יהושע בוקסבוים

רב בסלובקיה

הרב יהושע בוקסבוים (שבט תרל"ז-כ"ו בסיוון תש"ד; 1944-1877) היה אב"ד וראש ישיבה במגנדורף ובגלנטה שבהונגריה. נספה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

הרב יהושע בוקסבוים
אין תמונה חופשית
לידה 1877
שבט תרל"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1944 (בגיל 67 בערך)
כ"ו בסיוון תש"ד
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני הונגריה, חסידות
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, אגדה, הלכה ופסיקה, חסידות, מוסר
רבותיו הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, הרב משה יוסף הופמן, הרב שמואל רוזנברג מאונסדורף, האדמו"ר משינובה הרב משה הלברשטאם
תלמידיו ד"ר מרדכי בוקסבוים (אחיינו)
חיבוריו "אור פני יהושע"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עד השואהעריכה

נולד לרב יוסף שהיה שוחט בעיר פאפה בהונגריה. לאחר בר המצווה סייע בפרנסת המשפחה בחנות של הוריו. בשעות הערב ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין הרב משה יוסף הופמן.

בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל הרב שמואל רוזנברג (מחבר שו"ת "באר שמואל"). בגיל 22 הוסמך להוראה בידי ראש הישיבה ועל ידי הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר. לאחר ההסמכה נישא והיה סמוך 10 שנים על שולחן חותנו, הרב מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל. בתקופה זו כתב עשרות קונטרסים של דברי תורה. בשנים אלו גם התקרב לחסידות והפך לחסידו של ר' משה הלברשטאם[1].

בתר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו הרב שמואל רוזנברג, ובה הקים ישיבה. בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כרבה של גלנטהסלובקיה המודרנית), במקומו של הרב יוסף צבי דושינסקי, ושם הקים ישיבה גדולה יותר שבשיאה מנתה 230 תלמידים. הישיבה כללה חדר אוכל מסודר והתלמידים לא היו צריכים לאכול אצל בעלי בתים כפי שהיה מקובל. הרב דאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא הקפיד מצד אחד על הופעה חיצונית מסודרת של התלמידים, ומצד שני נתן יחס אישי לכל תלמיד. הרב בוקסבוים עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא מקובלים בישיבות, והוא עצמו לימד מוסר בהזדמנויות שונות. דגל בלימוד פשוט וברכישת בקיאות רחבה ככל האפשר, אך למרות זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק. בשבת דרש לפני תלמידיו, ודרשותיו ריתקו את השומעים כי קשר רעיון ברעיון בשילוב מליצות והומור.

היה ידוע באהבתו לארץ ישראל ועודד את תלמידיו לעלות לארץ, אך התנגד לציונות ותמך בפרחי אגודת ישראל שראה בהם משקל נגד לתנועה הציונית. הוא התלבט מאוד אם לעלות לארץ ישראל, ולבסוף החליט להישאר עם קהילתו. אחיינו ותלמידו ד"ר מרדכי בוקסבוים היה משפטן ואיש ציבור חרדי בארץ ישראל, שכיהן כסגן ראש עיריית ירושלים.

בזמן השואהעריכה

בסיוון תש"ד נתקבלה פקודה לשלוח את יהודי גלנטה לבירקנאו. במקביל התקבל גם אישור לשחרר את ראש הישיבה ומשפחתו, אישור שניתן מתוך ההערכה הרבה שזכה לה אפילו מצד הנאצים. אולם הרב סירב, ולפני שיצאה הרכבת לדרכה נשא דרשה מרגשת לפני עדתו בנושא של קידוש השם על בסיס דברי חז"ל: "'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נפשך".

לאחר תחילת הנסיעה ברכבת התבטא הרב שנוסעים ל"גן עדן" וביקש מתלמידיו ובני עדתו להצטרף עמו בשירת "אני מאמין". לפני חניית הרכבת באושוויץ קרא להגביר את עוצמת השירה. הרב נספה בכ"ו בסיוון במחנה ההשמדה אושוויץ 2[2].

לאחר המלחמה אספו תלמידיו את הנותר מחידושיו הרבים בהלכה ובאגדה, וכן שאלות ותשובות שלו. הם כינסו את כל דברי התורה בספר "אור פני יהושע" (שני כרכים).

מספר מכתבים של הרב, ושל אשתו הרבנית, מתקופת השואה, ניתן למצוא בספרה של ניצה קאליש "משיב נפש - מכתבים" (2018) ירושלים. הוצ' כתר.

לקריאה נוספתעריכה

  • קאליש ניצה. (2014). "משיב נפש- משפחת קאליש גלנטה". ירושלים הוצ' כתר.
  • קאליש ניצה (2018) "משיב נפש - מכתבים". ירושלים הוצ' כתר.
  • יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה חלק א', "המכון לחק בעיות החברה החרדית", ניו יורק תשט"ז
  • הקדמת אור פני יהושע על חמישה חומשי תורה, הכוללת תולדות המחבר
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן
  • יוסף תאשור, האני מאמין של רבי י. בוקסבוים מגלנטה, בתוך: "בית יעקב", תשכ"ה, קובץ ט', גיליון 73–74 עמ' 12–13
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' רלב-רסא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה