טרנסובסטנציאציה

מושג קאתולי

טְרַנְסוּבְּסְטַנְצִיאַצְיָהלטינית: Transubstantiatio) היא השינוי של הישויות לחם ויין לבשרו ודמו של ישו במהלך טקס האוכריסטיה. לפי הכנסייה הקתולית, בעוד שהאופן שבו הלחם והיין מיוצגים לא משתנה במהלך הטקס, המהות שלהם משתנה. האמונה בטרנסובסטנציאציה מבוססת על הפירוש של הכנסייה לדבריו של ישו בסעודה האחרונה:

וַיִּקַּח אֶת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר: 'זֶה גוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי'. וְכֵן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה לֵאמֹר: 'זוֹ הַכּוֹס הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם

הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ב, פסוקים 19–20, בתרגום דליטש

תאולוגיית הטרנסובסטנציאציה במקורות הנוצרייםעריכה

בעוד שהמילה טרנסובסטנציאציה עצמה לא מופיעה בכתבי קודש הנוצריים, המאמינים בתאולוגיה טוענים שהיא נרמזת בברית החדשה.

הנצרות האורתודוקסית, הנצרות האוריינטלית והנצרות הקתולית, שמייצגות כשני שלישים מהנצרות, מאמינות שהמרכיבים בטקס האוכריסטיה — הלחם והיין — אכן הופכים לגופו ודמו של ישו. את התמיכה לכך הן מוצאות בבשורות הסינופטיות ובאיגרת הראשונה אל הקורינתים. הן מדגישות, שבהקשר שבו אמר ישו את הדברים הלחם והיין היו נראים, ולכן הכוונה שלו לא הייתה סימבולית.

פרוטסטנטים רבים לא מקבלים את דבריו של ישו כפשוטם, וטוענים שהדבר נכון לגבי הרבה מהתיאורים שבהם מתאר ישו את עצמו, ולעיתים גם את אחרים, לדוגמה: "אני הוא לחם החיים",[1] "אני השער",[2] "אני הגפן"[3] ו"הזהרו מהשְׂאוֹר של הפרושים והצדוקים"[4] לכן, הפרוטסטנטים לא מתייחסים ללחם וליין בטקס האוכריסטיה כפשוטם, והם מכבדים את הסמליות שלהם.

בניגוד לרפורמטורים האחרים, שטענו כי המשמעות של טקס האוכריסטיה סמלית בלבד, קיבל מרטין לותר את עקרון ה"נוכחות הממשית" של ישו, אך טען כי ממשויות גופו ודמו של ישו מתקיימות ביחד עם הממשות של הלחם והיין. דוקטרינה זו אשר פותחה על ידי התאולוג הימי-ביניימי ג'ון דנס סקוטוס, נקראה קונסובסטנציאציה. לותר ראה את דוקטרינת הקונסובסטנציאציה מתאימה יותר לעקרון האינקרנציה (התגלמות).

הנוצרים האורתודוקסים והקתולים לא רואים צורך להוכיח את האמונות שלהם דווקא מתוך פשט הביבליה, מכיוון שהמסורת בעל-פה של הכנסייה נחשבת למקודשת כמו הכתוב. זאת בניגוד לפרוטסטנטים שמסתמכים רק על הטקסט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק ו', פסוק 35
  2. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק י', פסוק 7
  3. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק ט"ו, פסוק 1
  4. ^ הבשורה על-פי מתי, פרק ט"ז, פסוקים 6–12. כשישו אמר את הדברים האלה לשליחים הם חשבו שהוא התכוון לכך שהם לא הביאו איתם לחם, אך ישו הבהיר להם שהוא מתכוון לתאולוגיה של הפרושים והצדוקים.