יהודה נחשוני

מראשי פועלי אגודת ישראל, עיתונאי, סופר ואיש הגות

יהודה נחשוני (רזמיבש) (כ"ח בשבט תרע"ה, 12 בפברואר 1915 - ג' בחשוון תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה מראשי פועלי אגודת ישראל, עיתונאי, סופר ואיש הגות. שימש כעורך היומון שערים.

יהודה נחשוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בפברואר 1915
מחוז מרמורש, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1982 (בגיל 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פועלי אגודת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במחוז מרמורש שבטרנסילבניה (כיום רומניה). בעל השכלה תורנית. פרסם בחו"ל ספר שירים, וכמו כן חיבר ספרים ביוגרפיים על השל"ה והבעל שם טוב.

עלה לישראל בשנת 1950. עם בואו החל בפעילות פוליטית במסגרת פא"י והיה חבר מזכירות המפלגה. בשנות ה-50 שימש סגן העורך של ביטאון התנועה "שערים", ומשנות ה-60 ועד פטירתו, במשך כעשרים שנה, שימש כעורך העיתון.

היה בעל השקפה לאומית-חרדית. פרסם בקביעות מאמרי הגות והשקפה על מכלול הנושאים שעל סדר יומה של היהדות הדתית והחרדית בישראל. לא נמנע מלהתעמת עם דעותיהם של גדולי התורה של אגודת ישראל, ועקב כך ספג ביקורת מצד חרדים.

במשך שנים פרסם מעל גבי העיתון דברי הגות ופרשנות על פרשיות התורה. לימים הוציא את מאמריו בסדרת הספרים "הגות לפרשיות השבוע" שזכתה לתפוצה רבה.

לאחר מותו הנציחה עיריית בני ברק את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת נוה אחיעזר שהקימה פא"י, ובראשיתה הוא עצמו היה מתושביה. בית הכנסת המרכזי של פא"י במרכז העיר נקרא על שמו - "נר יהודה" (נ"ר - ראשי התיבות של שם משפחתו: נחשוני-רזמיבש).

חיים אישיים

עריכה

התגורר בבני ברק.

בניו הם הרב משה נחשוני, רב שכונה בראשון לציון וראש מחלקת הכשרות בעיר, והעיתונאי יצחק נחשוני.

מספריו ומחקריו

עריכה
  • הגות בפרשיות התורה - פרשנות מקורית לפי פרד"ס בהכוונת ראשונים ואחרונים (2 כרכים)
  • החתם סופר - אישיותו ופעליו
  • משפחת ה"כהנים" בסיגט - ביטאון מרמורש-סיגט, ינואר 1971

קישורים חיצוניים

עריכה