טרנסובסטנציאציה

מושג קאתולי

טְרַנְסוּבְּסְטַנְצִיאַצְיָהלטינית: Transubstantiatio) היא השינוי של הישויות לחם ויין לבשרו ודמו של ישו במהלך טקס האוכריסטיה. לפי הכנסייה הקתולית, בעוד שהאופן שבו הלחם והיין מיוצגים לא משתנה במהלך הטקס, המהות שלהם משתנה. האמונה בטרנסובסטנציאציה מבוססת על פירושה של הכנסייה לדבריו של ישו בסעודה האחרונה:

וַיִּקַּח אֶת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר: 'זֶה גוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי'. וְכֵן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה לֵאמֹר: 'זוֹ הַכּוֹס הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם

הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ב, פסוקים 19–20, בתרגום דליטש

תאולוגיית הטרנסובסטנציאציה במקורות הנוצרייםעריכה

בעוד שהמילה "טרנסובסטנציאציה" עצמה לא מופיעה בכתבי קודש הנוצריים, המאמינים בתאולוגיה טוענים שהיא נרמזת בברית החדשה.

הנצרות האורתודוקסית, הנצרות האוריינטלית והנצרות הקתולית, המייצגות כשני שלישים מהנצרות, מאמינות שהמרכיבים בטקס האוכריסטיה — הלחם והיין — אכן הופכים לגופו ודמו של ישו. את התמיכה לכך הן מוצאות בבשורות הסינופטיות ובאיגרת הראשונה אל הקורינתים. הן מדגישות שבהקשר שבו אמר ישו את הדברים הלחם והיין היו נראים, ולכן כוונתו לא הייתה סימבולית.

פרוטסטנטים רבים לא מקבלים את דבריו של ישו כפשוטם, וטוענים שהדבר נכון לגבי רבים מהתיאורים שבהם מתאר ישו את עצמו, ולעיתים גם את אחרים, לדוגמה: "אני הוא לחם החיים",[1] "אני השער",[2] "אני הגפן"[3] ו"היזהרו מהשְׂאוֹר של הפרושים והצדוקים"[4] לכן, הפרוטסטנטים לא מתייחסים ללחם וליין בטקס האוכריסטיה כפשוטם, ומכבדים את הסמליות שלהם.

בניגוד לרפורמטורים האחרים, שטענו כי המשמעות של טקס האוכריסטיה סמלית בלבד, קיבל מרטין לותר את עקרון ה"נוכחות הממשית" של ישו, אך טען כי ממשויות גופו ודמו מתקיימות ביחד עם הממשות של הלחם והיין. דוקטרינה זו, אשר פותחה על ידי התאולוג הימי-ביניימי ג'ון דנס סקוטוס, נקראה "קונסובסטנציאציה". לותר ראה את דוקטרינת הקונסובסטנציאציה מתאימה יותר לעקרון האינקרנציה (התגלמות).

הנוצרים האורתודוקסים והקתולים לא רואים צורך להוכיח את האמונות שלהם דווקא מתוך פשט הביבליה, מכיוון שהמסורת שבעל-פה של הכנסייה נחשבת למקודשת כמו הכתוב. זאת בניגוד לפרוטסטנטים, המסתמכים רק על הטקסט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק ו', פסוק 35
  2. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק י', פסוק 7
  3. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק ט"ו, פסוק 1
  4. ^ הבשורה על-פי מתי, פרק ט"ז, פסוקים 6–12. כאשר אמר ישו את הדברים האלה לשנים-עשר השליחים, הם חשבו שהוא התכוון לכך שהם לא הביאו איתם לחם, אך ישו הבהיר להם שהוא מתכוון לתאולוגיה של הפרושים והצדוקים.