יום ראשון של הדקלים

חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא

יום ראשון של הדקלים או יום ראשון של כפות התמריםלטינית: dominica palmarum) הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא. החג מציין את כניסתו של ישו לירושלים כמה ימים לפני הפסיון. החג הוא הראשון בסדרת מועדים החלים בשבוע לפני הפסחא, השבוע הקדוש, החותם את עונת התענית (לנט).

כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו
תהלוכת יום ראשון של הדקלים בירושלים (2011). התהלוכה יוצאת מבית פגי ומסתיימת בכנסיית סנטה אנה. בתמונה נראית התהלוכה ליד גת שמנים.

יום ראשון של הדקלים הוא מועד קדום שמקורותיו עוד בנוסח ירושלים העתיק, ונראה שנחגג לכל המאוחר במאה התשיעית. בכנסיות רבות מצוין החג על ידי חלוקה של כפות תמרים למתפללים. לעיתים, כפות התמרים נקשרות בצורת צלב. הקושי בהשגת עלי דקל במקומות מסוימים, בתקופה זו של השנה, הוביל לשימוש בעצים חליפיים כגון ערבה. מקובל לערוך תהלוכות, בייחוד של ילדים, הנושאים כפות דקלים (או ענפי עצים אחרים) שבורכו במים קדושים ומשחזרים את כניסת ישו לירושלים בקריאות "הושע נא!" וכו', עם חמור או פסל חמור ועליו דמות ישו כסמל לחמורו של משיח. במרכז אירופה, דמות נוספת המקושרת עם יום ראשון של הדקלים היא "ארנב הדקלים", שמקורו כנראה במסורות שהולידו גם את ארנב הפסחא. הפופולריות של האחרון עקרה לגמרי כמעט את "ארנב הדקלים" ואזכורו כיום נדיר. בשנה הליטורגית הקתולית, צבעי היום הם אדום ולבן והוא מצוין גם בהקראת חלקי הבשורה הנוגעים לפסיון של ישו. בכנסייה האורתודוקסית, מוקלות חומרות הצום לקראת סוף עונתו ומותר למשל לאכול דגים החל מאותו היום.

כניסתו של ישו לירושלים

עריכה

על פי המסופר בברית החדשה, ישו לן בבית עניה (קרוב לאלעיזריה של ימינו) ושלח שני תלמידים לכפר סמוך להביא לו אתון ועַיִר[1] שמעולם לא רכבו עליו. הוא הורה שיענו לשואלים כי העיר דרוש לשם האל אך יוחזר בקרוב. הוא נכנס רכוב על גבי העַיִר לירושלים ואנשי העיר כיסו את הדרך לפניו בענפים ובירכו אותו בברכת: "ברוך הבא בשם השם". ייתכן שנכנס דרך שער הרחמים, מקום כניסת המשיח על פי המסורת היהודית, אך סביר יותר כי נכנס בכניסה הדרומית לעיר, שהובילה ישירות לבית המקדש.

המנהג לכסות את הדרך לפני אדם חשוב היה נפוץ במזרח הקדום. ישנם חילופי גרסאות בין הבשורות מה בדיוק אנשי העיר הניחו לפני ישו. הבשורות הסינופטיות מדווחות כי הם פשטו בגדים לפניו ורק בבשורה על פי יוחנן מצוינים עלי דקל. ברומא העתיקה עלי דקל היוו סמל לניצחון, ואולי בהקשר זה מרמזים על השאיפות הפוליטיות של היהודים, להשתחרר מעול הרומאים. יש הטוענים כי הכניסה לעיר התרחשה תוך כדי חג הסוכות בו הלולב משמש כאחד מארבעת המינים, למרות שבמסורת הנוצרית מקובל כי היה זה בחג הפסח.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הבשורה על-פי מתי פרק כא, הבשורה על-פי מרקוס פרק יא, וכן בלוקס פרק יט