יול (חג)
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
יוּל או יוּלְטָייד (נקרא גם "זמן יול" או "עונת יול") פסטיבל בעבר נחגג על ידי העמים הגרמאניים, וכיום נחגג בדתות נאו-פגניות רחבות ומהווה חלק מגלגל השנה.
 | |
| שמות נוספים | זמן יול; עונת יול |
|---|---|
| סוג |
מסיבה  |
| חוגגים | דתות נאו-פגניות; בעבר – שבטים גרמאניים |
  | |
אחרי שעזב את שורשיו האליליים, יול נוכס על ידי הדת הנוצרית,[1] וכך נוצר כריסטמסטייד – עונת כריסמס. חלק מהמנהגים והמסורות של חג המולד בימינו, מקורם ביול. לדוגמה עץ חג המולד מקורו בגזע יול. בנוסף, שירי כריסמס רבים ומאכלים הנאכלים בחג המולד, מקורם ביול. מסורות נוצריות רבות קשורות למסורות יול פגאניות ישנות יותר. מונחים עם הקבלה אטימולוגית ל-"Yule" משמשים עדיין בארצות הנורדיות ובאסטוניה לתיאור חג המולד ופסטיבלים אחרים המתרחשים בתקופת חופשות החורף. היום יול נחגג בצורות שונות של פאגניזם כמו: נאו-פגאניזם גרמאני, שטניזם וצורות נוספות של פאגניזם.
אטימולוגיה
עריכה"Yule" היא הגרסה המודרנית למילים באנגלית העתיקה ġēol או ġēohol וגם ġēola או ġēoli. המילה הראשונה מציינת את הפסטיבל בן 12 הימים של "Yule" (כיום: כריסמסטייד) והמילה האחרונה מציינת את חודש "Yule". כך ǣrra ġēola מתייחס לתקופה שלפני פסטיבל Yule (דצמבר) ו-æftera ġēola מתייחס לתקופה שאחרי יול (ינואר). מאמינים כי שתי המילים נגזרות מגרמנית נפוצה jehwlą-, והם קשורים לשפה הגותית, נורנדית עתיקה, איסלנדית, פארו ונורווגית נינורסק, דנית, שוודית ונורווגית.[2][3]
אילן היוחסין האטימולוגי של המילה נותר לא ברור גם כיום, אם כי נעשו ניסיונות רבים לשער מקורות הודו-אירופיים גם מחוץ לקבוצה הגרמאנית.[4] שם העצם "יולטייד" מתועד לראשונה מסביבות 1475.[5]
פגאניזם גרמאני
עריכהיול הוא פסטיבל חורף מקומי שנחגגו על ידי העמים הגרמאניים. ההתייחסויות המוקדמות אליו הן בצורה של שמות חודשים, כאשר תקופת יול, הנקראת יולטייד, נמשכת איפשהו כחודשיים, והיא נופלת לקראת סוף לוח השנה המודרני – בין אמצע נובמבר עד לתחילת ינואר.[6]
_b_856.jpg)
יול נחגג בהיסטוריה של העמים הגרמנים; בשפה הגותית מהמאה ה-4 הפסטיבל מופיעה בשם החודש "fruma jiuleis" – פרומה ייולאיס, ובמאה ה-8, ההיסטוריון האנגלי בדה ונרביליס כתב כי לוח השנה האנגלו-סקסי כולל את החודש "geola" או "giuli", המקביל כיום לדצמבר המודרני או לדצמבר ולינואר.[7]
