סופוקלס
סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλής) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה. סופוקלס הוא השני בין שלושת הטראגיקונים היווניים הגדולים, צעיר מאייסכילוס בכמה עשורים, ומבוגר בכעשור מאוריפידס. סופוקלס התחרה מול שניהם בתחרויות דרמה רבות.
לידה |
496 לפנה"ס Colonus, אתונה העתיקה |
---|---|
פטירה |
406 לפנה״ס (בגיל 90 בערך) Atene, אתונה העתיקה |
מדינה | אתונה העתיקה |
שפות היצירה | יוונית עתיקה |
סוגה | טרגדיה יוונית |
יצירות בולטות | אדיפוס המלך, איאס, אלקטרה, נשי טראכיס, פילוקטטס, אדיפוס בקולונוס, Antigone, Ichneutae |
צאצאים | Iophon, Ariston |
שנת הולדתו נתונה במחלוקת: יש גורסים שנולד בשנת 488 לפנה"ס, ויש גורסים שבשנת 495 או 496 לפנה"ס. על אף שהיה גם כהן ומדינאי, הוא ידוע בעיקר בזכות פועלו כמחזאי. סופוקלס חיבר 123 מחזות, וזכה בפרס הראשון בתחרויות הדרמה בחג דיוניסוס במסגרת הדיוניסיה העירונית (שבה כל מחבר הגיש ארבעה מחזות - שלוש טראגדיות ומחזה סאטירי אחד) כעשרים פעמים, יותר מכל מחזאי אחר. ככל הידוע, מעולם לא דורג למטה מהמקום השני.
מחזהו המפורסם ביותר, "אדיפוס המלך", זכה במקום השני בשנת הצגתו.
מלומדים רבים, ובהם אריסטו, החשיבו את סופוקלס לגדול המחזאים של התיאטרון היווני. ברם, ממאות היצירות שיצר בימי חייו, נשתמרו בשלמותן רק שבע טראגדיות, וכחצי מחזה סאטירי. ישנם שרידים (פרגמנטים) של כשבעים מחזות אחרים שלו. המפורסמות ביותר בין יצירותיו שנשתמרו הן שלוש טראגדיות תבאי, אשר עוסקות בסיפור אדיפוס ובתו אנטיגונה.
קורות חייו
עריכהסופוקלס נולד בדמוס הכפרי קולונוס של חבל ארץ אטיקה, כקילומטר וחצי מצפון מערב לאתונה. אם נולד בשנת 495 לפנה"ס (ר' לעיל), הרי שנולד חמש שנים לפני קרב מרתון, וחמש-עשרה שנה לפני קרב סלמיס. אביו, סוֹפילוס, היה סוחר אמיד. חוקרים שונים סבורים שעסק בנגרות, בנפחות, או בבניית החרבות, אחרים סבורים שהיה סוחר או יצרן נשק.
סופוקלס התחנך באמנויות והתאמן בפאלאיסטרה (בי"ס להיאבקות ואיגרוף). הוא זכה בפרסים בהיאבקות ובמוזיקה בקרב סלמיס בשנת 480 לפני הספירה.
בשנת 468 לפנה"ס השתתף סופוקלס לראשונה בתחרויות הדרמטיות בחג דיוניסוס, והציג את המחזה טריפטולמוס. הוא זכה בפרס הראשון, והביס את אייסכילוס הוותיק, יש אומרים בשל תרגיל פוליטי, מאחר שההצבעה הייתה בשנה זו בידי הצבא ולא בידי העם.
בשנת 440 לפנה"ס נבחר סופוקלס לסטראטגוס (אחד מעשרה מצביאים שפיקדו על אתונה).
אופי מחזותיו, פירוט אלו שנשמרו ותאריך הפקתם
עריכהבמחזותיו של סופוקלס מסתובבת העלילה סביב דמותו של הגיבור, אשר שילוב של נסיבות יוצאות דופן, שבחלקן נובעות מאופיו, חורצות את גורלו הטראגי. העלילה סבוכה, ומתאפיינת במתח רב ובפעילות רבה. דמות הגיבור, המהווה את המוטיב המרכזי במחזה, נעלה ובעלת אופי הרואי, אך היסוד ההרסני הקיים בה מביא לאובדנו. סופוקלס עושה שימוש גם בדמויות משנה רבות. סופוקלס אינו מאמין בגורל, בניגוד למקובל ביוון בתקופתו, אלא בקיומה של בחירה חופשית והוא חותר שהצופים במחזותיו יבינו כי אלמלא הפגם באופיו של הגיבור, הסיטואציה הטרגית הייתה נמנעת.
טרגדיות
עריכה- איאס - בשנות ה-40 של המאה ה-5 לפנה"ס
- אנטיגונה - 442 לפנה"ס
- נשי טראכיס - 432 לפנה"ס
- אדיפוס המלך - 420 לפנה"ס
- אלקטרה - 416 לפנה"ס
- פילוקטטס - 409 לפנה"ס
- אדיפוס בקולונוס - 401 לפנה"ס, שהועלה על ידי נכדו סופוקלס השני לאחר מותו.
תרגומים לעברית
עריכהכל מחזות סופוקלס תורגמו לעברית על ידי שני מתרגמים: שלמה דיקמן ואהרן שבתאי.
תרגומיו של דיקמן יצאו לאור בשני כרכים, עם מבואות והערות, בהוצאת מוסד ביאליק. (את המחזה "איאס" החלה לתרגם דרור אורון ודיקמן המשיך את התרגום שלה מהמקום אליו הגיעה בעת שנפטרה).
תרגומיו של שבתאי יצאו לאור בהוצאת שוקן, כל מחזה בפני עצמו, עם מבוא והערות. שבתאי הוסיף במהדורתו תרגומים של יצירות או של קטעים רלוונטיים לכל מחזה.
המלומד אהרן קמינקא, תרגם בתחילת המאה העשרים, שתי טרגדיות, לעברית משכילית.
המשורר שמעון בוזגלו תרגם שני מחזות: ב-2007 תרגום של אנטיגונה עם מבוא והערות (הוצאת ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים) וב-2012 תרגום של אדיפוס המלך.
הפרופסור דבורה גילולה, תרגמה ב-2014 את המחזה "אנטיגונה", וגם הוסיפה לו מבוא ופירושים (הוצאת ליון בוקס) . לספר נלווה תקליטור ובו קריינות של המחזה מפי דן כנר.
קישורים חיצוניים
עריכה- סופוקלס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- סופוקלס, ברשת החברתית Goodreads
- כתבי סופוקלס בפרויקט בן-יהודה
- המבוא והפתיחה לאנטיגונה, מתוך האתר של שמעון בוזגלו
- המבוא והפתיחה לאדיפוס המלך, מתוך האתר של שמעון בוזגלו
- יעל רנן, ספרות המערב:
- סופוקלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סופוקלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סופוקלס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- סופוקלס, דף שער בספרייה הלאומית