מעוף כלולות

מעוף כלולות הוא שלב חשוב בהתרבותם של רוב מיני הנמלים, הטרמיטים וכמה מיני דבורים.[1] במהלך הטיסה, מלכות בתולות מזדווגות עם זכרים ונוחתות כדי להתחיל מושבה חדשה, או במקרה של דבורי דבש, ממשיכות את רצף המושבה בכוורת קיימת.

קן נמלים

הגרסה המכונפת של נמלים וטרמיטים ידועה כאלטות.

לפני הטיסהעריכה

 
זכרים מכונפים של נמלים אורגות מתכוננים למעוף הכלולות

מושבת נמלים בוגרת מייצרת מלכות בתולות וזכרים מכונפים מידי עונה הנקראים אלטים. ביצים לא מופרות מתפתחות לזכרים. ביצים מופרות מתפתחות בדרך כלל לפועלות עקרות נטולות כנפיים, אך עשויות להתפתח למלכות אם הזחלים זוכים לטיפול מיוחד.

תוך ימים ספורים לאחר שיצאו ממעטה הגולם, הזכרים "הופכים במהירות לטילים מיניים חד-תכליתיים."[2] מלכות וזכרים צעירים נשארים במושבת האם עד שהתנאים מתאימים למעוף הכלולות. הטיסה דורשת מזג אוויר יבש מכיוון שגשם מפריע לחרקים מעופפים. מושבות שונות מאותו המין משתמשות לרוב ברמזים סביבתיים כדי לסנכרן את שחרורם של זכרים ומלכות כך שיוכלו להזדווג עם פרטים מקינים אחרים, ובכך להפחית את האפשרות לזיווג קרובים. ההמראה בפועל ממושבת האם מסונכרנת לעיתים קרובות לטיסה בקבוצות גדולות כדי להקטין את הסיכוי להיטרף על ידי עופות.

בזמן הטיסהעריכה

בדרך כלל המלכות והזכרים מתפזרים תחילה כדי להבטיח שההזוודגות תהיה עם פרטים ממושבות שונות. לאחר מכן המלכות משחררות פרומונים כדי למשוך זכרים. עם זאת, המלכות מנסות לעיתים קרובות להימלט מהזכרים, ומאפשרות רק לזכרים המהירים והטובים ביותר להזדווג. הזדווגות מתרחשת במהלך הטיסה.

מלכה אחת מזדווגת בדרך כלל עם כמה זכרים. הזרע מאוחסן באיבר ייעודי בבטן המלכה ונשמר לאורך כל חייה. מצב זה יכול להימשך עד 20 שנה, שבמהלכן ניתן להשתמש בזרע להפריית עשרות מיליוני ביצים.

אחרי הטיסהעריכה

 
מלכה צעירה שמתחילה לחפור מושבה חדשה

הזכרים התפתחו למטרה יחידה של הזרעת המלכה.[3] במהלך הזדווגות מהירה ואלימה, הזכר מפוצץ את איברי המין הפנימיים שלו בתא איבר המין של המלכה ומת במהירות. [4] המלכות שהזדווגו נוחתות ובמקרה של רוב הנמלים וכל הטרמיטים, מסירות את כנפיהן. לאחר מכן הן מנסות להקים מושבה חדשה. תהליך הקמת המושבה משתנה ממין למין, אך בדרך כלל כולל את חפירת החדר הראשון של המושבה ולאחר מכן הטלת ביצים לתוכו. החל משלב זה, המלכה מטילה ברציפות ביצים הבוקעות לזחלים, המיועדות אך ורק להתפתח לנמלים פועלות.[5] המלכה בדרך כלל מזינה את השגר הראשון לבדו. לאחר הופעת הפועלות הראשונות, תפקידה היחיד של המלכה הוא הטלת ביצים.

 
נמלה מעופפת מקלגרי, אלברטה קנדה באוגוסט 2018.

למלכות הצעירות שיעור כישלונות גבוה במיוחד. במהלך שנות קיומה מושבת נמלים גדולה מאוד יכולה לשלוח מיליוני מלכות בתוליות. בהנחה כי המספר הכולל של מושבות נמלים באזור נשאר קבוע, בממוצע רק אחת מהמלכות הללו מצליחה. השאר מוצאות את מותן כתוצאה מטריפה (בעיקר על ידי נמלים אחרות), סכנות או כישלונות בגידול השגר הראשון בשלבים שונים של התהליך. הברירה הקפדנית הזו מבטיחה שהמלכה צריכה להיות כשירה במיוחד וגם בת מזל להעביר את הגנים שלה לדור הבא.

וריאציותעריכה

התבנית הבסיסית שתוארה לעיל לא אופיינית לכל מיני הנמלים. בנמלי גדוד רק הזכרים הם אליטים, בעלי כנפיים. הם טסים ממושבת ההורים שלהם בחיפוש אחר מושבות אחרות בהן מלכות בתוליות חסרות כנפיים מחכות להם. מושבה עם מלכה זקנה ומלכה צעירה אחת או יותר, מתפלגת אז, כאשר כל מלכה מצליחה נוטלת חלק מהעובדים. הסיבה להתנהגות זו היא העובדה שלנמלי גדוד אין קן פיזי. המלכות אפוא תלויות לחלוטין בפועלות שיגנו עליהן.

וריאציה נוספת נמצאת במינים עם מושבות רב-מלכות, כמו בזן Solenopsis invicta של נמלי האש. הזכרים והמלכות הבתולות מזדווגים והמלכות בדרך כלל חוזרות למושבת האם, שם הן נשארות. תהליך זה מגדיל מאוד את אחוזי ההצלחה של מלכות בתוליות, ומאפשר ליצור מושבות או רשתות גדולות במיוחד של מושבות משתפות פעולה. המושבה הופכת גם לחסינה יותר מכיוון שהיא לא תלויה בהמשך תפקודה של מלכה יחידה, מה מאפשר למושבות של נמלי Solenopsis invicta להתבצר בסביבתם, ולהשיג עמדה דומיננטית במערכת האקולוגית. עם זאת, המחיר לכך הוא זיווג קרובים ואובדן היכולת להסתגל. חסרונות אלה עלולים לגרום לקריסה פתאומית באוכלוסייה כאשר הסביבה משתנה ובעקבות פלישת טורף או טפיל חדש.

 
נמלי ציטרונלה מסוג Lasius
 
נמלי ציטרונלה מסוג Lasius, מתכוננות למעוף הכלולות

יום מעוף הנמליםעריכה

"יום מעוף הנמלים" הוא כינוי לא רשמי ליום בו נמלים מלכות מגיחות מהקן כדי להתחיל את המעוף,[6] אף שמחקר בשיתוף אזרחים הוכיח כי טיסות הנישואין אינן מסונכרנות באופן מרחבי או זמני במיוחד.[7][8] עם זאת, מספר הנמלים שטסות בימים מסוימים יכול להיות גדול מספיק כדי להתגלות על ידי מערכות רדאר של שירותי מזג אוויר, הדומות לממטרי גשם.[9]

ברוב מיני הנמלים, הזכרים עפים לצד המלכות, אף על פי שהם קטנים יותר ומורגשים פחות. המלכות עפות מסביב - חלקן עפות מרחקים ארוכים מאוד, אחרות רק כמה מטרים - ואז מזדווגות ונופלות לאדמה, שם הן מאבדות את כנפיהן ומנסות להקים מושבת נמלים חדשה.[10] מסת החרקים המעופפים מושכת לעיתים קרובות את תשומת לבם של טורפים כמו ציפורים, ולעיתים קרובות ניתן לראות להקות ציפורים עטות על האוכל הזמין.

תופעה זו מתרחשת במושבות רבות בו זמנית כאשר תנאי מזג האוויר המקומיים מתאימים, כדי להפחית את יעילות הטריפה ולהבטיח כי למלכות ולזכרים ממושבות שונות יש סיכוי לפגישה ולהתרבות. מסיבה זו נוצר הרושם כי מדובר באירוע 'מתוזמן' או שהנמלים מתקשרות בדרך כלשהי. עם זאת, סביר להניח שאין תזמון בין המושבות השונות אלא שהתופעה היא תגובה נפוצה לטמפרטורה, לחות, מהירות הרוח ועונת השנה.[11]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מעוף כלולות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "How Does An Ant Colony Start". אורכב מ-המקור ב-2011-08-11. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2007. 
  2. ^ Bert Hölldobler, Edward O. Wilson (1990)The ants, p.176
  3. ^ May R. Berenbaum (1996) Bugs in the system: insects and their impact on human, p.67
  4. ^ Edward O. Wilson (2000) Sociobiology: The New Synthesis p.141
  5. ^ "Can a queen lay eggs of certain types of ants at will?". אורכב מ-המקור ב-2011-07-19. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2007. 
  6. ^ "Flying ants plague London | Metro.co.uk". metro.co.uk. 2011. בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2011. 
  7. ^ Hart, Adam G.; Hesselberg, Thomas G.; Nesbit, Rebecca; Goodenough, Anne E. (2018). "The spatial distribution and environmental triggers of ant mating flights: using citizen-science data to reveal national patterns". Ecography 41 (6): 877–888. doi:10.1111/ecog.03140. 
  8. ^ Hart, Adam (18 ביולי 2017). "Viewpoint: Is there such a thing as 'flying ant day'?". BBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2019. 
  9. ^ "Flying ants: Swarms appear on weather map as 'rain'". BBC News (באנגלית). 17 ביולי 2019. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2019. 
  10. ^ "Ants - Mating, Reproduction, And Life Span". Science Encyclopaedia. 
  11. ^ Boomsma & Leusink, J. J. & A. (1981). Weather Conditions during Nuptial Flights of Four European Ant Species. Springer in cooperation with International Association for Ecology. עמ' 236. JSTOR 4216453.