סאגת "מחזור העולם" מראה כי הוקון הראשון, מלך נורווגיה אחראי על התנצרותה של נורווגיה, כמו גם שינוי התאריך של יול כדי לחפוף עם חגיגות נוצריות שנערכו באותה העת. הסאגה אומרת שכאשר הוקון הגיע לנורווגיה הוא היה נוצרי, אך מכיוון שהארץ עדיין הייתה עדתית והעם שמר על מנהגיהם הפגאניים, הסתיר הוקון את נצרותו כדי לקבל את עזרתם של "המפקדים הגדולים". עם הזמן הוקון העביר חוק שקבע כי חגיגות יול יתקיימו באותו זמן שהנוצרים חגגו את חג המולד.[8]
יול נחגג בעבר במשך שלושה לילות מליל אמצע החורף, על פי הסאגה. הוקון תכנן שכאשר הוא יחזיק בשלטון על כל הארץ ושלטונו יהיה מבוסס, אז הוא יתחיל להמיר את דת העם לנצרות. על פי הסאגה, התוצאה הייתה שהפופולריות של הוקון גרמה לרבים להיטבל, ויש אנשים שהפסיקו להקריב קורבנות. כאשר האקון האמין שהוא בעל מספיק כוח פוליטי על ארצו, הוא פנה לבישוף וכמרים נוספים מאנגליה, והם הגיעו לנורווגיה. עם הגעתם, "הוקון הודיע שהוא יטיף את הבשורה בכל הארץ." הסאגה נמשכת ומתארת את התגובות השונות של אספות אזוריות שונות.[8]
מסורות מודרניות
עריכהמנהגים מודרניים:
את חג היול נהוג לחגוג כיום בעיקר בארצות סקנדינביה, דנמרק, שוודיה ונורווגיה, במקביל לחג הכריסמס הנוצרי. במקורו יול הוא חג חקלאי המציין את אמצע החורף. החג נחגג במהלך כל חודש דצמבר ועד ה-24.12 בו מתקיים ערב החג. שבוע לאחר מכן מתקיימות גם חגיגות השנה החדשה. במהלך כל החודש מציינים את החג במנהגים שונים. נהוג לקשט את הבית בקישוטים בגוונים אדום, לבן וירוק. נהוג לקשט את עץ האשוח במרכז הבית ולשים תחתיו מתנות. נהוג לקשט תפוזים במסמרי ציפורן וסרטים אדומים אותם תולים בבית, להכין עוגיות תבלינים ולשתות יין חם מועשר בתבליני הל, ציפורן, קינמון ואניס.
לקראת ערב החג נהוג לספור את הימים עד ה-24.12. מציינים זאת באמצעים שונים: הדלקת נרות עם מספור הימים עד ערב החג, פתיחת "יול קלנה"- שהוא מעין לוח שנה קטן בתוכו שמים מתנות קטנות לכל יום ועד לערב החג. כמו כן, נהוג לתת מתנות קטנות שיש להשתמש בהן עד לערב החג, לדוגמה להכין עוגיות תבלינים אותן אוכלים עד ערב החג.
בערב החג עצמו אוכלים אוכל מסורתי המתאפיין בצבעי החג- אדום ולבן. אורז לבן, בשר ברוטב ביין, כרוב אדום, תפוחי אדמה מקורמים וסלק. בתום הארוחה אוכלים קינוח הנקרא "ריס-אלמנד". המורכב מדייסת אורז, שברי שקדים וקצפת וסירופ דבדבנים אדום.
נאו-פגניות
עריכהמכיוון שדתות נאו-פגניות שונות יכולות להיות שונות למדי ולהם ומקורות שונים מאוד, חגיגות יול יכולות להשתנות במידה ניכרת למרות השם המשותף. חלקם חוגגים באופן קרוב ככל האפשר לאופן שבו הם מאמינים שהפגאניים הקדומים חגגו את החג, בעוד שאחרים חוגגים בטקסים שהורכבו ממקורות שונים.[9] בזרמים נאו-פגניים גרמניים, חוגגים את "יול" במפגשים הכוללים לעיתים קרובות סעודה ומתן מתנות.
ברוב זרמי הוויקה, חג זה נחגג ביום היפוך החורף, והחג מייצג את הלידה מחדש של האל המקורן,[10] הנחשב כיום ההולדת של השמש. אופן חגיגות שבת זו משתנה בהתאם לאמונות החוגג. חלקים עורכים טקסים פרטיים בבית,[11] בעוד שאחרים עושים זאת עם אמנת המכשפות שלהם.[12]
שטניזם
עריכהכנסיית השטן וקבוצות שטניות אחרות של שטניזם חוגגים את יול כחלופה לחג המולד הנוצרי. יול השטני הוא אינו אותו טקס כמו החגיגה הנאו-פגאנית או אלילית של יול, שכן הוא חג קדם-נוצרי ואינו מכיר בשטן הנוצרי כמי שקשור בכלל לטקס ההיסטורי או הנאו-פגאני של יול.[13][14]
לקריאה נוספת
עריכה- Barnhart, Robert K. (1995). "The Barnhart Concise Dictionary of Etymology". Harper Collins. ISBN 0062700847
- Bosworth, Joseph; Toller, T. Northcote (1898). "An Anglo-Saxon Dictionary". Oxford: Oxford University Press.
- Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). "Edda". Everyman. ISBN 0-460-87616-3.
- Guðbrandur Vigfússon (1874). "An Icelandic-English Dictionary: Based on the Ms. Collections of the Late Richard Cleasby". Clarendon Press.
- Hoad, T. F. (1996). "The Concise Oxford Dictionary of English Etymology". Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-19-283098-8.
- Hollander, M. Lee (Trans.) (2007). "Heimskringla: History of the Kings of Norway". University of Texas Press. ISBN 978-0-292-73061-8
- Orchard, Andy (1997). "Dictionary of Norse Myth and Legend". Cassell. ISBN 0-304-34520-2.
- Orel, Vladimir (2003). "A Handbook of Germanic Etymology". Leiden: Brill Publishers. pg. 205. ISBN 90-04-12875-1.
- Simek, Rudolf (2007) translated by Angela Hall. "Dictionary of Northern Mythology". D.S. Brewer ISBN 0-85991-513-1
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Winter Solstice/Yule". Vancouver Island University. 21 בדצמבר 2019. נבדק ב-9 ביולי 2020.
Yule is a festival historically observed by the Germanic peoples. Departing from its pagan roots, Yule underwent Christianised reformulation resulting in the now better-known Christmastide.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bosworth & Toller (1898:424); Hoad (1996:550); Orel (2003:205)
- ^ "jol". Bokmålsordboka | Nynorskordboka. נבדק ב-11 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ For a brief overview of the proposed etymologies, see Orel (2003:205).
- ^ Barnhart (1995:896).
- ^ Orchard (1997:187).
- ^ Simek (2007:379).
- ^ 1 2 Hollander (2007:106).
- ^ Hutton, Ronald (בדצמבר 2008). "Modern Pagan Festivals: A Study in the Nature of Tradition". Folklore. Taylor & Francis. 119 (3): 251–273. doi:10.1080/00155870802352178. JSTOR 40646468.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ James Buescher (15 בדצמבר 2007). "Wiccans, pagans ready to celebrate Yule". Lancaster Online. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2007. נבדק ב-21 בדצמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Andrea Kannapell (21 בדצמבר 1997). "Celebrations; It's Solstice, Hanukkah, Kwannza: Let There Be Light!". The New York Times. נבדק ב-21 בדצמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ruth la Ferla (13 בדצמבר 2000). "Like Magic, Witchcraft Charms Teenagers". The New York Times. נבדק ב-21 בדצמבר 2007.
Generally meeting in covens, which anoint their own priests and priestesses, Wiccans chant and cast or draw circles to invoke their deities, mainly during festivals like Samhain and Yule, which coincide with Halloween and Christmas, and when the moon is full.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "F.A.Q. Holidays". Church of Satan. נבדק ב-9 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Escobedo, Tricia (11 בדצמבר 2015). "5 things you didn't know about Satanists". CNN. נבדק ב-6 במרץ 2019.
So for the Yule holiday season we enjoy the richness of life and the company of people whom we cherish, as we will often be the only ones who know where the traditions really came from!
{{cite web}}: (עזרה)