יונדאי מוטור

יונדאי מוטור
현대자동차
נתונים כלליים
סוג	חטיבה בחברת יונדאי-קיה
מייסדים	צ'אנג ג'ו-יאנג
תאריך הקמה	1967
חברת אם	יונדאי
חברות בנות	יונדאי מוטור הודו; יונדאי מוטור אמריקה; Hyundai Motor Europe GmbH; Hyundai Assan Otomotiv; Hyundai Rotem; Hyundai Motor Manufacturing Czech; Hyundai Motor Manufacturing Alabama; Hyundai Capital; Hyundai Card; יונדאי N; בוסטון דיינמיקס; Hyundai Dymos; איוניק ;
משרד ראשי	סיאול, קוריאה
ענפי תעשייה	תעשיית הרכב
מוצרים עיקריים	מכוניות
הכנסות	86 מיליארד דולר אמריקני (2013)
מנכ"ל	Chung Eui-sun
אנשי מפתח	צ'אנג מונג-קו (נשיא ויו"ר)
עובדים	104,731 (2013)
	www.hyundai-motor.com

שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

הדגם העצמאי הראשון של יונדאי, פוני, מודל 1976

דגם הטוסון, מודל 2009 בתערוכת מכוניות בארצות הברית

יונדאי גטס, אחת מהמכוניות הפופולריות בישראל בעבר

יונדאי מוטור היא חטיבה לייצור כלי רכב בחברת יונדאי-קיה הקוריאנית. היא נוסדה ב-1967 על ידי תאגיד יונדאי ומאז 1997 היא חלק מקבוצה הכוללת גם את חברת קיה. בשנת 2014 הייתה יונדאי מותג כלי הרכב הרביעי בגודלו בעולם עם היקף מכירות של 8 מיליון יחידות.^[2] משמעות שם החברה בקוריאנית הוא "מודרניות".

היסטוריהעריכה

יונדאי מוטור הוקמה על ידי תאגיד יונדאי לטובת שיתוף פעולה עם חברת פורד ובמהלך שנותיה הראשונות היא ייצרה דגמי פורד על פי תוכניות ייצור של דגמי פורד האירופאים. מפעל ההרכבה הוקם בעיר אולסן והדגם הראשון שיוצר ב-1968 היה פורד קורטינה. בשנות ה-70 החלה יונדאי לתכנן דגם מכונית עצמאי בסיוע מהנדסים ומתכננים בריטיים. ב-1975 הציגה החברה את יונדאי פוני שהייתה המכונית הקוריאנית העצמאית הראשונה. היא הייתה מבוססת על הנעה אחורית ומנוע של חברת מיצובישי היפנית. עיצוב המכונית הופקד בידי חברת איטלדיזיין האיטלקית. לאחר כשנה החלה החברה לייצא את המכונית לאקוודור ולאחר מכן לאירופה.

ב-1985 הציגה החברה את הדגם אקסל שהיה דגם קומפקטי, הראשון בעל הנעה קדמית והראשון שיוצא לארצות הברית. גם דגם זה השתמש במנועי מיצובישי בנפחים 1,400, 1,600 ו-2,000 סמ"ק. בעת שהוצגה, עמד מחיר המכונית בארצות הברית על חמשת אלפים דולר. המחיר הנמוך הניב ליונדאי מכירות של 126 אלף יחידות מדגם זה באותה שנה. שנה לאחר מכן הוצג דגם סלון בשם גרנדואר. ב-1988 הוצג דגם משפחתי גדול בשם סונטה שכוון בראש וראשונה לשוק האמריקני ויוצר בחלקו במפעל בקנדה. עם הגידול בייצור פתחה יונדאי מפעלי ייצור נוספים בקוריאה ומספר מפעלי ייצור ברחבי העולם. מפעל ההרכבה הראשי באולסן הורחב גם הוא והפך למפעל ההרכבה הגדול בעולם.

ב-1991 הציגה החברה לראשונה מנוע בנזין ותיבת הילוכים שתוכננו על ידה במלואם. הם הותקנו בדגם האלנטרה שהוצג באותה שנה. האלנטרה, שהייתה משפחתית קומפקטית בתצורות סדאן נקראה בחלק מהשווקים לנטרה עקב התנגשות עם שמות דגמים של יצרנים אחרים. בשנת 2001 אוחד השם ברחבי העולם בחזרה לאלנטרה. ב-1995 הציגה החברה את דגם האקסנט שהוצע בתצורת סדאן והצ'בק על בסיס גלגלים קצר, בין דגמי המיני לדגמים הקומפקטיים. המכונית זכתה להצלחה בשוק האוסטרלי עד כדי מכירות של חמישה וחצי אחוזים ב-1998.

