יוג'ין ויגנר
יוג'ין פול "אי. פי." ויגנר (בהונגרית: Wigner Jenő Pál, ינה פאל ויגנר; 17 בנובמבר 1902 - 1 בינואר 1995) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי-הונגרי, ממוצא יהודי. אחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963.
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1902 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1995 (בגיל 92) פרינסטון, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | הונגריה, גרמניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרינסטון |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
מיכאל פולני |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ג'ון ברדין, Leonard Eisenbud, Rajmund Lewis Somorjai, Francis Joseph Narcowich, George Abraham Snow, Joseph O. Hirschfelder, Conyers Herring, Edwin Thompson Jaynes, Theodore Duddell Newton, William Tout Sharp, ויקטור וייסקופף, Ralph Zvi Roskies, פרדריק סייץ, Fred Tappert, אבנר שמעוני, Marcos Moshinsky |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Amelia Frank Mary Annette Wheeler Eileen Clare-Patton Hamilton |
| צאצאים |
David Wheeler Wigner |
| הערות | במקור יהודי אך המיר דתו |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בפיזיקה גרעינית, תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים. | |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייועריכה
ילדות ולימודיםעריכה
ויגנר נולד בבודפשט שבאוסטרו-הונגריה למשפחה יהודית. אביו היה מנהל מפעל לעיבוד עורות. מגיל חמש למד בעזרת מורים פרטיים. בגיל אחת עשרה אובחן כחולה בשחפת ונשלח להחלים בהרי האלפים האוסטריים. לאחר שישה שבועות התברר כי ההבחנה הייתה שגויה אך את השבועות שעברו בינתיים העביר בפתרון בעיות מתמטיות.
ויגנר חגג בר מצווה חילונית, אולם למד יהדות אצל רב כמו שאר בני הקהילה. לאחר שסיים בהצטיינות את בית הספר התיכון הלותרני בבודפשט (חברו לספסל הלימודים היה המדען לעתיד ג'ון פון נוימן, שנה אחת מתחתיו). נשלח ללמוד באוניברסיטה הטכנית של ברלין שם פגש, במסגרת החברה הגרמנית לפיזיקה, מדענים כמקס פלאנק, ורנר הייזנברג ואלברט איינשטיין.
כחלק מתגובתם לשלטון ההונגרי הקומוניסטי ולהתבלטות של יהודים במשטר זה, משפחת ויגנר המירה את דתה לנצרות בזרם הלותרניזם. מאוחר יותר בחייו הסביר ויגנר שזו "לא הייתה החלטה דתית בלב שלם, אלא החלטה אנטי-קומוניסטית".
קריירה בגרמניהעריכה
בברלין החל ויגנר לעבוד במכון הקיסר וילהלם (לימים מכון מקס פלאנק) תחת מורו מיכאל פולני.
בשנות העשרים המאוחרות עסק בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הוא עבד באוניברסיטת גטינגן כעוזרו של המתמטיקאי דויד הילברט אך הקדיש את זמנו לפיזיקה. הוא הניח את יסודות התאוריה של מכניקת הקוונטים הסימטרית ועשה שם לעצמו בעולם המדעי. בשנות השלושים חקר גם את גרעין האטום.
קריירה בארצות הבריתעריכה
בשנת 1930 זכה למשרה באוניברסיטת פרינסטון יחד עם פון נוימן, אך שניהם המשיכו לשהות באירופה כמחצית מזמנם. עם עלייתו לשלטון של היטלר מצאו מקלט בארצות הברית. בפרינסטון פגש שוב את איינשטיין ואף את פול דיראק, שגם נשא לאישה את הצעירה משתי אחיותיו.
בשנת 1934 שיער את קיומו של מבנה גבישי המורכב מאלקטרונים בלבד, הנקרא על שמו גביש ויגנר (אנ'). התאוריה אוששה על ידי חוקרי מכון ויצמן למדע במחקר שפורסם בשנת 2019 במגזין Science.[1]
משבוששה האוניברסיטה לחדש את חוזהו ב-1936, נדד למדיסון, בירת ויסקונסין ולימד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון המקומית. הוא נשא לאישה סטודנטית לפיזיקה בשם אמליה פרנק אך זו נפטרה ב-1937. ויגנר התאזרח בארצות הברית וב-1938 חזר והצטרף לאוניברסיטת פרינסטון.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ויגנר אחד הפעילים למען הקמת פרויקט מנהטן. לאחר שהוקם, השתתף בו כחוקר באוניברסיטת שיקגו בין השנים 1942 ל-1945.
ב-1941 נישא בשנית, למרי אנט וילר.
לאחר שנה כמנהל המחקר במעבדות קלינטון שבטנסי שב ללמד בפרינסטון ב-1947. מאז כיהן כפרופסור לפיזיקה מתמטית בפרינסטון עד פרישתו ב-1971.
בין השנים 1952 ו-1957, ולאחר מכן בין 1959 ל-1964, היה חבר בוועדה המייעצת לסוכנות האמריקאית לאנרגיה אטומית.
ב-1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".
ב-1992 פרסם את זכרונותיו, ושלוש שנים לאחר מכן נפטר בפרינסטון, ניו ג'רזי.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- יוג'ין ויגנר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יוג'ין ויגנר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יוג'ין ויגנר, באתר MacTutor (באנגלית)
- יוג'ין ויגנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוג’ין ויגנר, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- יוג'ין ויגנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)