טרבאי שינדה
טרבאי שינדה (בהינדית: ताराबाई शिंदे; 1850-1910) הייתה פעילה פמיניסטית אשר מחתה נגד החברה הפטריארכלית ושיטת הקאסטות בהודו הקולוניאלית של המאה ה-19.[1] היא ידועה בשל המאסה שלה, "סטרי פורוש טולאנה" (Stree Purush Tulana או "השוואה בין נשים וגברים"), שיצא כספר במקור בשפת המראטהי ב-1882. המאסה כללה ביקורת על הפטריארכיה השלטת בקאסטות העליונות, ונחשבת לטקסט הפמיניסטי המודרני ההודי הראשון.[2] הביקורת שלה עוררה התנגדות בשל הצבעתה על כתבי קודש הינדיים כמקור של דיכוי נשים, עמדה שממשיכה לעורר מחלוקת גם היום.[3]
 | |
| לידה |
1850 Buldhana, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
1910 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
הראג' הבריטי |
| שפות היצירה |
מראטהית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שינדה נולדה ב-1850 בבולדהאנה, במחוז בראר, שכיום הוא חלק ממדינת מהאראשטרה. היא הייתה חברה מייסדת של "סאטיישודהאק סאמאג'" (Satyashodhak Samaj), בפונה - אגודה שמטרתה הייתה לשחרר את הקאסטות הנמוכות, ה"טמאים" והשודרה, מניצול ודיכוי. אביה, שעבד כפקיד במשרד המיסוי, היה פעיל רדיקלי, וגם הוא פרסם ספר, שכותרתו "רמז למשכילים המקומיים" בשנת 1871. טרבאי הייתה בת יחידה, וזכתה להשכלה רחבה מידי אביה, כולל לימודי מראטהי, סנסקריט ואנגלית.[4][5]
פעילות חברתית עריכה
שינדה, יחד עם הפעילים החברתיים ג'וטיראו וסביטריבאי פולה (שהיו זוג נשוי), הקימה את הארגון "סאטיישודהאק סאמאג'" ("קהילת החיפוש אחר האמת"). הארגון שם למטרה מיגור התנאים החברתיים הקשים של הקאסטות הנמוכות, וכן של נשים שהחוקים הפטריארכליים של החברה ההודית הפעילו עליהן מגוון דיכויים. הזוג פולה יסדו את בית הספר הראשון לנערות מקאסטת הדלית (שחבריה נקראו באותה תקופה "הטמאים") בשנת 1848, וכן בית מחסה לאלמנות מהקאסטות העליונות (עליהן נאסר להינשא מחדש, דבר שהשפיע על יכלתן להתקיים) בשנת 1854. שינדה למדה מבני הזוג תאוריות חברתיות ומודעות לאופנים בהם דיכויים שונים - כמו מגדר ומעמד או קאסטה - משתלבים לכדי השפעה ייחודית על הפרט. דבר זה ייחד את עבודתה של שינדה - בעוד היו לא מעט אגודות צדקה לטובת אלמנות, למשל, שינדה פעלה מתוך ההנחה שדיכוייהן של כל הנשים כרוכים זה בזה, ושאינם תוצאה ישירה של מעמד או סטטוס חברתי.
המאסה הפמיניסטית, 1882 עריכה
שינדה כתבה את "סטרי פורוש טולאנה" בתגובה למאמר שהופיע בשנת 1881, בכתב עת שבועי בפונה, שהיה ידוע בשל עמדותיו האורתודוקסיות. המאמר עסק בתיק הפלילי נגד ויג'איאלקשמי, אלמנה צעירה ממעמד הברהמין (קאסטה עליונה), אשר הורשעה ברצח לאחר שעשתה הפלה מפחד התגובה הציבורית אם תלד ממזר, והאיום באלימות ובהדרה, ונידונה למוות.[4][6] המאמר יצא נגד ה"מוסר הרופף" של נשים, ותיאר נשים הודיות כנתעבות.
מאחר שעבדה במסגרת פעילותיה עם אלמנות ממעמד זה, עליהן נאסר להינשא, שינדה הייתה מודעת היטב לשכיחות המקרים של אלימות מינית כלפי אלמנות בידי קרובי משפחותיהן, וההריונות שנבעו מכך, וכן אלימות כלפיהן כתגובה ליחסים אסורים שבהסכמה. בספרה, היא תיארה את הקו הדק עליו נשים נאלצות ללכת, שמבדיל בין היותן "נשים טובות" ל"זונות", ודיברה על המוסר הכפול בהתייחסות לגברים ולנשים, וכן דרשה זכויות מורחבות לנשים בהודו. היא טענה נגד הנטייה הרווחת להאשמת הקורבן, ובניתוחה, ציינה כיצד ניתן למצוא את רוב החסרונות המיוחסים לנשים בכמויות גדולות יותר אצל גברים, אך אצל אלו הם מקובלים ואילו נשים נענשות. היא ייחסה את ההבדל הזה לפטריארכליות של החברה, וטענה לפירוקה.
הספר, שכלל 52 עמודים, יצא בשנת 1882 ב-500 עותקים, ובמחיר תשע אנות.[7] אך בגין התגובות העוינות שספגה בעיתונות, לא יצאה מהדורה נוספת.[8] לכן, הספר כמעט ונשכח. יש אזכור שלו בגיליון השני של המגזין של "סטסאר", שהוציאה אגודת "סאטיישודהאק סאמאג'", אך מלבד התייחסות יחידה זו, הספר נעלם עד לשנת 1975, כאשר גילתה אותו מחדש ס. ג. מלשה, והביאה להוצאתו המחודשת.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ Phadke, Y.D., ed. (1991). Complete Works of Mahatma Phule.
- ^ 1 2 Tharu, Susie J.; Ke Lalita (1991). Women Writing in India: 600 B.C. to the Present (Vol. 1). Feminist Press. p. 221. ISBN 1-55861-027-8.
- ^ Delhi, University of. Indian Literature : An Introduction. Pearson Education. p. 133. ISBN 81-317-0520-X.
- ^ 1 2 Feldhaus, Anne (1998). Images of women in Maharashtrian society. SUNY Press. p. 205. ISBN 0-7914-3659-4.
- ^ DeLamotte, Eugenia C.; Natania Meeker; Jean F. O'Barr (1997). "Tarabai Shinde". Women imagine change: a global anthology of women's resistance from 600 B.C.E. to present. Routledge. p. 483. ISBN 0-415-91531-7.
- ^ Roy, Anupama (24 בפברואר 2002). "On the other side of society". The Tribune.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Devarajan, P. (4 בפברואר 2000). "Poignant pleas of an Indian widow". Business Line.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anagol, Padma (2005). The emergence of feminism in India, 1850–1920. Ashgate Publishing. p. 239. ISBN 0-7546-3411-6.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טרבאי שינדה".