ב-1997 סבל תאגיד יונדאי מהמשבר הפיננסי באסיה. תאגיד יונדאי התפרק למספר חברות ויונדאי מוטור ניצלה את המשבר כדי לרכוש את קיה מוטורס. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה יונדאי ביישום תוכנית לשיפור האיכות וחיזוק המותג הבינלאומי. היא החלה להציע אחריות של 10 שנים בשוק האמריקני ומאמציה נשאו פרי כשדורגה שנייה בשנת 2004 בסקרי איכות של חברת ג'יי די פאואר האמריקנית.

ב-2001 הוצג דגם פנאי-שטח גדול בשם סנטה פה. הוא סבל ממספר תקלות בימיו הראשונים אך הצליח בארצות הברית כשהוא עובר שיפורים מדי שנה. הוא שווק עם מנוע בנזין V6 בנפח 2,700 סמ"ק ומחוץ לארצות הברית אף עם מנוע טורבו דיזל. שנה לאחר מכן הציגה החברה את דגם המיני גטס עם מגוון מנועי בנזין מ-1,100 ועד 1,600 סמ"ק ומנוע טורבו דיזל בנפח 1,500 סמ"ק. ב-2005 הוצג דגם הטוסון שהיה דגם פנאי שטח קטן שהתבסס על מרכב האלנטרה. הוא זכה להצלחה רבה ברחבי העולם, תודות למחיר נמוך ותמורה גבוהה באבזור ואבזרי בטיחות. ב-2008 נכנסה יונדאי לראשונה לשוק דגמי היוקרה והציגה את ג'נסיס שהוא דגם סלון בעל הנעה אחורית עם מנועי V6 ו-V8 בנפח 4,600 סמ"ק המיועד להתחרות בדגמי הסלון הגרמניים ובדגמי לקסוס היפניים. נכון לשנת 2009 ג'נסיס אינו משווק באירופה והחברה מייעדת אותו בעיקר לשוק המקומי והאמריקני. החברה מייצרת משנת 2011 מכונית ספורט קומפקטית בשם יונדאי ולוסטר.

בשנת 2006 נעצר צ'אנג מונג-קו, יושב הראש של החברה, בחשד למעילה בכספי החברה בהיקף של כמאה מיליון דולר. שנה לאחר מכן הוא נשפט לשלוש שנות מאסר בכלא.^[3] הוא הוחלף על ידי סגנו קים דונג-ג'ין.

בשנת 2015 השיקה החברה את מותג היוקרה שלה, ג'נסיס, בעקבות הצלחת רכב היוקרה יונדאי ג'נסיס שהושק לראשונה בשנת 2008. הגדול מבין רכבי הג׳נסיס, ה-G90, מתחרה אף במכוניות כמו מרצדס S קלאס ואאודי A8, במחיר תחרותי במיוחד.^[4]

בשנת 2016 השיקה את מותג יונדאי N שמייצר את גרסאות הספורט לרכביה.

ב-20 בדצמבר 2021 הודיעה יונדאי כי, פיטר שרייר מנכ"ל העיצוב ואלברט בירמן ראש חטיבת המחקר והפיתוח יפוטרו מתפקידיהם הבכירים, ומעתה ישמש פיטר שרייר אשר שימש כראש מחלקת העיצוב ביונדאי משנת 2006 כיועץ עיצוב ושגריר של קבוצת יונדאי ואלברט בירמן אשר גויס ליונדאי בשנת 2015 לאחר שעבד שנים רבות בחטיבת M של ב.מ.וו וגויס ליונדאי על מנת לסייע לה בפתיחת מחלקת ביצועים מקבילה לב.מ.וו, כאשר שנה לאחר מכן נפתחה מחלקת N ביונדאי, ישמש מעתה אלברט בירמן כיועץ טכני עבור קבוצת יונדאי^[5].

דגמיםעריכה

דגמים נוכחייםעריכה

i10 - מיני. חולקת מכלולים רבים עם קיה פיקנטו. הושקה בשנת 2009, הדור השני הוצג בשנת 2014, והשלישי ב-2019. הדור השלישי נחשב למודרני ומתקדם ביחס למתחרים, והוא מציע מערכות בטיחות אקטיביות ופריטי אבזור שלא נראו עד להצגתו בסגמנט רכבי המיני.
i20 - סופרמיני. החליפה בשנת 2009 את הגטס. הדור השני הושק בשנת 2015 עם שיפורים טכנולוגיים ועיצוביים רבים המיישרים קו עם שפת העיצוב של שאר דגמי יונדאי. נמכרת בתצורות האצ'בק וקרוסאובר. בשנת 2020 הוצג הדור השלישי.
i25 - משפחתית קטנה. הושקה בשנת 2011 כמחליפתה של יונדאי אקסנט, ובמתיחת פנים בשנת 2015 חזר לשם אקסנט. בפברואר 2017 הוצג הדור השלישי שלו עיצוב דומה אך מעודכן ותיבת הילוכים חדשה.
i30 - משפחתית האצ'בק, מחליפתה של היונדאי אלנטרה האצ׳בק. הדגם שמסמן את המהפך הגדול של יונדאי ואת ההתמקדות בשווקים האירופיים (הרכב מתוכנן במרכז החברה בגרמניה ומיוצר בצ'כיה). הושקה לראשונה בשנת 2008, הדור השני הושק בשנת 2012 והשלישי ב-2016. נמכרת בתצורת האצ'בק, סטיישן (i30cw) וליפטבק. ה-i30 היה הדגם הראשון שהוצע בגרסת N, חטיבת הביצועים של יונדאי שהוצגה ב-2017.

i30 (דור שלישי)

אלנטרה - משפחתית הנמכרת בתצורת סדאן שהושקה בשנת 1991. בחלק מהשנים נקראה i35, ומתחרותיה העיקריות הן טויוטה קורולה ורנו מגאן. חולקת פלטפורמה עם הקיה פורטה. בשנת 2020 הוצג הדור השביעי של הדגם, והוא מציע לראשונה מערכות בטיחות מתקדמות ויחידת הנעה היברידית הזהה לזאת שבאיוניק.
סונטה - משפחתית גדולה. הושקה בישראל בשנת 2015 בגרסה ההיברידית בלבד. נמכרת בתצורת סדאן בלבד.
ולוסטר - מכונית קופה ספורטיבית בעלת עיצוב מיוחד הכולל 3 דלתות - אחת בצד הנהג ושתיים בצד הנוסע. הדור הראשון הוצג בתערוכת הרכב של דטרויט בשנת 2011, והשני באותו מקום ב-2017. הוא מוצע עם מנוע 2.0 ליטר אטמוספירי או 1.6 טורבו בנזין. בנוסף, מוצעת גרסת N עם מנוע 2.0 ליטר טורבו המפיק 201 כ"ס ומשודך לתיבת ששה הילוכים ידנית.
איוניק - מכונית היברידית החולקת פלטפורמה משותפת עם קיה נירו. האיוניק מהווה את חוד החנית של יונדאי בפריצה לתחום הרכב המחושמל, והפלטפורמה מתאימה לכל סוגי ההנעות החשמליות של כלי רכב- היברידי רגיל, היברידי נטען (פלאג-אין) וחשמלי לחלוטין.
קונה - קרוסאובר עירוני. משווק עם מגוון מנועי בנזין, החזק שבהם בנפח 1.6 ליטר ובעל מגדש טורבו ומפיק 177 כ"ס. בתערוכת ז'נבה 2018 הציגה יונדאי גרסה חשמלית של הדגם, עם טווח נסיעה של 300 או 470 ק"מ בין טעינות, בהתאם לגודל הסוללה. בנוסף מוצעת גרסה היברידית עם יחידת הנעה המשרתת גם את האיוניק, עם מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר והספק כולל של 141 כ"ס.
וניו - קרוסאובר עירוני. הושק בשנת 2019.
טוסון - רכב כביש-שטח (SUV) קומפקטי שהוצג ב-2006. הדור השני נקרא ix35, והדור השלישי שהוצג בשנת 2015 נקרא שוב טוסון. הדגם חולק מכלולים רבים עם קיה ספורטאז'. בשנת 2018 עבר הדגם מתיחת פנים.
סנטה פה - SUV בינוני בעל 7 מקומות. הושק לראשונה בשנת 2001 בתור רכב שטח של ממש, ועם השנים יכולת העבירות בשטח ירדה לטובת נוחות משופרת בכביש. בשנת 2018 הושק הדור הרביעי.
i800 - רכב מסחרי שיכול להכיל עד 8 נוסעים בגרסת הנוסעים. הושק בשנת 2009 כמחליפו של ה-H1, ומתחרה בסיטרואן ג'מפי ודומיו.
סנטה קרוז - מכונית במרכב טנדר, שמיוצרת על ידי יונדאי מוטור משנת 2021.
פליסייד - קרוסאובר, הפליבייד הוא הקרוסאובר הענק ביותר של יונדאי. הוא הוצג בשנת 2018.
באיון - קרוסאובר קטן הממוקם מתחת לקונה המיועד להחליף את יונדאי וניו לשוק האירופאי.
יונדאי קאנטרי- מיניבוס.
פורטר - דגמי מסחרית ו-טנדר, מיוצרים משנת 1977 - הווה.
ריינה - משפחתית, 4 דלתות סדאן, המיוצרת משנת 2017 מיועדת לשוק הסיני.

משאיותעריכה

משאית מגה יונדאי - סדרת משאיות המיוצרות משנת 2004 - הווה

דגמי עברעריכה

דינאסטי - מכונית סלון אשר יוצרה בין השנים 1996–2005
אטוס - מכונית מיני. יוצרה בין השנים 2014–1997. האטוס התאפיינה בתקרה גבוהה יחסית ומנועים חלשים למדי, והוחלפה על ידי ה-i10 המצליחה.
לוויטה - מיניוואן קטן, יוצר בין השנים 2001–2010.
גטס - סופרמיני פופולרית שהוחלפה על ידי ה-i20. הגטס הופיעה בשני דורות עיקריים, כאשר דור ראשון משנת 2002 ועד 2006 ודור שני מ-2006 ועד שלהי 2011. כמו כן, דגם נוסף הנקרא GETZ CROSS, הוא בעל מכלולים ועיצוב של הדור השני אך כולל מכלולים נוספים המיועדים לנסיעה בדרכי עפר. הדגם הנ"ל לא הובא לישראל באופן רשמי, אך קיימת מכונית אחת ניסיונית מדגם זה שנוסעת על כבישי ישראל.
וראקרוס - קרוסאובר עם מאפייני SUV שיוצר בין השנים 2012–2006.
i40 - מחליפת הסונטה עד שנת 2019 לשוק האירופי.

מכוניות קונספטעריכה

חטיבת היוקרה ג'נסיסעריכה

בשנת 2015 יונדאי הודיעה על הקמת חטיבת יוקרה בשם ג'נסיס (כמו לקסוס וטויוטה). המותג כולל חמישה דגמים:

ג'נסיס G70- דגם שהושק בשנת 2017 ומתחרה בדגמים כגון מרצדס C קלאס, אאודי A4 וב.מ.וו סדרה 3. הרכב מוצע עם מנועי בנזין ודיזל, תיבת הילוכים אוטומטית והנעה אחורית או כפולה.
ג'נסיס G80 - הושקה לראשונה בשנת 2008 וענתה לשם יונדאי ג'נסיס. הדור השני יצא בשנת 2013.
ג'נסיס G90 - הושקה לראשונה בשנת 1999 בשם יונדאי אקווס. הדור השני יצא בשנת 2009, ועבר ב-2013 מתיחת פנים שבה שונה שמו לג'נסיס G90.
ג'נסיס GV80- רכב פנאי (SUV) גדול שהושק בשנת 2020 מוצע עם מנועי בנזין ודיזל. מתחרה בדגמים כגון ב.מ.וו X5 ומרצדס GLE.
ג'נסיס GV70 - קרוסאובר יוקרתי הושק בשנת 2020.
ג'נסיס GV60 - קרוסאובר יוקרתי וחשמלי הראשון של החברה, נחשף ב-19 באוגוסט 2021.

בישראלעריכה

דגמי יונדאי מיובאים לישראל החל משנת 1994 על ידי חברת כלמוביל. החל משנת 2004 דורגה יונדאי באופן קבוע באחד משלושת המקומות הראשונים בטבלת מכירות כלי הרכב בישראל. בין השנים 2011–2018, למעט שנת 2015, החזיקה יונדאי בתואר הרכב הנמכר ביותר בישראל. שיא המכירות של החברה נקבע בשנת 2019 ועבר לראשונה את הסף של 40 אלף מכוניות.^[6] אף על פי שהיבואן הרשמי של טויוטה מכר רק כ-35 אלף כלי רכב בשנת 2019, החברה דורגה במקום השני במספר המכירות, מאחר שמעל ל-5,000 רכבי טיוטה יובאו לישראל ביבוא מקביל, כך שסך המכירות הכולל היה גדול יותר.

נתוני מכירותעריכה

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)^[6]:

שנה	מכירות	מיקום כללי	% שינוי
2021	20,070	1
2020	33,282	1
2019	40,068	2	5.0
2018	38,150	1	3.6
2017	36,841	1	-5.8
2016	39,118	1	25.0
2015	31,306	2	-0.3
2014	31,400	1	-2.3
2013	32,146	1	1.9
2012	31,552	1	-4.7
2011	33,092	1	8.7
2010	30,457	2	49.9