יוליוס שטרן
יוליוס שטרן (בגרמנית: Julius Stern; 8 באוגוסט 1820 - 27 בפברואר 1883) היה מנצח יהודי-גרמני.
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1820 ברסלאו, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1883 (בגיל 62) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בווייסנזה |
| מוקד פעילות |
ממלכת פרוסיה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
חייו
עריכהלימודים וראשית קריירה
עריכהשטרן נולד ב-1820 בברסלאו שבפרוסיה (כיום ורוצלב בפולין). את ראשית השכלתו המוזיקלית קיבל אצל הכנר פטר ליסטנר וכבר בגיל תשע הופיע בקונצרטים. בשנת 1832 עבר עם הוריו לבירה ברלין, שם למד תחילה אצל מורים שונים ולבסוף אצל קרל פרידריך רונגנהאגן באקדמיה המלכותית לאמנויות. כמה חיבורים מוזיקליים שכתב בתקופת לימודיו באקדמיה הגיעו לידי המלך פרידריך וילהלם הרביעי וזה, כחובב אמנות נלהב, העניק לשטרן מלגה שאפשרה לו להמשיך בלימודיו. הוא נסע לדרזדן ללמוד שירה ומשם לפריז, שם התמנה למנצח על אגודת השירה הגרמנית (Deutscher Gesangverein). בשבתו בפריז ניצח בין השאר על המוזיקה של מנדלסון למחזה אנטיגונה של סופוקלס, הופעה שמנדלסון ציין במכתב מ-27 במאי 1844. מנדלסון המליץ גם על שיריו של שטרן.[1]
אגודת השירה בברלין
עריכהלאחר שובו לברלין בשנת 1846 ייסד שטרן את אגודת שטרן לשירה, שעליה ניצח עד 1874. ביצוע הבכורה של האורטוריה "אליהו" מאת מנדלסון בשנת 1847 ביסס את מעמדו כאחד המנצחים המצליחים באירופה באותן שנים. בניצוחו התרחבה המקהלה והגדילה את רפרטואר ביצועיה, שכלל לא רק יצירות סטנדרטיות משל הנדל, באך והיידן אלא גם יצירות של מלחינים בני זמנו. בשנת 1872 חגגה אגודת השירה 25 שנים לייסודה. שנתיים לאחר זאת נאלץ שטרן לפרוש מניהולה מחמת בריאות לקויה. בין 1869 ל-1871 ניצח שטרן על התזמורת הפילהרמונית של ברלין וניהל את שתי העונות של "קונצרטי הרייכסהָאלֶּה" הפופולריים (1873-75),[2] שם הייתה לו ההזדמנות להוציא לפועל את שאיפתו להציג לקהל המאזינים יצירות של מלחינים צעירים ומוכשרים.
קונסרבטוריון שטרן
עריכהבשנת 1850 הקים עם תיאודור קולאק ואדולף ברנהרדט מרקס את בית הספר הברלינאי למוזיקה. לאחר פרישתם של קולאק ומרקס נודע המוסד בשם קונסרבטוריון שטרן. שטרן המשיך לנהל את הקונסרבטוריון עד מותו ובניהולו נחל המוסד הצלחה רבה ונחשב לאחד המעולים ביותר באירופה.
בשנת 1849 קיבל שטרן את התואר "מנהל מוזיקלי מלכותי", ובשנת 1860 היה לפרופסור.
יצירותיו
עריכהשטרן כתב מספר רב של יצירות ווקאליות ועיבודים וכן אופרה בשם "איזמנה" ואי-אילו יצירות קאמריות שלא הגיעו לכלל ביצוע. תרגילי שירה שחיבר והוציא לאור זכו לתפוצה רחבה.[2]
נפטר בברלין בשנת 1883, בן 62.
לקריאה נוספת
עריכה- Richard Stern, Erinnerungsblätter an Julius Stern, Berlin, 1886;
- Mendel, Musikalisches Konversations-Lexikon;
- Riemann, Musik-Lexikon;
- Meyers Konversations-Lexikon.
קישורים חיצוניים
עריכה
יוליוס שטרן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- "יוליוס שטרן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
יוליוס שטרן (1820-1883), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ ג'ורג' גרוב ומלקולם מילר, "יוליוס שטרן" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ 1 2 גרוב