יהושע גלוברמן
יהושע גלוברמן (30 בינואר 1905 – 8 בדצמבר 1947) היה בכיר ב"הגנה", מפקד החי"ש. נהרג במארב ערבי בתחילת מלחמת העצמאות והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו.
לידה |
30 בינואר 1905 קלינקביצ׳י, בלארוס |
---|---|
נהרג |
8 בדצמבר 1947 (בגיל 42) לטרון, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | יגור |
תאריך עלייה | 1925 |
השתייכות | ההגנה |
תקופת הפעילות | 1931–1947 (כ־16 שנים) |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
המרד הערבי הגדול מלחמת העצמאות | |
הנצחה | |
| |
ביוגרפיה
עריכהנולד בכ"ד בשבט תרס"ה לברכה-אסתר ולרב שלמה (הוסמך לרבנות על ידי הרב דוד פרידמן מפינסק) בקלינקוביצ'י הסמוכה לעיר מאזיר (קלינקביצ'י (אנ') בבלארוס המודרנית), אז חלק מן האימפריה הרוסית. כבר כנער ארגן נערים יהודים חברי תנועת החלוץ הצעיר לעזרה לאנשי החלוץ בהגנה עצמית בזמן פרעות 1919. המשיך בפעילותו בתנועת החלוץ גם תחת השלטון הבולשביקי, ועל כן סולק מהגימנסיה וגורש מעיירת הולדתו לגלות בלנינגרד. בשנת 1924, בגיל 19, ארגן צעירים יהודים להגנה עצמית, נאסר בסוף אותה שנה בגין פעילותו הציונית ונידון לגלות ומאסר של שלוש שנים בסיביר. אביו, שחשש לחיי בנו בגלות בסיביר, השתדל למענו אצל ידידתו יקטרינה פשקובה, אשתו הראשונה של הסופר מקסים גורקי ופעילה בארגון "הצלב האדום הפוליטי". כך התאפשר לו לצאת את רוסיה, ולאחר ששוחרר בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. לאחר כשנה עלו גם הוריו ארצה.
עבד בעין חרוד ובמחצבה בירושלים, ולאחר מכן התיישב בקיבוץ יגור, שבו עסק בפלחה ובמכונאות, אך עם הזמן הגביר את עיסוקו בנושאי ביטחון.
שרות בהגנה
עריכההשתתף בקורס מפקדי ההגנה בשנת 1931 והתמנה למפקד קיבוץ יגור. משנת 1936 היה חבר במטה ההגנה. בין תפקידיו: עיצוב תורת הלחימה של החי"ש (יחד עם צבי איילון), מפקד כוחות החי"ש בצפון הארץ ולאחר מכן מפקד החי"ש הארצי. כמו כן, שימש ראש לשכת ההדרכה ואחראי לחינוך הגופני המורחב (חג"ם) ולגדנ"ע.
בשנת 1938 התמנה לתפקיד מפקד פלוגות השדה (פו"ש) בצפון. במסגרת זו השתתף במרץ אותה שנה בעליה לחניתה, שהייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של "חומה ומגדל". לאחר מכן שימש כמפקדו של היישוב החדש.
בשנת 1946 היה גם מפקד אזור תל אביב, ובמסגרת תפקידו זה פיקד על מבצעי הורדת מעפילים רבים.
באפריל 1947 התמנה למפקד מחוז תל אביב של "ההגנה".
ב-5 בדצמבר 1947 נסע לירושלים כדי להתרשם מהפיקוד בעיר ועל מנת להכין תוכנית להגנתה. שלושה ימים לאחר מכן (ו' בכסלו) יצא ברכב פרטי בראש שיירה חזרה לתל אביב, כדי לקבל את הפיקוד על החטיבה שלימים נקראה "גבעתי". השיירה נעצרה על ידי הבריטים בלטרון והרכב המשיך מערבה. בסמוך לכפר הערבי מסמיה נתקל בערבים חמושים על הכביש שירו לעברו. גלוברמן נפגע מן הירי ונהרג במקום[1]. נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות של קיבוץ יגור.
בינואר 1950, לאחר הקמת צה"ל, הוענקה לו דרגת אלוף.
חיים אישיים
עריכההותיר אחריו את רעייתו, בריינה (נפטרה ב-1987), ושתי בנות: אילנה ולאה.
הנצחה
עריכה- ב-17 בדצמבר 1947, מספר ימים לאחר הירצחו, עת נערך טקס הנפת דגל עברי בשרונה לאחר התפנות הבריטים, הוסב שם המקום על שמו ל"מחנה יהושע"[2].
- על שמו בט"ר ניצנים של מערך מגל ליד ניצנים.
- בית הספר בית יהושע בעיר נשר שנקרא על שמו בשנת 1961.
- רחוב בחיפה בשכונת סביוני דניה.
- מרוץ הכרמל לזכרו שהיה מהמרוצים הגדולים בארץ בשנות ה-50, מרוץ שליחים תחרותי מעל 80 ק"מ שהתחיל ביגור הקיף את הכרמל והסתיים ביגור והשתתפו בו קבוצות מיגור ומקיבוצים אחרים[3].
לקריאה נוספת
עריכה- יהושע גלוברמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1949
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לכסיקון כוח המגן, 1992, עמוד 104
- בוגנר נחום, מחשבה צבאית ב"הגנה", יוחנן רטנר, יהושע גלוברמן, יצחק דובנו (יואב), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "יהושע גלוברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2828
- אורי קציר, יהושע גלוברמן, האלוף הנשכח (אורכב 10.01.2012 בארכיון Wayback Machine), בבלוג אפלטון
- קורות החיים של יהושע גלוברמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- יהושע גלוברמן, באתר גלעד של המועצה האזורית זבולון
- אלי אלון, סיפור חיו של האלוף יהושע גלוברמן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוגוסט 2018
- לזכרו של האלוף יהושע גלוברמן, באתר עמותת ותיקי גדוד מוריה
הערות שוליים
עריכה- ^ איך נרצח יהושע גלוברמאן, הצופה, 9 בדצמבר 1947
- ^ דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2017
- ^ סיפורו של מרוץ הכרמל, באתר www.news1.co.il