מאיר הלוי אבולעפיה

רב ספרדי
Disambig RTL.svg המונח "רמ"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רמ"ה (1484–1485), ראו ה'רמ"ה.

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר[1].

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה
עץ יוחסין של משפחת אבולעפיה, הרמ"ה מצוין בענף השמאלי העליון
עץ יוחסין של משפחת אבולעפיה, הרמ"ה מצוין בענף השמאלי העליון
לידה 1170
בורגוס, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מרץ 1244 (בגיל 74 בערך)
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בית המדרש בעיר טולדו, מן המתנגדים לרמב"ם
תחומי עיסוק מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד ופוסק הלכה
רבותיו אביו - טודרוס בן יהודה
בני דורו הרמב"ן, רשב"א, ר' שמשון משאנץ - מבעלי התוספות, וחכמי פרובנס: רבינו יהונתן הכהן, ר' אהרן בר משולם, רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של רבי יוסף אבן מיגאש) ורבי אברהם בן נתן הירחי
חיבוריו יד רמ"ה (בשמו המקורי - פרטי פרטין) ספר האגרות, אור צדיקים (שו"ת) מסורת סייג לתורה, לפני ולפנים, גינת ביתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

הרמ"ה נולד למשפחת חכמים מכובדת בעיר בורגוס. הוא ואביו, רבי טודרוס בן יהודה אבולעפיה (הראשון), עברו לטולדו, שם הקים הרמ"ה ישיבה. אביו הוכתר בתואר "נשיא", תואר שעבר לבנו מאיר לאחר מותו בשנת 1225. נשא אשה את בתו של יוסף אבן שושן מטולדו מנכבדי הדור. בשנות הארבעים לחייו התמנה הרמ"ה על ידי הקהילה היהודית לכהן כדיין בבית הדין הרבני של העיר. חבריו לבית הדין היו רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של יוסף אבן מיגאש) וראב"ן הירחי. הרמ"ה נחשב מגדולי הפוסקים בספרד ורבים פנו אליו בשאלות, ביניהם חברו הרמב"ן וחכמי לוניל שחיו בפרובאנס - רבינו יהונתן הכהן מלוניל ורבי אהרון בן משולם מלוניל.

עמדתו של הרמ"ה בפולמוס נגד הרמב"םעריכה

בשנת 1200 לערך, בהיותו צעיר, קיבל הרמ"ה לידיו את ספר משנה תורה, וגילה כי בהלכות תשובה, הרמב"ם מתאר את העולם הבא כעולם "שאין בו גוף וגויה"[2], לדעתו היה בכך משום הכחשת לאמונה בתחיית המתים. הרמ"ה גם התנגד לפרשנות האלגורית העולה מכתבי הרמב"ם לאגדות חז"ל.

הרמ"ה ערך את השגותיו על כתבי הרמב"ם, באיגרת ששלח לחכמי פרובנס שבדרום צרפת, ובראשם לרבינו יהונתן הכהן מלוניל, כדי שהללו ישלחו לרמב"ם עצמו כדי להוכיח אותו. חכמי לוניל, שהעריצו מאוד את הרמב"ם, לא קיבלו את דברי הביקורת של רבי מאיר, ורבי אהרון בן משולם מלוניל אף החזיר לו איגרת תשובה נוזפת בה האריך להשיב על השגותיו, דבר שהוביל לחליפת איגרות שלמה ביניהם הנקראת "כתאב אל רסאיל" (פאריס תרל"א), ונכללה ב"ספר האיגרות" של הרמ"ה (ראה להלן). בסופו של דבר הוא נכשל בגיוס חכמי דרום צרפת כנגד הרמב"ם, ועורר עליו זעם רב מצידם.

גם אצל חכמי ספרד עוררו דבריו כנגד הרמב"ם כעס, ואחד מחכמי ספרד אף כתב:

"שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה בְּשֵׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים? הֲשִׁיבוֹתִים: כְּבָר קָרְאוּ חֲכָמִים לְלַיְלָה אוֹר – וְהוּא מִן הַהֲפָכִים".

הרמ"ה לא שקט ושלח את חליפת האיגרות כולה למרכז הרוחני הראשי של צפון צרפת, הבסיס לפעילותם של בעלי התוספות; הוא מיען את המכתב לראשי חכמי צרפת, ובראשם גדולי הדור - האחים רבינו שמשון משאנץ והריצב"א, מבעלי התוספות, וביקש מהם להכריע בוויכוח בינו לבין חכמי לוניל. רוב הרבנים אליהם מוען המכתב נמנעו מלהשיב כפי הנראה, אך הר"ש משאנץ תמך בדעתו של הרמ"ה לגבי תחיית המתים ושלילת הפרשנות האלגורית; עם זאת, סירב להצטרף למלחמה כנגד הרמב"ם, בהיותו רוחש לו כבוד רב.

עם כל זאת, רחש הרמ"ה לרמב"ם כבוד רב ואף כתב קינה למותו. עם השנים הצטננה ביקורתו של הרמ"ה כנגד הרמב"ם, ושלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1232 כשהתלקח בשנית הפולמוס על תורת הרמב"ם ורבי שלמה מן ההר ותלמידו רבי יונה גירונדי הנהיגו חרם על חלק מספריו של הרמב"ם ונענו בחרם נגדי עליהם ועל חסידיהם - אף שתמך בדעת החולקים על הרמב"ם ואף התבטא בכתביו בלשונות חריפים על ספרו המורה נבוכים, נשאר הרמ"ה נייטרלי והתנגד לחרמות על תומכי הרמב"ם.

כתביועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פרופסור חיים ברודי, קבוצת שירים ומכתבים מר' מאיר הלוי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית (חלק ב')
  • Bernard Septimus, Hispano-Jewish Culture in Transition, The Career and Controversies of Ramah, Harvard Judaic Monographs, Cambridge, MA 1982

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עובדת היותו משורר, היא על פי פרסומו של פרופסור ברודי המובא בביליוגרפיה, לדעתו, הרמ"ה היה אחד המשוררים המעולים בדורו.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ב'
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל.
  4. ^ החיד"א, ‏שם הגדולים, חלק גדולים מערכת מ אות יב, באתר HebrewBooks
  5. ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל, בערכו


תקופת חייו של הרב מאיר הלוי אבולעפיה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים