי | מוצאי יום כיפור. השלמת התדלוק על מנת להגיע למכלי דלק מלאים. | |||
30 בספטמבר שעה 16:05 | כניסה לנמל ואלוויס ביי | תדלוק ורכישת מזון | |||
1 באוקטובר שעה 07:20 | יציאה מנמל ואלוויס ביי | מצטרפים קציני קישור מחיל הים ומדרום אפריקה. | |||
2 באוקטובר שעה 10:00 | כניסה לנמל סיימונס טאון | ימי מנוחה וטיולים. לינת חלק מהצוות באכסניה. ביקור מפקד חיל הים בספינות. ביקורים של גורמי הצי הדרום אפריקאי בספינות. אירוח על ידי הקהילה היהודית בקייפטאון. ביקור מפקדים אצל ראש העיר היהודי דייוויד בלומברג. | |||
6 באוקטובר שעה 10:00 | יציאה מנמל סיימונס טאון | הצטרפות מפקד חיל הים להפלגה לדרבן על אח"י רומח.
ים מאוד סוער. גלי גיבוע בירכתיים בגובה 15 מטר. קשיי שליטה בספינות. חייב גלישה על הגלים ובשלב הירידה הורדת מהירות על מנת לא להתחפר בתוך הגל. | |||
7 באוקטובר שעה 13:00 | כניסה לנמל דרבן | תספוק ותדלוק אחרונים בדרום אפריקה. משרד הביטחון הדרום אפריקאי ארגן שמירה על הרציף. (שני שומרים משבט זולו עם חניתות וחרבות). | |||
8 באוקטובר שעה 21:45 | יציאה מנמל דרבן | ||||
12 באוקטובר שעה 10:40 | מפגש עם אח"י בת ים מול מוגדישו סומליה | תחילת תדלוק | |||
14 באוקטובר שעה 20:25 | מעבר מצרי באב אל-מנדב | ||||
16 באוקטובר שעה 11:00 | כניסה לעגינה מדרום לאי טיראן | עליית מפקד חיל הים | |||
16 באוקטובר שעה 16:30 | כניסה למעגן שארם א-שייח' | קבלת פנים חגיגית |
סיכום
עריכההספינות עברו את ההפלגה 30 יום מחוץ לנמלי הבית, מזה 23 ימי ים, והגיעו למטרתם כשהן בכשירות מלאה. צוותי הספינות תפקדו ברמה גבוהה בתנאי צפיפות למשך זמן ממושך.
ספינות סער 4 תוצרת מספנות ישראל, הוכיחו את עצמן במהלך ההפלגה בכל ההיבטים, כולל בים מאוד סוער. ההפלגה בוצעה לפי התוכנית. התדלוקים וקבלת מזון ומים בים נעשו בנקודות המפגש כפי שתוכננו. הספינות לא אותרו על ידי מודיעין אויב במהלך המסע. מפקד חיל הים בנימין תלם סיכם את ההפלגה בעת טקס קבלת הפנים בשארם א-שייח' במילים: ”אני רוצה להביע את הערכתי המלאה על ביצוע מושלם לסא"ל מוסלי ולמפקדים קורל ורונה.”
גלריה
עריכה-
אח"י רומח (סער 4) בשנת 1974.
-
מיון מוצרי מזון שהתקבלו מבסיס חיפה לקראת ההפלגה ספטמבר 1974.
-
ביקור פרידה של מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם, מפקד בסיס חיפה אל"ם אורי פז ומפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם אלי רהב על אח"י כידון (סער 4). את האורחים מקבל מפקדה רס"ן אריה רונה 16 בספטמבר 1974.
-
ארגז אחסנה נישא על סיפון אח"י רומח (סער 4).
-
מבט לחרטום אח"י כידון (סער 4) במהלך ההפלגה.
-
תדלוק בלב ים מאונית הסוחר בננה קור ליד גרנדה ספרד, 20 בספטמבר 1974.
-
רס"ן אריה רונה מפקד אח"י כידון (סער 4) בגשר הספינה במהלך ההפלגה.
-
נמל ואלוויס ביי בדרום אפריקה בעת הגעת הספינות אליו 30 בספטמבר 1974.
-
קציני אח"י כידון (סער 4) מתרגלים לקרקע יציבה לאחר 14 ימי הפלגה ברציף ואלוויס ביי דרום אפריקה.
-
הספינות מגיעות למעגן באי טיראן ומתארגנות לכניסה מסודרת לשארם א-שייח' 16 באוקטובר 1974.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מבצע מוניטין דיווח של גדעון רז, על הפלגת זוג ספינות סער 4 בפיקודו, בדרכן מחיפה לשארם א-שייח', סביב אפריקה בשנת 1974 באתר משמר המורשת הימית.