שם החודש נזכר במקרא: ”בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־ה' אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר” (ספר זכריה, פרק א', פסוק ז')
מקור השם "שבט" מבבל, כמו יתר החודשים העבריים.[3] באשורית הוא נקרא בשם "שבטו" מלשון מכה, על שם הרוחות הנושבות בו.[2]
יש מפענחים[4] שם החודש שבט מלשון ענף זמורה, סמל לפריחת האילנות בחודש זה. דורשי רשומות דרשו חודש זה בראשי תיבות: "שנשמע בשורות טובות".
מועדים עיקריים
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ חודש שבט באתר הידברות
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה י"ז
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק ז'
- ^ צילום המגילה.
- ^ רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש שבט.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289.
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, דרוש ב'.