פתיחת התפריט הראשי

יָאִיר הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השביעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. מוצאו של יאיר הוא משבט מנשה, מחצי השבט שממזרח לירדן.

יאיר הגלעדי
מקום קבורה קמון
עיסוק שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
שופט ישראל ה־7
משבט מנשה
22 שנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פועלו של יאירעריכה

יאיר נזכר בשלושה פסוקים בספר:

וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן

יאיר שייך לקבוצת "השופטים השקטים", שבעיקר ידוע שמם, אך פועלם נסתר. האויב מולו נלחם יאיר אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע.

מקור השםעריכה

בפרשת כיבוש עבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים מופיע גיבור - יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א). יאיר בן מנשה כבש שטחים בחבל הארץ הגלעד אשר כונו מאוחר יותר "חוות יאיר" (מדובר בחבל גאוגרפי השונה מ"חות יאיר" מספר שופטים), והתנחל בהם יחד עם בני שיבטו. במקרא נאמר: " וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר". יאיר בן מנשה היה לאחד מהמתנחלים הישראלים הראשונים.

עוד מסופר שהיו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד. מכאן השם יאיר הגלעדי. ייתכן והשופט השביעי אשר חי כשלוש מאות שנה אחרי יאיר בן מנשה, "אימץ" לעצמו את השם "יאיר הגלעדי" כשמו של אותו גיבור מתקופת ההתנחלות. השופט השמיני היה יפתח הגלעדי, אף הוא מהגלעד.

חוות יאירעריכה

בתקופת שלמה המלך, נכללו חוות יאיר בתוך שטח הנציבות השישית - שהיא נציבות רמות גלעד (ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג).

סוף ימיועריכה

יאיר נקבר בקמון. ישנן השערות רבות ביחס למקום זה כיום.

יאיר בספרות הישראליתעריכה

ספר על יאיר הגלעדי נכתב על ידי סופר הילדים צבי ליברמן ויצא בהוצאת עמיחי. קורות חיו של השופט המתוארים בספר זה, הם פרי המצאתו של הסופר.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה