יהודה פלד
יהודה (יודק'ה) פלד (נולד ב-1940) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד חטיבת ביסלמ"ח, כמפקד עוצבת געש וכמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
 | |
| לידה | 1940 (בן 84 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | "יודק'ה" |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
פעולות התגמול מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
  | |
נעוריו עריכה
יודק'ה פלד נולד וגדל בקיבוץ יגור. הוריו פנחס ושיינדל פלד, ממייסדי הקיבוץ. ליודק'ה שלושה אחים ביולוגים ושניים מאומצים. אחיו הבכור היה יאיר, אשר נרצח על ידי בדואים בעת ניווט בדד שערכו לוחמי היחידה בקרבת הגבול עם מצרים[1], בעת היותו מפקד סיירת הצנחנים. אחות גדולה רוחיק ואחות צעירה איה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, אימצו ההורים פנחס ושיינדל שני ילדים יתומים שעלו מאירופה לבדם: מנחם ונעמי.
שירות צבאי עריכה
עם גיוסו לצה"ל ב-1960, בחר פלד לשרת בחטיבת גולני. פלד עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בלילה שבין ה-16 וה-17 במרץ 1962 השתתף פלד, כמפקד מחלקה בסיירת[2], בפעולת נוקייב ונפצע באורח קשה[3]. לאחר מכן השתחרר פלד מצה"ל ושב לקיבוצו. במלחמת ששת הימים לחם כאיש מילואים והיה מפקד סיירת חטיבה 2 שלחמה ברמת הגולן[4]. ב-1970 שב לשירות קבע בצה"ל. בשנים 1972-1970 שימש כמפקד סיירת גולני[5], בין היתר בפשיטה על הכפר יאטר שבלבנון[6]. לאחר מכן השתלם במכללה לפיקוד ומטה.
ב-4 באוקטובר 1973 מונה רס"ן פלד למפקד גדוד 51 של חטיבת גולני[7]. יומיים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים. פלד לחם בראש גדודו בקרבות הבלימה ברמת הגולן. ב-8 באוקטובר 1973 הוביל כוח קטן מגדודו במעלה החרמון בניסיון הראשון לחבור עם מוצב החרמון, אך הניסיון כשל למרות שהכוח שעליו פיקד פלד הצליח לכבוש את גבעה 1614 ולהניס משם את גדוד קומנדו 183 הסורי. לאחר שהוביל את גדודו בהבקעה לשטח סוריה בימים 11–12 באוקטובר, הוביל פלד פשיטה של כוח מן הגדוד על מורדות החרמון לעבר הכפר הסורי עירנה, במטרה לפגוע בחיילים הסוריים ששהו בסביבתו ובכך לערער את ביטחונם על ידי הטמנת מוקשים ומטעני חבלה. הפשיטה ארכה זמן ארוך מהמתוכנן בשל תוואי העלייה הקשה והכוח לא הגיע ליעד לפני עלות החמה ולכן חזר ללא פגיעה בסורים. ב-21 באוקטובר הוביל פלד את לוחמי הגדוד במבצע קינוח לכיבוש החרמון, אף כי המודיעין שניתן לו בטרם הביצוע בנוגע להיערכות הכוח הסורי שהגן על ההר היה חסר וחלקי[8]. הקרב לכיבוש ההר היה קרב לילה קשה ומורכב שהתנהל מטווחים קרובים[9], וגדודו של פלד ספג בו נפגעים רבים[10]. פלד עצמו נפצע לפנות בוקר מפגיעת כדור בחזהו[11]. לאחר שהחלים שב פלד לפקד על הגדוד במלחמת ההתשה במובלעת הסורית.
פלד הועלה לדרגת אל"ם ובשנים 1977-1976 שימש כמפקד חטיבת ביסלמ"ח והשתתף במבצע אנטבה[12]. לאחר מכן השתלם בהסבה לשריון ובשנים 1980-1978 פיקד על חטיבת ברק[13]. במבצע שלום הגליל שימש סגן מפקד אוגדה, ב-1982 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד עוצבת אתגר, אוגדת שריון מילואים[14]. ב-1984 מונה למפקד עוצבת געש. בשנים 1988-1986 שימש כמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בשנת 1992 השתחרר מצה"ל.
לפלד תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. נשוי לאביטל ואב לארבעה: אורן (סא"ל במיל', טייס מסוקי קרב, שירת בחיל אוויר כעשרים וארבע שנים כאיש צוות אוויר, סיים את שרותו כסגן מפקד בסיס פלמחים), סיון, אילת וליאור. נכדו של פלד שירת גם הוא בגדוד 51.
לקריאה נוספת עריכה
- אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003.
- אלישיב שמשי, איפה אני נמצא לעזאזל, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמודים 57–66.
- אילן כפיר, "הקרב על החרמון", הוצאת דביר, 2013.
- משה גבעתי המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, הוצאת מערכות ומודן, תשע"ה-2015.
קישורים חיצוניים עריכה
- דבר מפקד גדוד 51 בקרב על החרמון, תא"ל יהודה (יודק'ה) פלד, חלק א', מתוך אתר לוחמי גדוד 51 במלחמת יום הכיפורים, 1973
- דבר מפקד גדוד 51 בקרב על החרמון, תא"ל יהודה (יודק'ה) פלד, חלק ב', מתוך אתר לוחמי גדוד 51 במלחמת יום הכיפורים, 1973
- משה גבעתי, שני גדודים אמת אחת? (אורכב 04.05.2014 בארכיון Wayback Machine), מערכות, גיליון 440, ינואר 2012
- תא"ל פלד - מפקד המכללה לפו"ם, מעריב, 29 באוגוסט 1986
- יועד לודר, יודקה פלד, דויד כץ, רן גינוסר, הלוחמים חושפים: מה באמת קרה בחרמון?, באתר nrg, 4 באוקטובר 2012
- אחיקם משה דוד, 40 שנה אחרי: נחשפים יומני מלחמת יום כיפור, באתר nrg, 22 ביוני 2013
- יהודה פלד, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- יודקה פלד – קרב החרמון הראשון, בבלוג "נעמוש", 7 במרץ 2024
- יודקה פלד – קרב החרמון השני, בבלוג "נעמוש", 12 במרץ 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ אביחי בקר, "בעקבות יעקב דביר", הארץ, 21 בינואר 2000.
- ^ טל זגרבה, במשך כל הטיפוס רימונים התגלגלו לצדנו והתפוצצו מתחתינו, באתר הגבורה, כפי שהועלתה ב"אתר הגבורה", במחנה, , 14.08.2009, יעקב אבן: "כשחיילי הסיירת הגיעו לגדרות המוצב, הסורים חיכו להם. כבר במטח האש הראשון הם פצעו קשה את הנווט המיתולוגי של גולני, יודק'ה פלד".
- ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון(הקישור אינו פעיל, 7.11.2020), ביטאון ביבשה, גיליון 2, יוני 2007.
- ^ יהודה (יודק'ה) פלד (1970-1972), באתר גדס"ר גולני.
- ^ הפשיטה על יאטר, באתר גדס"ר גולני.
- ^ דבר מפקד גדוד 51 בקרב על החרמון, תא"ל יהודה (יודק'ה) פלד(הקישור אינו פעיל, 7.11.2020), חלק א', מתוך אתר לוחמי גדוד 51 במלחמת יום הכיפורים, 1973.
- ^ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 6, "לאחר שהמג"ד סא"ל יודק'ה פלד שוחח עם ההולכים לקרב וסיפר כי 'אין מודיעין כך שאני לא יודע איפה בדיוק נפגוש את הסורים'."
- ^ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 63, "'עשרים כאן אחד', מג"ד 51 למח"ט, 'שלוש נפצע הולך קשה'."
- ^ אביחי בקר, "הקרב שלא נגמר", ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", 15.07.2005, יהודה פלד: "בכל ספרי התורה של הצבאות נאמר שאם שליש מהיחידה נפגע היא לא כשירה להמשך לחימה. אתם הוכחתם את ההפך".
- ^ אבי צור, גיבור בעל כורחו, ראיון עם יואב גולן קצין האג"ם של חטיבת גולני שפיקד על השלמת כיבוש החרמון, מתוך ביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל גיליון 196 דצמבר 2005, כפי שפוסם באתר "פרש", "בדיוק חמש דקות אחרי שאמיר נפצע, ב־5:17, ניסה יודק'ה להתרומם אך גם הוא חטף כדור בחזה ונפצע".
- ^ תא"ל פלד - מפקד המכללה לפו"ם, מעריב, 29 באוגוסט 1986
- ^ מפקדי החטיבה לדורותיה, מתוך אתר "עמותת יד לשריון".
- ^ חן קוטס-בר, פצע מדמם: מה באמת קרה בסולטן יעקוב?, באתר nrg, 16 ביוני 2012
| יהודה פלד - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|