יונה אבן בהלול

רבי יונה ב"ר שלמה אבן בהלול היה פוסק הלכה ומשורר בן המאה השלוש עשרה שפעל בעיר מולינה דה-ארגון (אנ') שבספרד. חיבר ספר בשם מנחת קנאות שהוא קיצור בחרוזים של ספר משנה תורה לרמב"ם.

רבי יונה אבן בהלול
מדינה ממלכת קסטיליה
מקום פעילות מולינה דה-ארגון, ממלכת קסטיליה
השתייכות ראשוני ספרד
תחומי עיסוק הלכה, מוסר, שירה
רבותיו רבי יונתן מקונקה, רבי יהודה זרובבל
חיבוריו מנחת קנאות
אב רבי שלמה אבן בהלול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לא ידועים פרטים רבים על קורות חייו של רבי יונה והמעט שידוע הוא מפרטים שהוזכרו על ידו בספרו מנחת קנאות.

בצעירותו שהה רבי יונה לזמן מה בעיר קונקה, שם למד בישיבתו של רבי יונתן בן יעקב, תלמיד הרמ"ה. רבי יונה העריך מאוד את חכמי קונקה ובספרו מנחת קנאות הוא מכנה אותם בתארים ”קהל קונקה אלופינו, גדולי גלותינו”[1]. רבי יונה מספר שהוא למד גם מפי רבי יהודה זרובבל, שאותו הוא מכנה בתואר ”החכם רב החובל”[2]. לא ידועים פרטים נוספים על חכם זה וכן לא ידוע היכן למד אצלו רבי יונה.

מקום מגוריו הקבוע של רבי יונה היה בעיר מולינה דה-ארגון שהייתה חלק מממלכת קסטיליה (והיום היא חלק מהקהילה האוטנומית קסטיליה לה-מנצ'ה שבספרד). במקום אחד בספרו הוא מציין את שיעור הרביעית לפי המידות הנהוגות בעירו כניגוד לשיעור הרביעית על פי המידות הנהוגות בקונקה[1].

ספר מנחת קנאותעריכה

בשנת ה'יח (1258) חיבר רבי יונה את ספרו מנחת קנאות[3]. הספר הוא קיצור של ספר משנה תורה לרמב"ם, וכתוב כולו חרוזים, וחלקים ממנו אף כתובים במשקלים.

הסיבה לכתיבת הספר ולצורתו כפי שנומקה בידי רבי יונה עצמו היא - ”ואריתי מהם מצות הצריכות בכל יום והחקים\ ואעמידם על הפסוקים\ כדי שיהיו בלב הקורא חקוקים\ במלה צחה וחרוזים\ זה בזה נאחזים\ בדברים ערוכים\ לנערים ולעוברי דרכים\ ולמי שלא מצאה ידו\ להתעסק בתורה\ לחולו ולמועדו\ ידרוך בדרך זו הקצרה\ אחרי אשר לא תוכל להתעסק בתורה\ וזה המעט יהיה לו לעזרה”[4], כלומר מכיוון שרבי יונה ראה שלאנשים אין זמן וכוח ללמוד את כל ספר משנה תורה החליט לקצר את הספר וכדי להקל עליהם את הזיכרון החליט לכתוב את ההלכות בחרוזים ועם רמיזות לפסוקים. פרופסור יעקב שמואל שפיגל מציע[5] שמכיוון שהרמב"ם כתב בהקדמת ספרו שהוא חילק את הספר להלכות כדי להקל על זכירת ספרו בעל פה, הלך רבי יונה בעקבותיו ורצה גם הוא שקוראי ספרו יוכלו לשנן את ספרו בעל פה, ולכן הרבה להשתמש בפסוקים שכבר שגורים בפיהם, וכך יקל עליהם לזכור את שאר המשפטים בספר.

רבי יונה הקדים לספר הקדמה ארוכה, שכמו הספר עצמו בנויה בחרוזים ומשקלים. בהקדמתו הוא מתאר את המצב הרוחני הירוד בדורו וטוען שעד שהגיע ספר משנה תורה לספרד אנשים לא ידעו אפילו הלכות פשוטות וטעו בהרבה דברים ובזכות ספר משנה תורה מצב ידיעת התורה השתפר מאוד, ומביא כמה דוגמאות לטעויות הלכתיות נפוצות. בהקדמה כלולים גם כמה שירי הלל על הרמב"ם וטענות נגד מתנגדיו. רבי יונה מביא בהקדמתו גם סקירה קצרה על חכמי הדורות הקודמים שבה מוזכרים רס"ג, רש"י, רי"ף, ר"י מיגש והרמ"ה. בסופה של הסקירה בא תיאור מפורט על רבו רבי יהונתן בן יעקב מקונקה, ולאחר הסקירה מובאות כמה דוגמאות למחלוקות שנפלו בין החכמים הקדמונים.

הספר מחולק ל-38 נושאים הלכתיים (כגון הלכות שבת, הלכות מילה, הלכות כלאיים וכדומה). לכל נושא כתב רבי יונה שיר פתיחה שקול בן ארבע שורות ולאחר השיר מתחיל רבי יונה להרצות את ההלכות בחרוזים (אך ללא משקל), עם רמיזות מרובות לפסוקים, תוך הקפדה על כך שכל פסקה תסתיים בפסוק. הנושאים אינם מסודרים לפי סדר המשנה תורה לרמב"ם ורבי יונה לא כתב מה העיקרון שהנחה אותו בקביעת סדר הנושאים אך לעיתים נותן רבי יונה הסברים מקומיים למה הקדים נושא פלוני לנושא אלמוני. פרופסור שפיגל מעיר שבאופן כללי סדר הנושאים הוא על פי מעגל החיים של האדם אם כי ישנם מקרים יוצאים מן הכלל.

רבי יונה מציין ששם הספר מרמז על כך שהוא מנחה המוגשת כמתנה לרמב"ם ועל כך שהוא מקנא את קנאתו של הרמב"ם נגד המתנגדים לספריו[6].

בספר מנחת קנאות כלולים גם ענייני מוסר ומחשבה, בעיקר בתחילתו וסופו של כל נושא הלכתי, אך לעיתים גם באמצע נושא. פרופסור יעקב שמואל שפיגל משער[7], שהסיבה שרבי יונה החליט לשלב עניינים אלו בספרו היא רצונו להוכיח את בני דורו ולשפר את המצב הרוחני בקסטיליה, מכיוון שעל פי עדות רבי יונה עצמו בהקדמת ספרו המצב הרוחני בקסטיליה בתקופתו היה בשפל המדרגה.

הספר שרד בכתב יד יחיד שהועתק בי' באדר ה'רל"ח על ידי מעתיק בשם משה. בשנת ה'תשע"ד הדפיס יעקב שמואל שפיגל בכתב העת מוריה את הלכות פסח מתוך כתב היד. בשנת ה'תשע"ו הדפיס שפיגל בכתב העת נטועים את ההקדמה לספר ועוד 17 קטעים משאר חלקי הספר, וצרף אליהם מבוא מפורט שמסכם את המידע על הספר ועל מחברו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מנחת קנאות הלכות מקווה, מובא במאמרו של שפיגל בעמ' 77
  2. ^ בהקדמה לספרו מנחת קנאות
  3. ^ כך כתב הוא בעצמו בהקדמת ספרו
  4. ^ הקדמה למנחת קנאות, קטע יח
  5. ^ בעמ' 22
  6. ^ בהקדמתו קטע ה
  7. ^ בעמ' 20