פתיחת התפריט הראשי

יאיר לב (נולד ב-1959 בתל אביב) הוא במאי סרטי תעודה, פרופסור חבר במסלול היוצר בבצלאל ומורה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. הוא חתן פרס שרת החינוך והתרבות לאמנות הקולנוע (1996) ופרס הקולנוע מטעם משרד התרבות והספורט (2018).  

יאיר לב
אין תמונה חופשית
לידה 1959 (בן 60 בערך)
תל אביב
עיסוק במאי קולנוע, מורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


ביוגרפיהעריכה

בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב (1987). כסטודנט יצר את הסרט התיעודי הקצר THE MAKING OF ABSOLUTE BEGINNERS ואת הסרט העלילתי הקצר "חורים בידיים" (1987) אשר השתתף בפסטיבל מינכן לסרטים קצרים, פסטיבל פראג ופסטיבל באדאלונה.

לב פרץ לתודעה הציבורית בשנת 1989 עם סרטו הראשון באורך מלא – "הוגו" – מהסרטים הראשונים שעסקו בצורה ישירה ונועזת בחוויית השואה מפרספקטיבה של הדור השני. הסרט עורר הדים ציבוריים והוצג בפסטיבל ברלין, פסטיבל שיקגו, פסטיבל הקולנוע החדש והווידאו במונטריאול ופסטיבל הקולנוע ירושלים.

מאוחר יותר ביים וכתב סרטים נוספים, ובהם הסרטים התיעודיים באורך מלא "יקנטליסה" על המשורר חזי לסקלי (1996) אשר השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ו"הנדון: אורי אבנרי" (2002), שזיכה אותו בפרס "ברוח החופש" ע"ש וים ון ליר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2002. הסרט "הנדון: אורי אבנרי" הוצג בפסטיבלים בינלאומיים רבים (פסטיבל מינכן, ניו יורק, מיאמי. פיפ"א- ביאריץ, פסטיבל הקולנוע באוסנברוק, גרמניה, פסטיבל הקולנוע היהודי – וינה, פסטיבל הקולנוע הישראלי-פלסטיני בפריז) והוקרן בבתי קולנוע בגרמניה.

לב הוא מורה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים (שם הוא מלמד משנת 1992), ובאקדמיה לאמנויות בצלאל.

בין השנים 2003–2005 אף הנחה סמינר בימוי קולנוע תיעודי ב-ESCAC, בית הספר הגבוה לקולנוע בברצלונה, ספרד.

בשנת 2008 התמנה לאחראי תוכן והדרכה בפרויקט "גרינהאוס" במימון האיחוד האירופי לפיתוח סרטים דוקומנטרים של יוצרים מאגן הים התיכון.

בשנת 2008 השלים את סרטו "הוגו 2", בהפקת דוד דרעי, שהוא סרט המשך לסרט "הוגו". הסרט שאף צולם לאורך 4 שנים על ידי הבמאי, שונה מקודמו בכך שהוא מעמיד את מערכת היחסים המורכבת בין האב לבנו במרכז הבמה ובוחן את שאלת עתיד זיכרון השואה בעולם בו לא יוותרו עוד ניצולי שואה. הסרט השתתף בתחרות וולג'ין בפסטיבל הקולנוע בירושלים 2008 והוקרן בהקרנות מסחריות בסינמטקים של תל אביב וירושלים.

בשנת 2017 הוא ביים בשותפות עם אתי ויזלטיר ובהפקתה את "הגעגועים של מאיה גורדון" שהוקרן בפסטיבל דוקאביב של אותה שנה.

בשנת 2017 התמנה לב לפרופסור במחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

סרטו הבא, שהיה להצלחה קופתית גדולה, "אתה מת רק פעמיים", שנוצר בשיתוף דוד דרעי שהפיק, צילם והיה שותף לכתיבת התסריט, יצא לאקרנים ב-2018. הסרט זכה בפרסי הקהל והתחקיר בפסטיבל דוקאביב של אותה שנה ומיד אחר כך החל בהקרנות מסחריות שנמשכו כמעט שנה ואשר משכו עשרות אלפי צופים. 

בשנים 2000- 2008 לב ערך והנחה בסינמטק תל אביב  את "מועדון תרבות" של פורום היוצרים הדוקומנטריים, בו הוא שימש כחבר הנהלה באותן שנים. מאז ועד היום לב הוא פעיל מרכזי בזירת הקולנוע הישראלי יחד עם מעורבות בהוראה ועשייה של סרטים מרחבי העולם.   

מאז  2008 ועד ימינו הוא משמש בתפקיד אחראי תוכן והדרכה בפרויקט "גרינהאוס" לפיתוח סרטים דוקומנטריים של יוצרים מאגן הים התיכון. בין הסרטים הישראלים והפלסטינים הבולטים שפותחו בחממה: חמש מצלמות שבורות בבימוי עימאד בורנט וגיא דוידי, שתיקת הארכיון בבימוי יעל חרסונסקי, "אחרייך" בבימוי רנא אבו פריחה.

לקריאה נוספתעריכה

מאמרים פרי עטו של יאיר לב:

  • "לאכול את המרק או לצלם אותו" בעקבות הרצאה שניתנה לרגל פתיחת תערוכת צילומי דוד פרלוב במוזיאון הישראלי לצילום, בגן התעשייה תל חי (פרסום באתר המוזיאון - 2003)
  • “constructing drama” בכתב העת האירופאי DOX של EDN - איגוד הדוקומנטריסטים האירופאי, גיליון 28, אפריל 2000
  • "לביים – לא לשקר" בכתב העת לקולנוע "סינמטק" גיליון 100, אפריל 1999
  • "איך עושים סרט על גיבור שאי אפשר לצלם?" - יומן עשיית הסרט "יקנטליסה" בכתב העת של "קמרה אובסקורה" גיליון 3, אוקטובר 1996

קישורים חיצונייםעריכה