טרמיטים

טרמיטים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	תיקנאים
תת־סדרה:	טרמיטים
שם מדעי
	Isoptera; ‏Brullé, 1832

אין לבלבל ערך זה, העוסק בחרק, עם הערך "תרמיט", העוסק בתערובת מתכות המשמשת לריתוך או תבערה.

המונח "טרמיט" מפנה לכאן. לערך העוסק בטיל ים-ים מתוצרת ברית המועצות, ראו SS-N-2 סטיקס.

טרמיטים (שם מדעי: Isoptera) היא תת-סדרה מסדרת התיקנאים שבמחלקת החרקים. הטרמיטים הם יצורים אאוסוציאלים, והם בין בעלי החיים המעטים המסוגלים לעכל עצה. יכולת ייחודית זו של מחזור עץ לייצור קרקע חדשה זיכתה אותם בכינוי "מהנדסי מערכת אקולוגית".^[1]

הקשר לתיקנאים

ניתן להתבלבל בקלות בין טרמיטים לנמלים, ויש אפילו המכנים את הטרמיטים "נמלים לבנות". קווי הדמיון אינם רק מורפולוגים (מראה הפרטים ולעיתים צורת הקינים), אלא דומים גם במבנה החברתי, והם למעשה החרקים היחידים שכל מיניהם הם אאוסוציאלים.

למרות הדמיון, ההבדלים האקולוגיים בין טרמיטים לנמלים משמעותיים ומהותיים ואין ביניהם קרבה טקסונומית, כמו בין הנמלים לדבורים, למעשה הטרמיטים הם קרובי משפחה של התיקנים. עוד בשנת 1934 הבחינו אנטומולוגים בקרבה שיש בין טרמיטים לתיקנים אוכלי עץ (סוג Cryptocercus ) אך רק בשנת 2007 בוצעה מחקר^[2] אשר הוכיח זאת באמצעות השוואת DNA. נראה כי הטרמיטים החלו להקים מושבות לפני 150 מיליון שנה^[3] כ-50 מיליון שנה לפני הסדרת הדבוראים אליהם שייכות הנמליים.

מאפיינים

הטרמיטים הם חרקים קטנים, וחיוורים. לדרגות (או לקאסטות) השונות יש מאפיינים שונים. הבוגרים המגיחים למעוף הכלולות הם בעלי קוטיקולה כהה וכנפיים אחידות בגודלן, החיילים השומרים על הקן הם בעלי ראש קשיח עם לסתות, והפועלים עם קוטיקולה רכה וחיוורת כי מבלים ימיהם בהיחבא (בתוך תעלות הבוץ או המושבה). הטרמיטים חיים במושבות המונות אלפי פרטים בתוך האדמה או בתוך עצים. במיני קרקע מסוימים המושבות מונות עד 10 מיליון פרטים.

מושבות הטרמיטים

בדומה לדבורים ונמליים, לכל פרט במושבת טרמיטים יש תפקיד: הפועלים מתחזקים את המושבה ודואגים לאיסוף מזון, והחיילים, שהם גדולים מהפועלים וצבע ראשם חום, מגינים על המושבה.

ניתן למצוא באוסטרליה ובמדינות נוספות קיני טרמיטים המתנשאים לגובה של כמה מטרים, ומהווים סימן היכר מובהק לנוכחותם. קינים אלו עשויים מחומר קשה ועמיד שנוצר מערבוב של חול עם הפרשות הטרמיטים המכילות סוכרים רבים ופועלות כדבק חזק ביותר. חוזק החומר מאפשר לטרמיטים לבנות לגובה מרשים ומקשה על טורפים את הפריצה אל הקן. קיני טרמיטים יכולים להישמר במשך מאות שנים. במקרה קיצוני אחד נתגלה באזור לובומבאשי בדרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קן בן 2,200 שנים שנבנה על ידי המין Macrotermes falciger.^[4]

ישנם חילוקי דעות לגבי המיון הטקסונומי של סדרת הטרמיטים, ויש הסבורים שהיא צריכה להיחשב תת-סדרה של סדרת התיקנאים.

הטרמיטים לכאורה אינם מהווים מפגע בריאותי, אולם נחשבים מזיק תברואי שכן הם מזיקים לרכוש האדם.^[5]

רבייה

המלך והמלכה הם הפרטים היחידים במושבה שיכולים להתרבות, ובניגוד לדבורים ולנמליים שמזדווגים פעם אחת, הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל כמה ימים לצורך המשך הטלת הביצים.

מזון

הטרמיטים ניזונים מכרסום עץ, ומסוגלים לעכל תאית במהירות וביעילות באמצעות חיידקים סימביוטיים.

טרמיטים כמזון לבני אדם

בתרבויות שונות נהוג לאכול טרמיטים. הטרמיטים הם חרקים מזינים משום שגופם מכיל אחוז גבוה של שומן וחלבון. טעמם לאחר בישול מזכיר טעם אגוזים, והם נחשבים טעימים. טרמיטים מכונפים הם מרכיב חשוב בתזונה של בני-אדם רבים באפריקה.

טרמיטים בישראל

בישראל נפוצים שבעה מיני טרמיטים, בעיקר לאורך שפלת החוף, דרום הארץ ומדבר יהודה. במאה ה-21 נצפה גידול משמעותי בשכיחות הטרמיטים בישראל. הסיבה לכך היא ככל הנראה ריבוי הגינות המושקות ושפע המזון (תאית) היוצרים תנאים אופטימליים להתבססות מושבות טרמיטים. בעונות המעבר ניתן לראות טרמיטים מכונפים, הנצפים בעיקר באזורים שבהם ישנן מושבות טרמיטים בנות למעלה מחמש שנים. הטרמיטים המכונפים מצמיחים כנפיים למשך 72 שעות ומתרחקים במעוף הכלולות למרחק מטרים בודדים ממושבת האם בחיפושם אחר בן או בת זוג להזדווגות והקמת מושבה חדשה. צבעם כהה ובמבט ראשון הם נראים כמו נמלים מעופפות. בישראל מקנן בעיקר לאורך מישור החוף המין טרמיט סיני (Kalotermes Sinaicus). טרמיט סיני מוגדר בספרות המקצועית כטרמיט מקבוצת טרמיטי העץ (Dry Wood). צבעם של טרמיטים מכונפים ממין זה הוא בהיר ולא כהה כמו זה של טרמיטי הקרקע המכונפים, והם מופיעים בעונת הסתיו. טרמיט סיני מקנן לאורך מישור החוף והערבה ונצפה גם בגליל המערבי בעץ הסקה נגוע.

בספטמבר 2020 הודיע משרד החקלאות כי התגלה בישראל, באזור מזרח פתח תקווה, המין טרמיט פורמוסי (Coptotermes formosanus), המוגדר כמין המזיק במיוחד לאדם ולסביבה והוכרז כמין פולש בישראל. מקור מין פולש זה הוא בדרום-מזרח אסיה והוא נחשב בעולם כטרמיט-על, בעל יכולות אכילה וריבוי מהגבוהות ביותר מבין מיני הטרמיטים הידועים לאדם. קצב ריבויו מהיר מאוד, כך, שבשיאה, המלכה יכולה להטיל כ-3,000 ביצים ביום, מושבה יחידה של הטרמיט יכולה להכיל מעל ל-10 מיליון פרטים ולחלוש על שטח של כ-3.5 דונם^[6].

ביוני 2021, בזכות היענות הציבור לקריאת המשרד להגנת הסביבה לדווח על מקרי טרמיטים נוספים, זוהו אזורים חדשים נגועים ביישובים הסמוכים לפתח תקווה, גבעת השלושה, נחלים ונופך^[6].