פתיחת התפריט הראשי
ספרו מעשה ניסים

יפתח יוסף יוזפא[1] הלוי מנצפך המכונה יוזפא שַׁמֶשׁ ׁ(=יוזפא השמש) מוורמיזא (1604-1678 י"ג באדר א' ה'שס"ד - י"ג בשבט ה'תל"ח) היה שמש קהילת וורמייזא במשך למעלה משלושים שנה, נאמן הקהל ורושם רשימות.

ביוגרפיהעריכה

יוזפא נולד בשנת 1604 לנפתלי הרץ בפולדה, ולמד בה עד 1623 אצל הרב פינחס הורביץ. בעת מלחמת שלושים השנים נסע ללמוד בישיבה בוורמס אצל המקובל רבי אליהו לואנץ. לאחר תקופה שבה חי בבית הנגיד דוד אופנהיימר, בסביבות גיל 21 נשא לאשה את העלמה פיירכען, לאחר נישואיו התמנה לשמש הקהילה, תפקיד בו החזיק למשך למעלה משלושים שנה. שימש כשוחט, אחראי לכתיבת גיטין וכתיבת אגרות ושטרות הקשורים לקהילה. במהלך תפקידו תיעד את מנהגי קהילת וורמייזא העתיקה (אחת משלוש הקהילות החשובות ביהדות אשכנז - קהילות שו"ם) והעלה על הכתב מאורעות מהן ניתן ללמוד על ההתמודדויות של קהילת וורמיזא בגרמניה.

חי בוורמס עד לפטירתו ב-1678. בנו אליעזר ליברמן הדפיס את ספרו מעשה ניסים בתרגום יהודי אשכנזי.

בספריו אהב יוזפא להשתמש במליצות ופיוטים, אולם ספריו מלאים בליקויים לשוניים. לעיתים העתיק מילים לפי מבטאו האשכנזי כמו כוז (כוס) צלוכית (צלוחית) ועוד.

על מצבתו נכתב:

הר"ר יוזפא שמש הלוי זצ"ל הוא היה שמש וסופר ונאמן הקהילה פה וורמיישא שלושים שנה והיה עניו בעל טובה אהוב ונוח לבריות נפטר בש"ט (=בשם טוב) ביום ש"ק (=שבת קדש) י"ג שבט תל"ח לפ"ק תנצב"ה

חיבוריועריכה

  • מעשה נסים נדפס לראשונה על ידי בנו אמסטרדם תנ"ו.
  • מנהגים דק"ק וורמיישא - י"ל לראשונה על ידי מפעל תורת חכמי אשכנז (עם הערות הרב בנימין שלמה המבורגר), מכון ירושלים 1988.
  • ליקוטי יוסף - סידור תפילה עם פירושו. - עדיין בכתב יד.

לקריאה נוספתעריכה

  • שלמה איידלברג, ר’ יוזפא שמש דקהילת וורמיישא: עולם יהודיה במאה הי"ז, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"א.
  • שלמה איידלברג, ר' יפתח יוסף יוזפא הלוי מנצפך מוורמיישא: שמש, נאמן הקהל, ורושם רשומות (1604–1678), בתוך: Proceedings of the American Academy for Jewish Research, כרך 51 (1984), עמ' 1–22 (באתר JSTOR).
  • א' מ' הברמן, מנהגי הקהילה בוורמיזא מתוך ספר המנהגים של ר' יוזפא שמש, סיני (כתב עת) כרך עט, עמוד רמז.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקובל לתעתק את שמו Juspa, כלומר יוּזְפַּא, אולם בנספח לספר "מנהגים דק"ק וורמיישא" שהו"ל מכון ירושלים (עמ' רע-רעא), הראה הרב המבורגר שככל הנראה בדורו של יוזפא שמש שמו בוטא Jousep', יוֹסֶפְּ (כפי שהגו אז יהודי גרמניה את החולם והאות ז').