פתיחת התפריט הראשי
עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696

"מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17. בספר ניתן למצוא הדים למאורעות היסטוריים בעיר ורמייזא (וורמס) שבגרמניה, ותיאורים של חיי החברה, הכלכלה, והדת בקהילה, שהייתה מן החשובות בקהילות אשכנז וקורותיה השפיעו על העולם היהודי הסובב אותה.

אודותעריכה

את סיפורי האוסף ליקט בשנת 1670 ר' יפתח יוזפא מנצפך (המכונה יוזפא השמש), שכיהן במשך כ-40 שנה כשמש (Schulklopfer) הקהילה היהודית בוורמס. יוזפא נולד בשנת 1604 בפולדה, ולמד בה עד 1623 אצל ר' פינחס הורביץ. באותה שנה נסע ללמוד בישיבה בוורמס אצל רבי אליהו לואנץ, מקובל נודע, וממנו שמע ככל הנראה כמה מהסיפורים אותם שיבץ מאוחר יותר בספרו.

הספר נכתב על ידו בעברית, אך תורגם ליידיש על ידי בנו אליעזר, שהוציאו לאור לראשונה בשנת תנ"ו (1696) באמסטרדם. בעמוד השער נכתב: "דען עז ווערין דארינן פרצילט גרושי נסים ונפלאות אז גישעהן זיין אין ק"ק ווירמש" (=כי מסופרים כאן נסים ונפלאות גדולים שאירעו בק"ק ווירמש). הספר זכה להצלחה רבה, ועד לשנת 1788 יצאו לאור 9 מהדורות נוספות של הספר.[1]

תוכןעריכה

הסיפורים באוסף מתארים לרוב יחסים חמים בין היהודים לבין חברי מועצת העיר, מול יחסים כעורים בין היהודים לבין האזרחים. רוב הסיפורים אינם שאולים מספרות קודמת או מהתלמוד והמדרש, אך יחד עם זאת, שולבו בו אגדות קודמות מספר חסידים, מעשה בוך, "שלשלת הקבלה" ומגילת אחימעץ. כמה מהסיפורים אף דומים לסיפורים שהיו נפוצים בסביבה הנוכרית, כגון הסיפור "מלכת שבא", שמכיל אלמנטים מהסיפור "הדייג ואשתו" ("Vom Fischer und seiner Frau"), בתוספת אלמנטים יהודיים ייחודיים.

חלק מהסיפורים שבו והופיעו בפולקלור היהודי לאורך השנים. על האגדה המספרת על אמו ההרה של רבי יהודה החסיד, שכמעט ונדרסה בידי גדוד חיילים שעבר בסמטה בוורמס עד שחמל עליה אחד מקירות הבתים ונבקע, כתב המשורר שאול טשרניחובסקי את הבלדה "קיר הפלא אשר בוורמייזה". לשון האגדה בספר:

עוד מעשה שקרה לאמו של רבי יודא חסיד, בעת שהיתה מעוברת עמדה פעם אחת בסמטא צרה על יד בית הכנסת של נשים (בוורמיישא), והנה בא לקראתה עגלון רשע עם סוסו ועגלתו והתנכל לה לדורסה. האשה דחקה עצמה אל קיר בית הכנסת, ונעשה לה נס והקיר נכפף, והאשה הצדקנית באה בו. והרשע עם עגלתו עברו שם מבלי לנגוע בה לרעה. ומזה אנו למדים גודל צדקתו של ר' יודא חסיד, שקרה לו נס גדול עוד לפני שיצא לאוויר העולם. ועד היום הזה עומדת החומה הכפופה, וכל הזרים הבאים (לוורמיישא) הולכים לראות את המקום אשר בו קרה הנס הגדול.

האגדה נחתמת בשורה "על הנס הזה נמצא כתוב בספר שלשלת הקבלה", על אף שבספר שלשלת הקבלה אין כל אזכור לאם הרה, אלא מסופר בו על רבי יהודה החסיד עצמו שניצל. כיום מוכרת יותר גרסה נוספת ומאוחרת של האגדה[2], המייחסת את סיפור הנס לאמו של רש"י.[3]

בהתבסס על ניתוח של סיפור רומנטי המובא בספר, אודות נערה יהודיה המתאהבת בנוכרי בוורמס, העלו החוקרים אדמיאל קוסמן ושלמה איידלברג סברה לפיה חלק מהסיפורים בספר היוו מעין תגובה לרעיונות מהסביבה הנוצרית שחדרו ללבם של צעירים יהודיים, כולל התייחסות למחזהו של ויליאם שייקספיר "הסוחר מוונציה".

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הספר תורגם לעברית על ידי שלמה איידלברג, בתוספת מבוא נרחב ושני ספרים נוספים של ר' יוזפא שמש: מנהגים דק"ק וורמישא, פנקס דקהלת וורמישא:
  • שלמה איידלברג, ר’ יוזפא שמש דקהילת וורמיישא: עולם יהודיה במאה הי"ז, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"א.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Leon J. Yagod, Worms Jewry in the Seventeenth Century, 1967, UMI, PP 210
  2. ^ גרסה זו תועדה ככל הנראה לראשונה ביומן מסעות של החיד"א משנת תקי"ד (הובאה בחלקו הראשון של הספר "מעגל טוב השלם", שנדפס בברלין בשנת תרפ"א, עמ' 24)
  3. ^ למקורות האגדה, שייתכן שמגיעות עד לאמורא מר בריה דרבינא, ראו אצל יהושע מונדשיין, מי לא מכיר את הכוך שבקיר?, באתר שטורעם.נט