משמר הדמוקרטיה הישראלית
עמותה ישראלית
משמר הדמוקרטיה הישראלית היא עמותה שהוקמה בשנת 2019 כדי לפעול "להטמעת ערכי מנהל תקין ואתיקה בקרב עובדי ונבחרי ציבור, לחיזוק עקרון השוויון בפני החוק ואכיפתו, לחיזוק עריכה הדמוקרטיים של המדינה, כינון חוקה ראויה, הפרדת הרשויות ואיזונים ובלמים ביניהן, העמותה תפעל למען האינטרס הציבורי ולטיפוח ערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, כמדינה יהודית ודמוקרטית, בתחומי שלטון החוק, המשטר והמינהל הציבורי, לשיפור נורמות השלטון והמשטר התקינות ולמיגור שחיתות שלטונית, ולגיבוש וקידום חקיקה שתעגן ערכים אלה, לחיזוק מעמד הרשות השופטת, עקרונות המשפט, הצדק וזכויות האדם."[1] מייסדי העמותה הם עו"ד דורון ברקת, עו"ד יובל יועז ועו"ד אוהד שפק.
| התאגדות | עמותה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | רמת גן |
| תקופת הפעילות | 2019–הווה (כ־6 שנים) |
  | |
בין פעולות העמותה:
- בעקבות החלטה של ממשלת ישראל, בפברואר 2020, להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים הגישה העמותה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה הורה בג"ץ על הקפאת פעילות הוועדה עד לקבלת הכרעה בעתירות שהוגשו נגד הקמתה.[2]
- בעקבות החלטה של הכנסת ה-22 להעניק לחבר הכנסת חיים כץ חסינות מפני העמדתו לדין פלילי, הגישה העמותה עתירה לבג"ץ שיורה על ביטול חסינות זו. העתירה נדחתה על הסף, בין השאר משום שבמשך הזמן שחלף ממועד הגשת העתירה ועד לדיון בה הכנסת ה-22 סיימה את כהונתה ותוקף החסינות פג.[3] בעקבות זאת פנתה העמותה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיגיש שוב את כתב האישום נגד חבר הכנסת כץ.[4]
- הגשת עתירה, שנדחתה על הסף, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית ב"פרשת המניות" - רכישת מניות על ידי בנימין נתניהו בחברה שבשליטת בן דודו, נתן מיליקובסקי.[5]
- הגשת עתירות, שנדחו, נגד הטלת הרכבת ממשלת ישראל ה-35 על בנימין נתניהו, הנאשם בעבירות שחיתות,[6] ונגד מינוים של חברי הכנסת צבי האוזר ואסנת מארק לנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.
- הגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטה של ממשלת ישראל ה-34 להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירת שוטרים. העתירה התקבלה והקמת ועדת הבדיקה בוטלה.[7]
- הגשת עתירה לבג"ץ[8] בדרישה לעדכן את הנחיית היועץ המשפטי בנושא חירות ההפגנה.[9] בעקבות זאת עודכנה ההנחיה בשני נושאים: גבולות סמכותה של המשטרה להתנות קיום הפגנה במתן רישיון, והתנאים וההגבלות על קיום הפגנות ליד או בסמוך לבתיהם של אנשי ציבור.[10]
- הגשת עתירה לבג"ץ לפרסום מלוא פרטיו של הסכם חמאס–ישראל מינואר 2025. העתירה נדחתה בנימוק שסעיף 35(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע שהחלטות הממשלה בנושאי ביטחון המדינה ויחסי חוץ שלה הן סודיות.[11]
קישורים חיצוניים
עריכה
משמר הדמוקרטיה הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק
משמר הדמוקרטיה הישראלית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- משמר הדמוקרטיה הישראלית, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
עריכה- ^ משמר הדמוקרטיה הישראלית, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ אברהם בלוך, מכה לאוחנה: בג"צ הקפיא את פעילות ועדת מח"ש, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2020
בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית ואחרים נ' שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה, ניתן ב־24 בפברואר 2020 - ^ בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22 ואחרים, ניתן ב־9 בספטמבר 2020
- ^ הודעה לעיתונות, בעמוד הפייסבוק של משמר הדמוקרטיה הישראלית, 9 בספטמבר 2020
- ^ בג"ץ 7365/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ואחרים, ניתן ב־27 באוקטובר 2020
- ^ אוהד שפק, למה עתרנו לבג"ץ נגד ממשלת נתניהו-גנץ, באתר ynet, 30 באפריל 2020
- ^ בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־10 בפברואר 2021
- ^ אברהם בלוך, עתירה לבג"ץ: מנדלבליט לא עדכן נוהל, בניגוד לפסיקה, באתר "סרוגים", 14 במרץ 2021
- ^ חירות ההפגנה, באתר הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, 5 בינואר 2022
- ^ ציוץ בטוויטר של משמר הדמוקרטיה הישראלית, 19 בינואר 2022
- ^ עע"מ 78693/25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ואחרים, ניתן ב־16 בפברואר 2025