פתיחת התפריט הראשי

רבי אלעזר לעוו[1] (ה'תקי"ח, 1758 - כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במורביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה. מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו"ת שלו, שמן רוקח.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בוודיסלב ללאה רייצא בת הרב שמואל כ"ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר "עטרת פז". הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח, שנקרא כך על שם סבו רבי אלעזר מזלוטשוב אביו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב.

נשא בגיל צעיר מאד את יטלה יוטה בת הרב יואל שהיה חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה", ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו ודיסלב וכראש בית הדין המקומי. שלוש שנים לאחר מכן (ה'תקל"ח, 1778) נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקרקוב וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת 1792 נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של הרב יצחק אברהם כ"ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה".

בתקופת כהונתו בפילץ התרחשה חלוקת פולין, ואזור קרקוב שהיה מתחילה מסופח לוורשה עבר לשליטה אוסטרית. מסיבה זו, את ספרו הראשון "סמא דחיי" הדפיס בוורשה ואילו את יתר ספריו הדפיס בווינה בירת אוסטריה.

הרב מרדכי בנט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במורביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנט, הרב ישעיה בנט את בתו של הרב לעוו לאשה.

ב-1813, ה'תקע"ג, עבר לרגנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רגנשבורג, פילזן וגלטוי (אנ'). מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בסוף 1815, חנוכה ה'תקע"ו.

ב-1819, ה'תקע"ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת 1821 היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. ב-1830 עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סנטוב.

בחורף 1833, ה'תקצ"ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837, ונקבר בסנטוב.

בנו היה הרב בנימין זאב לעוו מווערבוי, ונכדו הוא הרב ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה.

מספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מספריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אין להחליפו עם נינו אלעזר בן ירמיה לעוו, רב בהונגריה בראשית המאה ה-20, מחבר הספר פקודת אלעזר.